דלית רק החליפה את סוג הגלולות - ומתה

במשך קרוב לשנתיים ליוותה נורית רדר את אחותה דלית עד שנפטרה בגיל 28 כתוצאה מקרישיות יתר. אחרי שאספה את השברים, החליטה לצאת למאבק במטרה להעלות את המודעות למחלה בקרב הציבור. 

קראו עוד:

עלולה לגרום למוות: דרכי הטיפול בקרישיות יתר

למנוע את המוות הבא: קרישיות יתר בהריון

קרישי דם מסוכנים: זה יכול לקרות גם לצעירים

"היא בסך הכל החליפה את סוג הגלולות", מספרת רדר על הנסיבות שהובילו למותה של אחותה, "דלית הייתה אז בת 26, יפה, אנרגטית וחייכנית. אני הייתי בהריון כשאחותי הגדולה התקשרה אליי ואמרה שדלית נפלה, נחבלה במצח, ומאושפזת ברמב"ם".

בבית החולים התברר למשפחה, שהנפילה של דלית הייתה למעשה תוצאה של תסחיף ריאתי שנוצר בעקבות קריש דם. לאחר בדיקות נוספות נודע שדלית היא נשאית של פרוטרומבין, אחת המוטציות הגנטיות של קרישיות יתר.

משמרות סביב השעון

מכיוון שמדובר במוטציה גנטית, גם שאר בני המשפחה נשלחו לבדיקה לאבחון קרישיות יתר. כשהתוצאות הגיעו התגלה שגם האחות הבכורה נשאיות של המוטציה. רק אז הבינה האחות שזו בעצם הסיבה לשבע ההפלות שעברה.

"באותו שלב ממילא בכלל לא עסקנו בזה", מדגישה רדר, "היינו עסוקים בדלית". דלית אובחנה עם פגיעה חמורה במוח, אך המשפחה התעקשה להילחם על חייה ולעשות הכל כדי לשקם אותה. דלית אושפזה במשך שנה וחצי בבית לווינשטיין, במצב של תת-הכרה, כשבני המשפחה לצידה כל העת.

"לא עזבנו אותה לרגע", נזכרת רדר, "ליווינו אותה צמוד לכל אורך הדרך. היו לנו משמרות קבועות סביב השעון. כשכבר התקרב מועד הלידה שלי, שכרנו בחורה שתעזור כשאנחנו לא יכולים".

איך הרגשת עם ההריון מצד אחד והטיפול בדלית מצד שני?

זה היה אבסורד להגיע למקום חצי מת, עם חיים בבטן. אבל כולם ציפו ללידה כדי לאזן קצת את התחושה. הייתה לי לידה מצוינת".   

שבועות אחרונים של חסד

"בבית לוינשטיין יש כמה קומות, וכל קומה מייצגת התקדמות", מסבירה רדר, "אנחנו היינו תקועים רוב הזמן בקומה ראשונה, אבל אז קרה לנו נס והיא התעוררה. היא לא זכרה שהתחתנה, אבל זכרה שירים וסיפורים, וגם אותנו. אפילו הבאנו אליה את האחיינים החדשים שלה".

במשך שבועות ספורים נתלו בני המשפחה בתקווה, עד שחלה הידרדרות פתאומית ומהירה במצבה של דלית והיא הובהלה לבלינסון, שם פרצו דימומים נוספים שבסופו של דבר הובילו לקריסת מערכות ולמותה של דלית.

כאילו הטראומה הזו אינה מספיקה, כשלושה שבועות לפני מותה של דלית, נפטרה גם אם המשפחה בפתאומיות. "היינו משפחה של שישה אנשים - זוג הורים וארבעה אחים, ובבת אחת נשארנו ארבעה", אומרת רדר בכאב, "לקח לנו זמן להתאושש ולבנות את התא המשפחתי מחדש".

דלית ז"ל. בסך הכל החליפה את סוג הגלולות, והתמוטטה

המטרה: להעלות מודעות לקרישיות יתר

כמה שנים אחרי האובדן, החלה רדר לכתוב את סיפור משפחתה. "זה היה תהליך טבעי", היא מתארת, "קמתי עם חצי מהספר בראש, ורק הייתי צריכה לכתוב אותו". כשהספר "עוד שלוש דקות יוצאים", התפרסם, הבינה רדר כי הייעוד שלה הוא לספר את הסיפור של דלית במטרה לעורר מודעות לסכנות בקרישיות יתר.

השלב הבא מבחינתה היה להקים עמותה. לצורך כך חברה לפרופ' בני ברנר, מנהל המכון ההמטולוגי ברמב"ם ולד"ר דורית בליקשטיין , מנהלת את השירות להמטו-גניקולוגיה בבית החולים בילינסון ומ"מ מנהל יחידת הקרישה בבית החולים, הממלאים תפקיד מנכ"ל משותף בעמותת דלית.

בימים אלו עוסקת רדר ביחד עם ד"ר בליקשטיין בהרצאות בתיכונים. "אני רוצה שכל בן נוער ידע מה זה קרישיות יתר, ושידעו לשאול את הרופאים על הסכנות. חשוב שהחולה יהיה אקטיבי", מבהירה רדר, "קרישיות יתר היא תופעה שכיחה, אבל לא מספיק מדוברת בציבור הרחב".

יותר מ- 5% מהאוכלוסייה בישראל הם בעלי נטייה מולדת לקרישיות יתר, לצד זאת, יש שורה ארוכה של גורמי סיכון לקרישיות יתר נרכשת. הסיבה השכיחה להיווצרות הקריש היא חוסר תזוזה זמני (כמו בטיסה ארוכה) או ממושך (אחרי ניתוח אורתופדי למשל). במצב של קרישיות יתר משתבש ויסות מערכת הקרישה בגוף, עלולים להיווצר קרישי דם אשר גדלים ויוצרים סתימה בכלי הדם.

האבחון תלוי בבדיקה יקרה

"הקהילה הרפואית מכירה היטב את הנושא, וברפואה האמריקנית, הבריטית והצרפתית, קרישיות יתר נחשבת כאחד הנושאים הבוערים", מסבירה ד"ר בליקשטיין, "רופאים עושים בירור מוקדם, אבל ישנן משפחות שמסתירות רקע רפואי כמו הפלות, בעיות קרישה או סיבוכי הריון. אי אפשר לעשות בדיקת קרישיות לכל האוכלוסיה".

הבעיה באבחון קרישיות יתר נעוצה בבדיקה, הנחשבת לבדיקת מעבדה יקרה במיוחד, שהרופאים אינם ששים לשלוח אליה מטופלים. אלו שכן מאובחנים, מקבלים טיפול פשוט בזריקה של נוגד קרישה.

"חשוב שאנשים ידעו שיש דרך למנוע קרישיות", מוסיפה ד"ר בליקשטיין, "אם עוברים ניתוח, צריך לשאול מה הסכנות לקרישיות. נשים שלוקחות גלולות, צריכות לדעת שיש הצעות תחליפיות. אנחנו מחנכים ילדים להכיר מכיל צעיר את הסכנות".

אבל דלית לא ידעה שיש לה נטייה לקרישיות יתר, לכן זה לא היה רלוונטי ששאלה את השאלות.

"נכון. היא נפלה על הסטטיסטיקה הנדירה".

עמותת דלית - העמותה להגברת המודעות לקרישיות יתר