ארץ זבת חלב? עשירים מוציאים פי 3 על קוטג' מעניים
מנתוני הלמ"ס עולה כי משפחה בשני העשירונים העליונים מוציאה עבור קוטג' 26 שקלים בחודש, לעומת 8 שקלים בלבד בשני העשירונים התחתונים. העשירים רוכשים יותר שמנת, חמאה וגלידות. מנגד, העניים קונים יותר שמנת חמוצה
פערי המעמדות - גם במוצרי חלב: העשירים מוצאים בחודש 357 שקלים על מוצרי חלב, בזמן שהעניים רוכשים מוצרי חלב ב-242 שקלים בלבד. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו בצהריים (יום ד') לרגל שבועות. הפער בולט במיוחד בקוטג'. לפי הלמ"ס, העשירים מוציאים 26 שקלים בחודש על קוטג', בזמן שהעניים מוותרים כמעט לחלוטין על המוצר ורוכשים אותו ב-8 שקלים בלבד בחודש - פער של למעלה מפי 3.
מנתוני הלמ"ס עולה עוד כי העניים - בשני העשירונים התחתונים - מוציאים 60 שקל בחודש עבור חלב מפוסטר, בזמן שהעשירים - בשני העשירונים העליונים - מוציאים 47 שקלים. בגבינה הלבנה יש פער קטן בין העניים לעשירים, כשהעניים רוכשים את המוצר ב-33 שקלים והעשירים מוציאים עליו 39 שקלים בחודש.
שני העשירונים החזקים מוציאים בחודש כמעט פי 3 עבור שמנת מתוקה וכמעט פי 2 עבור גבינה צהובה קשה ופי 3 לגבינה צהובה מותכת מאשר שני העשירונים התחתונים. גם שני העשירונים העליונים מוציאים יותר כסף על גלידות - מאשר העשירונים התחתונים - 27 שקלים לעומת 16 בלבד. מנגד, ההוצאה על שמנת חמוצה בחמישון התחתון גבוהה ב-63% יותר מבחמישון העליון.
החלב בישראל בשנת 2014
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי כמות התפוקה הכוללת של חלב (בקר, כבשים ועזים) בשנת 2014 נאמדה בכ-1,523מיליוני ליטר, עלייה של 6% לעומת שנת 2013. כמות חלב הבקר, שהיא כ-97% מכמות החלב, עלתה ב-6%, וכמות חלב הצאן, שהיא כ-3% מכמות החלב, עלתה ב-3.7%. הכמות כוללת גם את כמות החלב שנצרכת באופן עצמי (בעיקר במגזר הערבי שבו צריכת חלב העזים גבוהה).
ערך החלב עלה ב-1.3% ונאמד בכ-3.34 מיליארד שקלים - כ-10.8% מסך התפוקה החקלאית. מחיר חלב הבקר ליצרן ירד ב-5%, מחיר חלב העזים עלה ב-2.3% ומחיר חלב הכבשים נשאר ללא שינוי. הירידה במחירי החלב נבעה מהרפורמה המבנית בענף הבקר לחלב.
תנובת החלב לפרה בישראל נותרה הגבוהה ביותר בעולם וכמעט שלא חלו בה שינויים בשנים האחרונות. בשנת 2014 עמדה תנובת החלב על כ-12.0 אלף ק"ג חלב לפרה (11.7 אלף ליטר).
על פי נתוני מועצת החלב פעלו בשנת 2014 837 רפתות, לעומת 1,250 בשנת 2001. באותה תקופה עלה מספר החולבות מ-116,000 ל-120,000. בלמ"ס הסבירו כי הגידול במספר החולבות למרות הירידה במספר הרפתות נבע מהרפורמה שחלה בענף.