הבית הלבן מעריץ: יריד ה"מייקרים" חוזר

יריד המייקרים הירושלמי של מוזיאון המדע בירושלים יפתח זו השנה השלישית ברציפות בימים ראשון ושני, 25-24 במאי. היריד - שהוא שלוחה של ירידים בינלאומיים באותו התחום  - הוא חגיגה של המצאות, יצירתיות וחשיבה עם הידיים. ובמילים אחרות: כשתרבות ה"עשה זאת בעצמך" פוגשת ניו מדיה.

לכתבות נוספות בערוץ קריירה :

• מחר: כנס לשילוב דרוזים וצ'רקסים בהיי-טק
• יריד תעסוקה בדרום; גיוסי עובדים בכל הארץ
• היי-טק: 200 משרות ביריד תעסוקה במודיעין
  

היריד מאפשר ליזמים ישראלים, אנשי רעיון ומייקרים, להציע רעיונות לפרויקטים ולקבל ליווי וכלים בכדי להביא למימוש המצאות. מדובר באחת הבמות החשובות בעולם המייקרים העולמי, כזאת שמאפשרת חיבורים לא רק פנים ישראליים - אלא גם עם מוזיאוני מדע בעולם ושלוחות דומות של המותג הקרוי Maker Faire.

יריד המייקרים הישראלי יתקיים במוזיאון המדע בירושלים, אבל כמו כן ינגיש למבקרים את מעבדת הייצור (Fab-Lab) שבמתחם הנסן בירושלים (שנבנה ב-1887 כבית מחסה לחולי צרעת) - ואת הירושלאב בראשותו של צביקה מרקפלד, חלל עבודה שיתופי ומעבדת אינטראקציה בביה"ס "מוסררה". חללי העבודה הללו יפתחו את שעריהם ללילה לבן של השלמת פיתוח. 

הנשיא האמריקאי, ברק אובמה. תומך נלהב של תרבות המייקרים, ודוחף אותם לקדמת הבמה(צילום: EPA)

"המהפכה התעשייתית השלישית"

המילה מייקר באנגלית (Maker) נועדה לתאר תנועה של אנשי יצירה ועשייה, עיצוב ומימוש רעיונות. זאת קהילה שחרטה על דגלה את המסוגלות וה"כל יכולות הכללית" (כפי שנוסח על ידי העיתונאי אביתר טרון) תוך שימוש בכלים קיימים, קראפט, טכנולוגיה והמון עשייה עצמית למימוש ההמצאה הבאה.

"מייקרים הם יוצרים שמפתחים בעצמם מוצרים פיזיים מקושרים" אומר ארנון זמיר, מנהל פרוייקט TOM המחבר מייקרים ואנשים בעלי מוגבלויות לפיתוח משותף של פתרונות. "יש המכנים את התופעה בשם המהפכה התעשייתית השלישית. אמצעי הייצור הפכו נגישים לכולם והיכולת ללמוד איך להשתמש ולשתף מידע נעשתה נגישה וזמינה", הוא מוסיף.

בשנים האחרונות אנו צופים בעדנה בתחום, אם כי אנו מקבלים את המידע באופן שאינו מעמיד את היוצר במרכז העשייה, אלא דווקא את המוצר. אותה עדנה לא הגיעה משום מקום, אלא נוצרה בעיקר (אך לא רק) בשל דחיפה אקטיבית מצד גורם משמעותי בשוק העולמי - ממשלת ארצות הברית.

במהלך שנת 2012 יצא נשיא ארה"ב בהצהרה רבת משמעות בה העניק באופן רשמי את הכבוד והציבוריות למי שנחשבו עד אז כאנשי תחביב בלבד - מעין יזמי גראז', כאלו שיושבים ושוקדים לילות כימים במרתפים, מלחימים ומרתכים, מתכנתים ומעצבים להנאתם ולבסוף יוצאים עם מוצר כזה או אחר.

השינויים בסף הכניסה שהפך מגבוה לנמוך; וההבנה כי סט היכולות והנגשתם השתנו, וכי כיום כל אדם יכול לייצר מוצר מתחילתו ועד סופו בביתו - הובילו למסקנה הבלתי נמנעת כי העולם צועד לייצור עצמי (self-fabrication). ההחלטה לקדם את המייקרים הובילה לחיבורים שנתפסו בעבר לא טריוויאליים, וכך החל הממשל האמריקאי לקדם את החיבור בין עולם המייקרים לבין השקעות של מילארדי דולרים בהקמת חללי עבודה משותפים שבהם כל הכלים מונגשים וזמינים לכל דורש. המודל עצמו פותח על ידי MIT תחת השם "פאב-לאב", Fabrication lab, או בעברית: מעבדת ייצור).

בית הנסן בירושלים. בפנים תוקם מעבדת ייצור שתעזור לאמנים ולמייקרים(חיים יפים ברבלט)

כשמסתכלים כיום על ההחלטה, היא נראית כה טבעית לארה"ב, שכן כל תרבות ה-DIY ("עשה זאת בעצמך") - לייצר או לתקן את "בעיות הבית" בעצמך - הייתה חלק מהדנ"א האמריקאי עוד משנות ה-20 של המאה שעברה. ועדיין, פה חצה הנשיא אובמה קו שמעולם לא נחצה: הוא הביא את אותה תרבות ביתית, "גאראז'גיקית" - את אותם התחביבים - אל קידמת הבמה ואמר (ותסלחו לי על הפארפראזה): "חברים - זאת הולכת להיות הכלכלה החדשה, המהפכה התעשייתית השלישית, ואלו הם היצרנים החדשים שיניעו את התעשייה האמריקאית קדימה". אמר, עשה, השקיע - ואף קיים לא מזמן את יריד המייקרים הראשון אי פעם - בתוך הבית הלבן.

אם בעבר היינו פוגשים את אותם המוצרים רק כשחברה החליטה לאמץ ולייצר (כלומר, בדרך כלל המוצר עבר מהלכי שינוי משמעותיים עד שלב ההשקה) - הרי שהיום, בעידן המדפסות התלת מימדיות, המחשבים הקטנים שמאפשרים לנו לתכנת אותם ישירות, יוטיוב, אתרי גיוס ההמונים ודומיהם - העולם הפך נגיש, במה גדולה לחלומות, יצירה ומכירה. כך נסללה גישה ישירה של היוצר, המייקר, לשוק (Maker to Market). הכלכלה העולמית רואה ומבינה, והמשפט השגור בהקשר הזה הוא: "דברים כבר לא יהיו כבעבר".

אבולוציה טבעית של "עשה זאת בעצמך"

אולי קצת קשה לנו היום לראות את זה, אך אותה מדפסת תלת מימד ששמענו עליה כה רבות, זאת שבה נוכל להדפיס משרוקית בעלות של חליל (כן, יש עדיין חסם עלות), היא זאת שבווריאציה כזו או אחרת, מאפשרת לנו לייצר שלט רחוק ממספר חומרים בהדפסה אחת וללא הרכבה כבר היום.

אמנם, העלויות לייצור סידרתי שכזה כיום רחוקות מלהיות מציאותיות, אך אם נסתכל על עולם המעצבים, אלו שאליהם נפנה אם נרצה לייצר מודל פיזי–דינמי ופעיל עבור הרעיון שלנו, נוכל לעשות זאת בשבריר המחיר והמהירות מכפי שהיה נהוג עד לא מזמן.

פסטיבל המייקרים בשנה שעברה. (צילום: אבי חיון)

"עולם הייצור והפיתוח משתנה, והמייקרים מציעים מדרגת כניסה נמוכה אליו", אומר זמיר. "כשאתם מחוברים למעגל של אנשי מקצוע ונגישים למדפסות תלת מימד, לוחות פיתוח, תוכנה וכלים לחיבור לרשת, קל מתמיד לעבור מרעיון לאבטיפוס, מאבטיפוס למוצר, וממוצר לייצור ומכירה".

אותה הנגשה של טכנולוגיה כה סבוכה, עם חסמי כניסה שהיו גבוהים, יצרה פתח כניסה למדיה חדשה. יחד עמה, יצרה ההנגשה את החיבור בינה לבין עולם ה-DIY ("עשה זאת בעצמך"). במקביל, היכולת לחלוק את המידע, לשתף, לקחת קבצים של אחרים' לשפר אותם ולהחזיר חזרה כמתנה אל העולם - מתודולגיה שידועה היום בשמה כ"קוד פתוח" - כל אלו למעשה הולידו את התנועה הידועה בשמה: תנועת המייקרים (Makers movement).

"אני חושב שתנועת המייקרים היא האבולוציה הטבעית של ה-'עשה זאת בעצמך'. היא ממנפת את המדיה החדשה להעברה ולפיזור מידע בין אנשים ביתר קלות ומורידה חסמים", אומר ניית'ן בוליין טרוחילו, מייקר מסן דייגו, קליפורניה

("Nathan Boolean Trujillo"). "אם אנסח זאת בפשטות: עשה זאת בעצמך + מדיה חדשה = תנועת המייקרים".

"אחת הדוגמאות החביבות עליי, אם ניקח לדוגמא את עולם הסלולר, היא חברת 'ספארק איי או' (Spark IO), שהשיקה על פלטפורמת kickstarter את האלקטרון, ערכת פיתוח סלולרית שמאפשרת בקלות בלתי נתפסת לחבר כמעט כל מכשיר אל הרשת עם תוכנית נדידה גלובלית נמוכת שימוש". מוסיף בוליין.

המשמעות פשוטה: מהפכה בשוק המכשירים המחוברים . מה שהיה נחלת חברות ענק ומרכזי פיתוח עצומים, זמין בקרוב לכל דורש.

אירוע ה"מייקר פייר" הירושלמי יתרחש בימים ראשון ושני ה-24-25/5/2015 במוזיאון המדע בירושלים. המוזיאון נמצא בשדרת המוזיאונים סמוך לאוניברסיטה העברית בגבעת-רם. החל מ-20:00 בערב עד 23:00 במתחם הנסן הירושלמי ויכלול תצוגה, מפגשים עם היוצרים, סדנאות "חשיבה עם הידיים" ועוד.