הביטקוין - מטבע אמיתי, או בלון שיתפוצץ?
לראשונה באירופה. 6 שנים לאחר שנוצר המטבע הדיגיטאלי, השיקה השבוע הבורסה השוודית מדד שמאפשר למשקיעים להמר על שווי הביטקוין. האם העולם מתחיל להכיר בו כמטבע לכל דבר? מוקדם לדעת, אבל הביטקוין בדרך הנכונה. המטבע שמשגע את השווקים הפיננסיים
הביטקוין משגע את השווקים הפיננסים. המטבע הדיגיטלי שנוצר בינואר 2009 ביפן, על ידי סאטושי נקאמוטו, מקבל גושפנקא משמעותית לאחרונה כשבורסות ברחבי העולם החליטו לאפשר למשקיעים ולסוחרים לרכוש ולמכור מכשירים פיננסים (אופציות ונגזרים) על המטבע הדיגיטלי, בדומה למכשירים פיננסים שיש על הדולר ומטבעות נוספים. זה עדיין לא גורף, אבל לאט לאט מצטרפות עוד בורסות לטרנד הזה כשבהמשך לבורסה האמריקאית, הצטרפה לאחרונה הבורסה בשבדיה.
עוד בנושא בערוץ שוק ההון
הזדמנות או מלכודת? Plus500 קורסת ב48%
למדריך השקעות - איך משקיעים בדולר, מהון להון, מדריכים פיננסים
הבורסה בשבדיה (שטוקהולם) השיקה מדד שמבוסס על המטבע הדיגיטלי, מהלך שמאפשר למשקיעים להמר על שווי הביטקוין בלי להחזיק אותו בפועל. זה הופך את המסחר במטבע לקל ונגיש יותר, בלי צורך לפנות לאתרים או בורסות מקוונות שעלולות להיות לא בטוחות.
איך המדד החדש עובד? חברה פיננסית בשם XBT Provider קיבלה בחודש שעבר אישור מהרגולטורים בשבדיה להציע מניות ל-Bitcoin Tracker One, תעודה ששווייה מבוסס על מחיר הביטקוינים בשוקי העולם. שווי המניות האלה מבוסס על 0.5% משווי הביטקוין הגלובלי שנסחר בבורסות ביטקוין מקוונות (לדוגמה – אם הביטקוין שווה 240 דולר, אז מחיר המניה יהיה 0.5%, משמע 1.2 דולר). מחברת XBT Provider, נמסר שהחברה שואפת להפוך את ההשקעה בביטקוינים ל"נגישה ביותר" למשקיעים ולציבור הרחב.
מה זה בעצם הביטקוין?
המטבע הדיגיטלי נוצר לפני כשש שנים כשנקאמוטו כתב את הגרסה הראשונה של הפרוטוקול והתוכנה של המטבע. למעשה, את הביטקוין שומרים באמצעות תוכנה המכונה ארנק, שממוקמת במחשב מקומי או על שרת מרוחק והיא זו שמאפשרת לשמור את המטבעות, לסחור בהם או לקנות באמצעותם. המערכת אמורה להבטיח שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכומים שמועברים בתשלום נגרעים מארנק המקור.
העניין בביטקוין תפס תאוצה, בעיקר בגלל התנודתיות ושינויי השער שעבר מאז היווסדו. ב-29 בנובמבר 2013 נסחר בשיא של 1,186.03 דולר, פי כמה עשרות מהמחיר בו הונפק לראשונה. אך מאז התהפכה המגמה ונכון למאי 2015 הוא נסחר ביציבות סביב 240 דולר. התנודתיות הזו נובעת מחוסר הביטחון של האנשים ומהעובדה הפשוטה שלא יודעים בעצם מה עומד מאחורי ערך המטבע - האם זה אמיתי? מה המשמעות של המטבע? מי עומד מאחוריו? האם יש רגולציה? האם הבנקים אימצו את המטבע? ושאלות נוספות.
הביטקוין מועבר בין המשקיעים והסוחרים ע"י יצרני בלוקים (כורים), שבונים כל הזמן תיעוד של מאגר נתונים מלא על העברות הביטקוינים. בלוקים אלו הם הבסיס התפעולי המאפשר שימוש תקין במטבע. יצרניים אלו בעצם מבצעים את העבודה שהבנקים עושים היום (סליקה, העברה וכדומה).
אך בניגוד למטבעות הסטנדרטיים כמו הדולר והאירו, שנוצרים ע"י לקיחת אשראי והדפסת מטבעות ללא הגבלה, הביטקוין מוגבל בכמות. יש 21 מיליון מטבעות ביטקוין והצפי הוא שבשנת 2040 יסתיימו כריית/ הנפקת כל המטבעות.
70 אלף עסקים כבר מקבלים את הביטקוין כתשלום
עד לאחרונה השימוש בביטקוין היה להשקעה ופחות לצריכה שוטפת. אלא שבעקבות הסערה שחולל בשנה שעברה הוא החל יותר ויותר ליצור עניין בקרב ציבור המשקיעים. יחסי הציבור להם זכה המטבע במדיה העולמית נתנו לו תנופה והילה.
הערכות עדכניות הן שנכון להיום, קרוב ל-70 אלף עסקים ברחבי העולם מקבלים את מטבע הביטקוין כתשלום עבור שירותים ומוצרים, החל ממוצרי צריכה בסיסיים וכלה בלבוש ומכוניות. כך למשל חברת שירותי התיירות Expedia מקבלת ביטקוין כתשלום, וגם קמעונאית האלקטרוניקה הגדולה Newegg מתייחסת למטבע הדיגיטלי כמו למטבע רגיל. כמו כן מספר חברות תעופה הולך וגדל מאפשרות רכישת כרטיסי טיסה בביטקוין. ובכלל - יותר ויותר חברות ברחבי העולם מתחילות לתת לגיטימציה למטבע הווירטואלי הזה וכיום נעשים ניסיונות חקיקה לגביו.
הבנקים בעולם מתייחסים למטבעות וירטואליים בחשדנות ואפילו זלזול, מבחינתם מדובר בכסף דיגיטלי בלתי מפוקח ומונפק שנשלט ע"י מפתחיו. אבל, מקרה הביטקוין, חורג בהדרגה מכלל זה, מכיוון שאט אט מתהווה רגולציה סביבו. כמו כן, השימוש בו כבר לא מוגבל רק לקהילה וירטואלית והוא מופץ בקרב הציבור בעולם.
איך משתמשים בביטקוין?
על מנת לעשות שימוש בביטקוין אדם צריך להוריד אפליקציה הקרויה ארנק ביטקוין, (להורדה כאן) אשר מאפשרת את כל הפונקציונאליות של השימוש בביטקוין. היא מאפשרת הפקת מפתחות וכדי לעשות שימוש במטבע יש צורך בצמד מפתחות - מפתח פרטי ופומבי. הפומבי הוא כתובת הביטקוין של האדם - אליה הוא מקבל ושולח ביטקוין, כשלכל מפתח פומבי יש מפתח פרטי משלו והוא מתפקד כחתימה אלקטרונית ייחודית.
על מנת לשלח ביטקוין ממפתח פומבי מסוים נדרשת חתימה של מפתח פרטי תואם. שליחת ביטקוין היא כאמור בקשה לעדכן את הרשת שכמות מסוימת שייכת כעת למפתח פומבי אחד. הארנק לא מאחסן את הביטקוין שנמצאים בבעלות המשתמש. הארנק מאכסן את המפתח הפרטי של המשתמש ומאפשר לו לבצע פעולות כמו גישה פשוטה לשרשרת הבלוקים על מנת לדעת את היתרה שלו, שליחה של ביטקוין וכו'.
החשש של אנשים רבים הוא מגניבות מטבע - בצורה וירטואלית יותר קל לגנוב, ובהרבה מקרים יותר קשה לעלות על הגניבה. גניבת ביטקוין מתרחשת כאשר נגנב המפתח הפרטי - אז הגנב יכול לשלוח את כל הביטקוין המשוכים למפתח הפומבי של הקורבן לחשבונו ולבזבז אותם. ארועי גניבה הולכים וגדלים, אך במקביל פותחו פתרונות. כדי להתמודד עם בעייתיות זו, פותחו אמצעים לאכסן את המפתח הפרטי במקום שאליו אין גישה דרך הרשת. לכן קיימים ארנקי נייר וארנקי חומרה. הם אמנם לא מחליפים לחלוטין את ארנקי התוכנה שבאמצעותם שולחים ביטקוינים אבל כן מאפשרים אחסון המפתח הפרטי.
שימוש בביטקוין מחייב מערכת שמאפשרת ביצוע תשלומים. מערכת זו כוללת רישום התשלום ושיטת וולידציה לכך שהתשלום עבר בהצלחה ואינו ניתן לביטול. אמנם, כאמור לא ניתן להעביר ביטקוין לאדם אחר ללא שימוש באותה מערכת אך ניתן להשתמש במערכת זו כמערכת תשלום, מבלי להחזיק ביטקוין כמטבע באופן קבוע. מעין שירות שבו אדם משלם בדולרים שברשותו והדולרים מומרים אוטומטית לביטקוין ומועברים למוכר באמצעות מערכת ביטקוין ושוב מומרים בחזרה לדולרים. כך האינטראקציה בין קונה ומוכר שמשתמשים בדולרים בלבד העבירו תשלום ביניהם על גבי מערכת ביטקוין. שירות זה נקרא "ביטפיי" והוא כבר ניתן בידי מספר גורמים כגון אתר הבלוגים וורדפרס.
רק בורסה אחת מתמחית כיום בביטקוין
העברות מטבע הביטקוין כרוכות בתשלום ועשויות להגיע עד ל-1% מגובה העסקה. יש כאלו שמעריכים כי שיטת הכרייה - הנפקת הביטקוין, גם היא נוגסת בעלויות ויכולה להגיע ל-3.5% מגובה העסקה. אם זאת ככל שיהיו יותר ביטקוינים והשוק ישתכלל, סביר להניח שהמחיר ירד.ישנן כמה אפשרויות להשקיע בביטקוין: השקעה ישירה - רכישה וקניית המטבע עצמו בזירת מסחר אינטרנטית. חשוב לזכור שפלטפורמות המסחר נחשבות פחות יציבות ברמת האבטחה שלהן והן ברמה הטכנולוגית, ולעיתים עלול להיגרם נזק למשקיעים כך שמדובר בסיכון, אם כי זה משתפר.
דרך ההשקעה העקיפה היא באמצעות קניית מניות בביטקוין. השקעה זו ניתנת באמצעות מכשירים פיננסיים כמו קרנות השקעה שמתמחות בביטקוין - מישהו שמנהל את הקרן, או באמצעות אופציות ביטקוין שמציעות פלטפורמת מסחר כמו coinhedger או מסחר בחוזים עתידיים נקובים בביטקוין באתרים כמו Icbit או מסחר CFD על ביטקוין שמציעים ברוקרים כמו plug500, וכן באמצעות ETF שמאפשר השקעה עקיפה בביטקוין ונמצא בתהליכי אישור בארה"ב וכנראה שיהיה מכשיר הראשון בביטקוין שייסחר בבורסות רגילות.
באשר להשקעה במניות באמצעות ביטקוין בשוק ההון זה, ישנה רק בורסה אחת כיום שמתמחית בכך והיא ה-MOEx הבעיה היחידה עם בורסה זו היא, שרק חברות ספציפיות מונפקות בה. עלות פתיחת חשבון בבורסה זו היא 30 ביטקוין, כל התשלומים והפדיון הם בביטקוין וכרגע נסחרות בה רק 4 מניות שהן בבעלותו של מי שמפעיל את הפלטפורמה. נכסים נוספים נמצאים בפיתוח בעולם הביטקוין שללא ספק תופס חלק ביצירתיות של המשקיעים ומפתחי המכשירים הפיננסים להשקעה.
הביטקוין בישראל
בישראל אין הסדרה בנוגע לשימוש במטבעות דיגיטליים. אך התפתחה במדינה קהילת משקיעים חובבי ביטקוין. אתר קהילת הביטקוין מדווח על כמה מאות בודדות של עסקים שכבר עושים שימוש במטבע. פלטפורמת מסחר נפוצה בישראל היא Bit2C
יחד עם זאת טרם התגבש מודל מסודר לגבי עניין הביטקוין, ומלבד אזהרות הסיכון בשימוש בו לא נעשה משהו קונקרטי או מגביל לשימוש בו. גם בנושא המיסוי אין הסדרה וכרגע לכאורה אין חבות מס ברורה על השימוש בו, אם כי מס הכנסה ממסה רווחים באשר הם - גם אם הם מגיעים ממקורות חדשנים וייחודיים.
הרגולציה סביב הביטקוין בהתהוות - עדיין הבנקים בעולם לא נותנים לגיטימציה למטבע זה ולא ברור מתי יגיע היום שהוא יהפך לגיטימי, כך שמדובר בסיכון השקעתי. עם זאת ככל שהמטבע תופס תאוצה הבנקים עשויים להיות פתוחים יותר. כך גם בקשר לרגולציה. במקביל לאימוץ המטבע על ידי הבנקים יצטרכו הרשויות להסדיר את המסחר בו, את ההשקעה בו, את הצריכה השוטפת, ואת מנגנון המחיר. זה לא פשוט, בין הדילמות שעומדות בפני הרגולטרים יש נושאים לא פשוטים - מיסוי שטרם הוגדר; סכנה לאובדן כספי משקיעים בשל חוסר יציבות הארנקים הדיגיטליים, וסכנות אבטחת המידע וזירות המסחר. וכן בעיות טכנולוגיות. כמו כן, הרגולציה תצטרך לקבוע כללי התמודדות בעת מעשה רמאות טכנולוגיים של האקרים ולהסדיר את האכיפה בתחום.
בעיה אחרת של המטבע הוירטואלי היא סכנת הלבנת הון. הרגולציה תצטרך ללמוד לעקוב אחרי העברות הון במטבעות הוירטואליים.מי שמובילה בתחום הזה היא בארה"ב - שם פורסמו הנחיות הקובעות שהיחס למטבעות הדיגיטליים דומה לרכוש, מה שמגדיר חובת דיווח על כל תנועה וחובת מס על כרייה בביטקוין או קבלת שכר במטבע דיגיטלי. הדיווח יתבצע לפי השווי ההוגן של המטבע הדיגיטלי שייחושב לפי שער ההמרה של הדולר ביום קבלתו בפלטפורמת המסחר המפרסמת שער הנקבע לפי ביקוש והיצע.
בגרמניה ביטקוין מוגדר ככסף פרטי וסוחרים בו מחויבים בתשלום על מס ברווחי הון, אך באירופה השמרנית יותר המצב הפוך לחלוטין. הרשות הבנקאות האירופית פרסמה הודעת אזהרה חריפה בנושא השקעות במטבעות וירטואליים עם דגש על סכנת הפסד הכספים.
לסיכום, הביטקוין עדיין בחיתולים, לא ברור לאן, אם בכלל, הוא יתקדם. צריך לזכור שלהבדיל ממטבעות של בנקים מרכזיים בעולם שמאחוריהם עומדת מדינה ונכסים שמגבים את המטבעות, אין כך הדבר בביטקוין. זה עדיין לא אומר שאין לו זכות קיום, אלא אומר שיהיה צורך להגדיר אותו תוך כדי תנועה באופן מוצק יותר ולהבין - מה הוא מבטא והאם יש לו גיבוי, או שמדובר בגימיק ענק, סוג של בלון שעדיין לא התפוצץ.
רוצים לדעת עוד על מסחר במטבעות ובכל מה שזז? כנסו למרכז הכלים למשקיע
לפנייה לכתב/ת 
