מערכת המשפט מגזימה - העונשים הפכו קשים מדי

מאחורי הסורגים, בגלל טעות קלה אך קטלנית(צילום: shutterstock)

אין נהג שלא חרד מהסיטואציה הזו. חלקיק שנייה של חוסר תשומת לב או הסחת דעת עלולים להביא לפגיעה שתוצאתה קטלנית. כולנו נוהגים בהבנה שזה עשוי לקרות, וחרדים מכך ללא קשר לעונש שיוטל עלינו אם וכאשר. זו רק ההבנה כי ישנה אפשרות בה נפגע בנפשו של מישהו, המעבירה בנו רגשות אימה. שכן לצערנו, תאונות רבות מסתיימות עם תוצאות קטלניות, כאשר ברובן יושב מאחורי ההגה נהג נורמטיבי לחלוטין, אזרח שומרי חוק, המבצע טעות קטנה שתוצאותיה הרות גורל.

ולאחרונה נראה כי הענישה בנושא שוברת שוב ושוב שיאים חדשים. בעבר היה העונש שהוטל בגין גרימת מוות שלושה חודשי מאסר על תנאי, ובמקרה חמור יותר שלושה חודשי עבודות חוץ במשטרת ישראל, ורק לעיתים נדירות מאסר בתנאי כליאה. כיום הוחמרה הענישה המקובלת לכדי ממוצע של כ-10 חודשי מאסר בפועל. התוצאה היא כי חדשות לבקרים נקרעות אימהות מילדיהן הקטנים ונשלחות לכלא, אחרות מעבירות הריון בסיכון מאחורי הסורגים, משפחות מתמוטטות כלכלית לאחר שאבי המשפחה נשלח למאסר ממושך וטרגדיות אחרות קשות לעיכול.

והגיע ללא ספק הזמן לשאול מה ההצדקה להטלת מאסר כבד על נהג נורמטיבי, שומר חוק, אשר קיפד ברגע של היסח דעת חיי אדם. חשוב מכך, האם הוכח קשר בין ענישה מחמירה להפחתה במניין ההרוגים בתאונות שנגרמו עקב "היסח דעת". במילים פשוטות, האם יש מספרים המוכחים כי ענישה מסוג זה מייצרת הרתעה?

אין ספק כי יש הטוענים שריבוי תאונות הדרכים דורש ענישה ביד קשה. מבחינה זו בית המשפט אכן תורם למלחמה בקטל בכבישים ולו בהיבט ההרתעתי. אולם העובדות הסטטיסטיות מלמדות אחרת. שכן מחקרים רבים, ביניהם של גופים דוגמת רשות הבטיחות בדרכים הפדרלית של ארה"ב, קובעים באופן חד-משמעי כי חקיקה, אכיפה וענישה, אינם אמצעים יעילים להתמודדות עם בעיית היסח הדעת בזמן נהיגה.

מערכת המשפט חייבת לעצור לרגע משטף הטלת המאסרים הכבדים, ולשקול מחדש את הטעם בכליאתם של נהגים נורמטיביים ושומרי חוק, אשר בגין טעות של רגע קיפחו חיי אדם. שקילה שתנסה לייצר יחס הולם בין חומרת העבירה - היסח דעת רגעי ולא עקיפה על פס לבן או נהיגה בשכרות למשל - לתוצאה הקשה ולענישה בעקבותיה.

לצערנו, אף אחד אינו חסין ממעורבות בתאונה. זכרו זאת, וחשבו עליכם ועל הקרובים לכם.

הכותב הינו מומחה לדיני תעבורה