לחגוג עצמאות מתחת לשלט של הוליווד
כ-20 אלף ישראלים שמתגוררים בארצות הברית חגגו את יום העצמאות בלוס אנג'לס. השנה יתקיימו החגיגות בחמש ערים במדינה, ביוזמת ה-IAC (ארגון הקהילה הישראלית-אמריקנית). "אנחנו חוד החנית שיכול לעזור למדינה"
17:00 אחרי הצהריים, על הבמה שלומי שבת. בקהל 20 אלף ישראלים נרגשים ששרים איתו את הטרפטוני. מעל חולף לו מטס, אלפי דגלי כחול-לבן באוויר, מסביב דוכני פלאפל ושווארמה מעשנים, ושלט ענק שמציין את חגיגות יום העצמאות של ישראל, בסימן יום ירושלים. המקום: ראנצ'ו פארק, לוס אנג'לס.
מסתבר שאי שם בהוליווד, ליד הבית של ברוס ויליס, מתחת לשלט המפורסם ובסמוך לכוכב של מרלין, התיישבה לה ב-40 השנים האחרונות הקהילה הישראלית הגדולה ביותר מסביב לגלובוס, הגולה הישראלית הראשונה אם תרצו, 300 אלף ישראלים פלוס מינוס שהתמקמו להם באחת הערים הגדולות בארצות הברית. פעם קראנו להם יורדים ונפולת של נמושות, היום זה הדוד מלוס אנג'לס, זה שנסע לשנתיים כדי לטעום אמריקה ונתקע 30 שנה. העניין הוא שעד לפני תשע שנים הם לא היו קהילה, רק שאז פרצה מלחמת לבנון השנייה ושינתה את התמונה.
"בזמן שבגבול הצפון התחוללה מלחמה וברחבי העולם התקיימו הפגנות אנטי-ישראליות, ניסה הקונסול הישראלי בזמנו בלוס אנג'לס לארגן הפגנה פרו-ישראלית. להפגנה הגיעו 5,000 איש, רובם יהודים אמריקנים", מספר דני אלפרט, ממייסדי ארגון ה-IAC (ארגון הקהילה הישראלית-אמריקנית) בלוס אנג'לס. "השגריר לא הצליח להבין איך בעיר עם קהילה ישראלית כה גדולה אין שום ארגון מאגד, אז הוא פנה לכמה ישראלים מבוססים ומשפיעים בעיר, הפגיש ביניהם והטיל עליהם את המשימה לעשות משהו למען הקהילה הישראלית. השאר היסטוריה".
שגיא בלשה, מנכ"ל הארגון ה-IAC: "הפסטיבלים יעניקו לעשרות אלפי המשתתפים, מחוף לחוף, את האפשרות לחגוג את ישראל ביום שלם שכולו חוויה המציגה את היפה והטוב בישראל. הפסטיבלים יסייעו לרתום את הקהילה הישראלית-אמריקנית והיהודית לאקטיביזם פרו-ישראלי הנחוץ היום, יותר מבעבר, לנוכח התגברות האנטישמיות וניסיונות הדה-לגיטימציה לישראל ברחבי ארצות הברית ובעולם כולו".
את כל הפרויקטים מממנים מתרומות של ישראלים אמידים מרחבי ארצות הברית. שון אבן חיים, קצין לשעבר, היום איל נדל"ן ואחד הישראלים העשירים בלוס אנג'לס, הגיע לכאן לעשות קצת כסף ולחזור לישראל, ונשאר שנים ארוכות. "אתה עוזב ומקים כאן חיים, אבל נשאר מחובר לישראל. יש לך חובות אבל אין לך זכויות", הוא מספר. "יש לנו שלוש מטרות מרכזיות: תמיכה גורפת במדינת ישראל, לדאוג לדור הישראלי הבא שגדל פה, לשמר אצלו את היהדות והישראליות, ולחזק ולבנות קשרים עם הקהילות היהודיות. הכול מתוך הבנה שהקהילה הישראלית פה היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל".
כמעט שאין ישראלי בלוס אנג'לס וברחבי ארצות הברית שלא השאיר אחריו משפחה ענפה בארץ. רובם קופצים לבקר פעם בשנה, לפעמים קצת יותר לפעמים פחות, תלוי במצב הכלכלי. "אני כבר כל כך הרבה שנים כאן ועדיין מרגישה קצת רגשות אשמה", מספרת מירי שפר, חברת בורד לאומי ויו"ר סניף לוס אנג'לס. "ישראל היא חבל הטבור שלנו. הגוף שלנו פה – אבל הנשמה בארץ. פעם לא היה לנו קשר קהילתי, אבל היום אנחנו קהילה חזקה. יש לנו תוכנית שנקראת 'צו 8' ואנשים כאן מתגייסים לפעילות למען ישראל".
נתי סיידוף, חבר בורד לאומי וממקימי פסטיבל יום העצמאות, התחיל לעבוד בשנות ה-70 כמפנה שולחנות בקווינס. הבעלים של המסעדה נתן לו לישון על הרצפה. היום בבעלותו חברה גדולה שעוסקת באגרות חוב. "הייחוד של ישראל זה יחסי האנוש, יש הרגשת אחריות לזולת, של אנשים שאכלו מאותו מסטינג. כל המושגים האלה לא קיימים בארצות הברית. במשך שנים זה היה מאוד חסר לי.
הרבה פעמים הפעילויות שלנו הן הדבר שמקשר בין הקהילה לישראל. הקהילה היהודית-אמריקנית שונה בתכלית מהישראלית, ולכן היה חשוב לאחד אותה. לפסטיבל שלנו מגיעים ישראלים לשעבר, יהודים אמריקנים, דתיים, חילונים, כולם. מטרת הפסטיבל הזה לשמר את הגחלת, להחזיר את החוויה הארץ-ישראלית לדור שלם שחלקו הגדול כבר גדל פה".
אדם מילשטיין, איש עסקים וחבר הבורד, פתח לפני כמה שנים את ספריית פיג'מה באמריקה, ששולחת מדי חודש ספרים בעברית למשפחות ישראליות בחינם. "אחת הבעיות כאן היא ההתבוללות, ולנו חשוב לשמר את הזהות הישראלית, גם ברמה התרבותית, וגם שהילדים והנכדים שלנו ידברו עברית, יעלו לישראל וישרתו בצבא. יש כאן תעמולה אנטי-ישראלית בקנה מידה גדול ויש לנו כאן משימה היסטורית, לחבר את הישראלים לקהילה במגוון פעילויות שאנחנו עושים מגיל אפס ועד 90, לשמש כשגרירים של ישראל ולתת למדינה גב חזק כאן בארצות הברית. היום, כשיש חרמות מכל עבר, כשעושים לישראל דה-לגיטמציה בקמפוסים ובבתי הספר, אנחנו חוד החנית שיכול לעזור למדינה. אנחנו אמנם פה, אבל חצויים. אני פה כבר כמעט 40 שנה, ועדיין כשאני קם בבוקר אני פותח ynet".
הכותב היה אורח ארגון IAC
לפנייה לכתב/ת 
