ילדי רומניה הנטושים ישמיעו קולם באירוויזיון
מאות אלפי ילדים ברומניה, המדינה השנייה הכי ענייה באיחוד האירופי, נאלצים להתבגר ללא הוריהם, שנוסעים לעבוד בחו"ל ולשלוח כסף הביתה. להקת וולטאג' תביא השבוע את סיפורם לבמת האירוויזיון, ותנסה לעורר מודעות למצוקתם
להקת "וולטאג'" הרומנית תעלה השבוע על במת האירוויזיון באוסטריה כדי לייצג את ארצה. אבל עבור חברי הלהקה התחרות תהיה לא רק הזדמנות להניף את דגל רומניה, אלא גם הזדמנות לתת קול לאלפי ילדים שגדלים ברומניה לבדם משום שהוריהם נאלצים לנסוע למערב אירופה כדי למצוא עבודה.
אירוויזיון 2015 - סיקור נרחב ב-ynet
עוד חדשות בעולם :
- טרמפ בבייג'ינג? נסו את גט-מסוק
- קיווי או גולש: איך ייראה דגל ניו זילנד?
- תיעוד מיוחד: מבט נשי מתוך הניקאב
- מהגרים נדחו בים: 'דקרו זה את זה כדי לשרוד'
הלהקה שבה חברים חמישה מוסיקאים היא שם דבר ברומניה, המדינה השנייה הכי ענייה באירופה (אחרי בולגריה). כ-20 מיליון תושבים חיים בה. הבלדה שתבצע הלהקה, "הכול מההתחלה", מפנה זרקור לצד השני של גל ההגירה ממזרח אירופה למערב, הצד שממנו נוטים בדרך כלל להתעלם - זה של הילדים ובני הנוער שנותרים מאחור.
קלין גויה, אחר מזמרי הלהקה, אומר שהבעיה משפיעה על דורות שלמים של ילדים, שחווים טראומה קשה וארוכת טווח משום שהם נאלצים לצלוח את השנים המעצבות ביותר בחייהם ללא תמיכת ההורים. "נשאלתי אם אני חושב שהנושא הזה יעניין את הקהל במדינות אירופה האחרות", הוא אומר, "ואני חושב שהתשובה היא כן, מפני שהקשר בין ילדים להוריהם הוא נושא אוניברסלי". כדי להעביר את המסר, הלהקה מתכוונת לשיר את הפזמון האחרון באנגלית. "אם הייתי בריטי והיה לי ילד שנמצא לידי, אני בטוח שהייתי מסוגל לדמיין לעצמי איך מרגישים הורים שנאלצו לעזוב את ילדיהם מאחור", אומר גויה.
לפי ארגונים הפועלים למען ילדים, לכ-350 אלף ילדים ברומניה, כמעט 10% מהילדים במדינה, יש הורה אחד לפחות שחי מחוץ לרומניה. ממשלת רומניה טוענת שמספרם נמוך בהרבה - 82,339. בבולגריה השכנה, 267 אלף ילדים חולקים את גורלם. הילדים מקבלים טיפול מהסבים והסבתות או מהדודים והדודות, ויש ביניהם גם מי שחיים במשקי בית שמפעילה הממשלה, בעודם ממתינים לשובם של הוריהם.
קורנליה בכתה בטלפון: "אמא, אמא"
ארגוני צדקה העובדים עם הילדים ובני הנוער האלה מזהירים כי הם מרגישים נטושים, וכתוצאה מכך סיכוייהם לסבול מדיכאון הופכים גבוהים יותר. "חבר שלי, גבי, מספר לי שהוא מתגעגע מאוד לאמא שלו", מעידה קורנליה בת ה-9. "סוף שנת הלימודים מתקרבת, ואין כאן אף אחד חוץ מסבתא שלו כדי לחגוג איתו את הציונים". קורנליה חיה כעת עם אמה, אבל היא בעצמה נאלצה לחיות בלעדיה במשך ארבע שנים. מחוסרי עבודה ובית, לשני הוריה לא הייתה שום ברירה אלא להגר לצורכי עבודה. הם מצאו עבודות בתחום החקלאות ביוון, בגרמניה ובסרביה.
"קורנליה הייתה בת עשרה חודשים כשעזבנו", מספרת אמה דנה, בת 29, "הייתי שומעת אותה בוכה 'אמא, אמא' בטלפון והייתי פורצת בבכי". בעלה של דנה עובד בבלגיה, אבל היא חזרה הביתה, לכפר ברומניה שממנו יצאו, כדי לגדל את קורנליה ואת אחותה, כיום בת ארבע. האם ובנותיה גרות בבית שנמצא עדיין תחת בנייה, ותרנגולות של המשפחה מתרוצצות בתוך חדר האוכל שלו, שבו אין חלונות או דלתות.
כשלושה מיליון רומנים היגרו למערב בשני גלים: אחד אחרי נפילת הקומוניזם והדיקטטור צ'אושסקו ב-1989 והשני אחרי שרומניה הצטרפה לאיחוד האירופי ב-2007. רוב המהגרים נסעו לעבוד בספרד ובאיטליה, וב-2014 למשל הם שלחו הביתה לרומניה כ-2.5 מיליארד אירו. מדי קיץ, כ-60% מהאנשים הבגירים שחיים בכפר של קורנליה נוסעים לחו"ל כדי לעבוד.
לדברי אליזבתה ויירו, עובדת סוציאלית בארגון שמסייע למשפחות הרומנים שנוסעים לעבוד בחו"ל, לקשיים של המשפחות האלה יכולה להיות גם השפעה חיובית.
"הורים הבינו שלא קל להצליח ללא חינוך, אז הם מעודדים את הילדים שלהם ללמוד בשקידה", היא מספרת.
קורנליה, למשל, כבר יודעת בביטחון מה היא רוצה לעשות כשתגדל: להיות מורה למוזיקה ברומניה. "אני רוצה לעבוד ברומניה ולגרום שמחה לאמה שלי, לאחותי ולאבא שלי, כדי שהם לעולם לא יצטרכו להיפרד".
לפנייה לכתב/ת 
