הכירו: המשפחות שבוחרות להתחיל לחיות בריא

קוסקוס אקספרס - משפחת זילברמן, כפר־יונה

במשפחת זילברמן - זוג הורים עם שני זוגות תאומים - דווקא מודעים לחשיבות התזונה, אבל הבישולים עתירי השמן של הסבתא הטריפוליטאית וההתנגדות של הילדים מקשים עליהם ליישם את המהפך.

בלי להשמין בחג: 7 עצות לאכילה בריאה

רוצים גם אתם להתחיל לחיות בריא - כל העצות וכל המתכונים במתחם בית בריא

יוגב (38.5) עובד בהיי־טק ואתי (41.5) מנכ"לית ובעלים של חברת אינפיניטי, המתמחה ביבוא מתנות ממותגות.

הילדים: לזוג ארבעה ילדים (שני זוגות תאומים): הבנים אופיר ואפק בני 8.5, והתאומות דניאל ותמר בנות שלוש.

יוגב: "אני חוזר הביתה ברוב המקרים לא לפני 6 בערב. אז אני מתפנה לילדים ולהכנת ארוחת הערב וכל המסביב.

אתי גמישה יותר בשעות שהיא נמצאת בבית עם הילדים, אחרי הצהריים היא תמיד איתם".

אוכלים: עוף בתנור, שניצל, צ'יפס, ממתקים.

לא אוכלים: אורז מלא, קמח מלא.

אוהבים להכין עם הילדים: יוגב: "אצלנו הבישולים נחלקים ביני לבין אשתי. פעם בשבוע אמא של אשתי מגיעה אלינו ומבשלת מפרום, קוסקוס ועוד. הילדים לא מעורבים בהכנת האוכל. לרוב כשאנחנו מכינים את האוכל הם עדיין במסגרות שלהם בבית ספר או בגן".

הממתק שלא יכולים לוותר עליו: יוגב: "אני לא איש של מתוקים, אני יותר בכיוון המלוח של חטיפים כמו ביסלי בצל למשל. אתי חולה על מתוקים. כל דבר שיש בו סוכר מתאים לה מאוד ואם זה שוקולדים – זה מצוין עבורה".

מאכל בריא שלעולם לא נאכל: יוגב ואתי: "אנחנו בהחלט פתוחים לטעמים חדשים, גם אם מדובר במאכלים בריאים מאוד שלכאורה נראה לנו שלא נטעם לעולם. לבשל אותם אחר כך בבית זה כבר יותר מורכב, אבל לטעום אנחנו מוכנים הכל. עם הילדים זה כבר סיפור אחר. יהיה קשה לשכנע אותם לטעום מאכל בריא. על רוב המאכלים הללו הם יגידו: 'לא טעים לא רוצים'!"

ארוחות שחיתות: יוגב: "אין אצלנו 'חינגות' בארוחות. בימי שישי אנחנו מקסימום קופצים לאכול אצל ההורים של אשתי את ארוחת השבת".

מקנא באנשים שאוכלים: יוגב: "ברור שמנת בשר עסיסית בצלחת של מי שיושב לידי במסעדה תהיה אטרקטיבית יותר". אתי: "כל ממתק ביד של מישהו גורם לי מיד לקנא כי גם אני רוצה לטעום כל דבר מתוק". יוגב: "אני מקנא בהחלט במשפחות שמצליחות לגדל את הילדים על טהרת תזונה בריאה בבית. זה מאוד קשה ליישום והייתי שמח להצליח במשימה הזו. ניסינו כבר להעביר את הילדים למשל משניצל מטוגן לשניצל אפוי בתנור, שלו אנחנו קוראים 'שניצל ספורטאים'. אבל לא אצל כל הילדים המהפך הזה עבד".

המאכל שהילדים שלנו מכורים לו: אתי: "אופיר הבן שלנו חולה על ג'חנון ואת זה הוא אוכל רק אצל סבתא שלו כי אני לא מרשה להכניס את הרעל הזה לבית שלנו. תמר אוהבת מאוד תבשילים ובכלל הבנות אוהבות עוף צלוי בתנור. דניאל היא הבעייתית ביותר באוכל".

מה אוכלים מול הטלוויזיה? אתי: "לא מקובל אצלנו לשבת מול הטלוויזיה עם אוכל. אוכלים בדרך כלל ליד השולחן".

אוכלים בחוץ או מזמינים משלוחים: יוגב: "אין אצלנו תרבות בילוי במסעדות בחוץ, לרוב אוכלים בבית. אבל אם כבר יוצאים אז אוכלים במסעדת המבורגרים טובה או במסעדת סושי. לצערי הילדים במסעדות יילכו תמיד על מנות קבועות של ילדים: שניצל, צ'יפס וטונות של קטשופ. אני בבית לא קונה להם קטשופ כי הם מחסלים בקבוקים שלמים. אנחנו כלל לא עושים משלוחים של אוכל הביתה אבל אם כבר אתי תהיה שמחה להזמין בטייק אווי מגש סושי. היא מאוד אוהבת סושי, אבל מה שבטוח היא הולכת למסעדות בעיקר בשביל הקינוחים. במסעדות הילדים שותים מיצים ממותקים כמו ענבים או תפוזים. בבית אנחנו מקפידים לתת להם רק משקה לימונדה לייט של פריגת מהול במים".

ארוחות אצל סבא וסבתא: אתי: "הילדים אוכלים שם בשישי בערב ובאמצע השבוע סבתא מבשלת אצלנו בבית. הם מתים על הקציצות עוף שלה ואוהבים גם בשר על האש. לסבא וסבתא יש קצבייה בבת־ים, כך שהם מבינים גדולים בבשר. לא פלא שהילדים כבר מגיל מאוד צעיר למדו להבין בבשר איכותי ועסיסי על כל חלקיו. יוגב למשל ממש אוהב בשר על האש. כמובן שאצל הסבתא הלחם מככב על השולחן. אי־אפשר לאכול את התבשילים שלה בלי לחם".

יוגב: "אנחנו אוכלים אצל ההורים של אשתי מדי ערב שישי בבית שלהם בבת־ים. בכל שבוע יש גם יום קבוע שאמא של אשתי מגיעה אלינו להיות עם הילדים והיא מבשלת לנו את כל המטעמים המעולים שלה – שהם גם מלאי שמן. אין מה לעשות, זה האוכל הטעים של העדה ובלי שמן זה לא יוצא טעים".

מה הילדים מסרבים לאכול? אתי: "אורז מלא וכל מה שמצטרף לשם המוצר 'מלא'. לא פסטה מקמח מלא ולא לחם מלא. איכשהו אני מצליח לשכנע אותם לאכול לחמניות מקמח מלא. הם לא שמים לב שזה בריא כי זה מגיע בצורת לחמנייה".

מה מכינים להם לבית ספר? יוגב ואתי: "הקטנות אוכלות בגן גם דבוקר וגם צהריים ואוכל מבושל כך שהן מסודרות. לבנים אני שולח לבית הספר לחמניות מקמח מלא. לאופיר עם חומוס ולאפק עם פסטרמה וזיתים. אני מוסיף בכל כריך כזה זרעי צ'ייה, זה מאוד בריא. גם אני לוקח איתי לעבודה אוכל בקופסה ומוסיף מהזרעים הבריאים הללו".

חטאים קטנים בסופרמרקט: יוגב: "לרוב אנחנו מקפידים לעשות קניות באינטרנט, אבל כשאנחנו יוצאים לסופר סביר שאתפתה לאיזה חטיף ממחלקת המלוחים בעוד שאתי עלולה לשים את ידה על כל דבר מתוק בדרכה לקופה. היא תמיד תשים את ידה על חבילת מסטיקים".

חטאים קטנים לפני השינה: יוגב: "אני רגיל לקחת איתי לפני השינה צלחת עמוסה בפירות חתוכים כמו תפוח עץ וקיווי. אתי תכניס משהו מתוק לפה לפני השינה לקנח את היום".

משפחת זילברמן(צילום: יונתן בלום)

משפחה עם בשר - משפחת רובין, כפר־סבא 

דבי (38) מנהלת חשבונות במקצועה ונסטור (38) מנהל קייטרינג.

הילדים: יערה בת 12, שיר בת 9, ועדי בת 4.5. מגדלים גם כלבה בשם ליידי.

דבי: "אנחנו מתיישבים לאכול ארוחת ערב ביחד, אבל לא תמיד נסטור נמצא בערב, כי שעות העבודה שלו לא קבועות בגלל התפקיד שלו. אני חוזרת מהעבודה בחמש אחה"צ, אוספת את עדי הקטנה מהגן ובבית מחכות לי הבנות הגדולות. אני מאוד שמחה כשנסטור נמצא בשעות האלה בבית כי הוא זה שמכין את ארוחת הערב למשפחה ויש לו ידי זהב".

אוכלים: בשר עם שומן, תפוצ'יפס, עוגיות, פופקורן, סושי, שוקולד מריר.

לא אוכלים: שייק בריאות, סלט, חצילים.

אוכל בריא: דבי ונסטור עלו לארץ לפני 17 שנה מארגנטינה. "התאהבנו במדינה והחלטנו לעשות עלייה. כיאה לארגנטינאים, את התשוקה שלנו לבשר הבאנו איתנו בסל העלייה, ובעיקר בשר על האש עם כמה שיותר שומן שנוטף ממנו". דבי לא אוהבת לבשל ונסטור הוא הבשלן בבית.

דבי: "נסטור ממש לא מקפיד על בישול בריא. אצלנו התפריט בארוחות כולל בעיקר בשר עם הרבה שומן. הבנות מתות על בשר על האש, בעיקר סטייקים של אנטריקוט עטוף שומן. הייתי שמחה אם היינו מצליחים לגוון יותר את תפריט הארוחות אצלנו בבית, ולאכול יותר ירקות ופחות ממתקים. ממתקים ועוגות הם גם החולשות שלנו, בעיקר שלי, אבל גם של עדי שכל היום חולמת על אוכל וממתקים. היא קמה עם אוכל בראש ומפנטזת על אוכל גם כשהיא הולכת לישון. אנחנו מכנים אותה 'שמנמנה וחמודה'".

אוהבים להכין עם הילדים: כשנסטור מבשל הוא תמיד מצרף אליו למטבח את הילדות ומשתף אותן בעשייה. דבי: "הבנות מתות על בשר בכל צורה, העיקר שיהיה אדום. אם זו אני שמבשלת משהו, מה שקורה לעיתים רחוקות כי אני ממש לא אוהבת לבשל, אני גם לא אוהבת לשתף את הילדות בבישול. אותי זה מעצבן".

הממתק שלא יכולים לוותר עליו: עוגות וממתקים. נסטור חסיד של חטיפים מלוחים, בעיקר תפוצ'יפס.

מאכל בריא שלעולם לא נאכל: דבי: "אין סיכוי שאטעם איזה שייק בריא כזה מהטרנדים של היום, שמבוסס על שורשים וסלרי רק בגלל שזה נחשב לבריא. גם נסטור, שיודע לשלב בתפריט סלטים לצד הבשר העסיסי שהוא אוהב לזלול, פתוח לשינויים ולמעבר לתפריט קצת בריא יותר – אבל אין סיכוי שהוא ייגע בירקות ירוקים. נסטור אלרגי לבוטנים ואפרסקים כך שזה גם מחוץ לתפריט שלו. לגבי הילדות שלנו, המדיניות שלנו בבית זה ללמד אותן לטעום כל דבר ולחשוף אותן לכמה שיותר טעמים, ורק אחרי שהן טועמות הן יכולות להחליט אם מתאים או לא מתאים. עדי הקטנה בכל סלט שולפת החוצה את החסה. זה מגעיל אותה. שיר בעבר ממש לא אהבה לאכול צ'יפס, היום זה קצת משתפר. יערה הבכורה משתדלת לטעום מכל דבר, פשטידות פחות מדברות אליה. בכלל, הילדות שלי לא יכולות לסבול מאכלים עם חצילים".

ארוחות שחיתות: כמו ארגנטינאים טיפוסיים, בני הזוג נוהגים לערוך ארוחות שחיתות עם החבר'ה – בעיקר גריל על האש עם הרבה בשר ושומן, אנטריקוט ואסאדו. דבי: "אצלנו אין סיכוי שתמצאו בתפריט שיפודי פרגיות או קבבים. בפתיחה של כל חגיגת גריל אצלנו מתחילים עם צ'וריסוס וגם פלטות של קוביות פסטרמות, זה הולך טוב עם בירה. יש גם סלטים על השולחן אבל זה המיעוט לצד כמות הבשרים שרצים אצלנו באירוח על האש. פיתות זה לא המרכז בברביקיו. הדגש אצלנו הוא בשר נוטף שומן, ובכמויות".

מקנאת באנשים שאוכלים: דבי: "כשאני רואה למשל את אמא שלי מתענגת מאכילת סלט אני מקנאה. איך אפשר ליהנות מסלט ירקות? זה ממש לא דומה בטעם לעוגת שוקולד עם קרם".

המאכל שהילדים מכורים לו: דבי: "הילדים שלנו מכורים לבשר על האש, בעיקר לסטייקים עסיסיים של אנטריקוט ובשר אסאדו".

מה אוכלים מול הטלוויזיה? דבי ונסטור: "הבנות שלנו זוללות פופקורן למרות שבדרך כלל אני לא מרשה להן לאכול מול הטלוויזיה. הן נוהגות לשאול אותי לפני שהן אוכלות משהו אם אני מרשה להן. לפעמים הן שואלות אחרי שהן כבר קנו והתחילו לזלול, למשל גלידה. כשהילדות הולכות לישון נסטור ואני יכולים להתפנק מול הטלוויזיה עם כוס קפה וקוביות שוקולד מריר".

אוכלים בחוץ או מזמינים משלוחים: דבי: "אנחנו לא מאותן משפחות שמרבות לבלות במסעדות עם הילדים מחוץ לבית, גם לא בפיצרייה השכונתית. מה שאנחנו אוהבים לאכול בחוץ מדי פעם או להזמין טייק אווי הביתה זה סושי. כולנו מתים על סושי. הייתי שמחה לצאת למסעדה איטלקית ולאכול מנת פסטה טעימה, אבל אין לי פרטנרים במשפחה. רק אני אוהבת את האוכל הזה".

ארוחות אצל סבא וסבתא: דבי: "אנחנו לא מרבים לאכול אצל ההורים שלנו. סבא וסבתא מגיעים בדרך כלל לארוחות אצלנו. הילדות אוכלות הרבה אצל אמא שלי כי ההורים שלי גרים לידינו אז הן אוכלות שם מדי פעם בצהריים. יערה אוהבת לאכול אצל סבתא שלה הכל, בעוד עדי הקטנה הכי אוהבת לזלול אצל אמא שלי קציצות עוף. שיר מאוד אוהבת את המרק עם האטריות הדקות של סבתא".

מה הילדים מסרבים לאכול? דבי: "אין סיכוי שהילדות שלנו ייגעו באיזה סלט או תבשיל המבוסס על חצילים".

מה מכינים להם לבית ספר? דבי: "יערה הגדולה אוכלת כבר כריך מלחם בריא עם חביתה או פסטרמה ולוקחת בקופסה גם סלט ירקות, אבל פירות היא לא לוקחת כי היא לא אוהבת. שיר מקבלת כריך לחם לבן עם פסטרמה, חביתה או טוסט וגם אוהבת לקחת בתיק ירקות חתוכים ופרי. עדי הקטנה מקבלת לגן כריך לחם לבן או לחמנייה עם פסטרמה או חביתה ופרי. רק בימי שישי אני מכינה לשלושתן כריך עם ממרח שוקולד לפינוק".

חטאים קטנים בסופרמרקט: דבי: "אני אף פעם לא הולכת לסופר אצלנו, מי שעושה את הקניות זה נסטור. כשהוא מול המדפים בסופר הוא בטוח יוסיף לעגלה שקיות תפו'ציפס וגם עוגיות עם מילוי ריבה וופלים".

חטאים קטנים לפני השינה: דבי: "אני מאוד אוהבת להיכנס למיטה עם קוביות שוקולד מריר בפה. אבל לאחרונה מאחר שאני מנסה לעשות דיאטה אז המרתי את השוקולד בשני תמרים עם אגוזים. נסטור זולל גם לפני השינה שקית תפוצ'יפס".

משפחת רובין(צילום: יונתן בלום)

למי יש כוח לחתוך סלט - משפחת סבן, קריית־מלאכי

האמא, ג'נט־אור, מבינה בבריאות אבל מתקשה ליישם.  האבא, שי, קונה חטיפים כדי לפנק את האורחים. שניהם חוששים שהילדים אוכלים יותר מדי שטויות

שי (39) בעל חברת מחשבים, וג'נט־אור (35), מנהלת בקרסו מוטורס. ג'נט מסיימת לעבוד ב־17:30 ושי חוזר בסביבות 19:30.

הילדים: עידו (8), דורין (6.5) ודניאל (שנתיים וחצי). חוזרים הביתה ב־2:30־3:30, משם הם הולכים לסבתא. ג'נט אוספת אותם אחר הצהריים.

ג'נט: "יש לי גחמות בריאות פעם בכמה זמן. קניתי את קוצץ הירקות 'מאסטר סלייסר' כי אני חוזרת מהעבודה עייפה

ואין לי סבלנות וכוח לחתוך סלט"

אוכלים: מקדונלד'ס, פירות וירקות, חטיפים.

לא אוכלים: חצילים, ארטישוק, קמח מלא

נטייה להשמנה: "הילדים הגדולים קיבלו ממני את התאווה לאוכל וכנראה גם את הנטייה להשמנה", מספרת ג'נט, "אני מרגישה שאני חייבת לעשות משהו ולקבל את ההדרכה הנכונה עבור ילדיי כדי שלא יגדלו להיות מבוגרים שמנים". שי ממונה על הקניות וג'נט מבשלת בפועל. שי לא נכנס למטבח אלא לחטוף משהו מהמקרר, "או מקסימום חביתה". "לא אוכלים אצלנו אורז מלא, פסטה מלאה, שיבולת שועל, קינואה. זה לא טעים לנו", הם אומרים.

על מה לא מוותרים: ג'נט: "חלב, גבינות לבנות, גבינה צהובה. רק עידו ואני אוהבים צפתית אז בדרך כלל גם נקנה, וכן לחם לבן פרוס ובמבה אדומה. יש לנו קטע עם הבמבה האדומה וזה מתחיל דווקא משי. תפוצ'יפס הוא גם חטיף חובה, לכל השבוע. כשהילדים היו קטנים יותר הקפדתי על ממתק ביום, והרבה יותר קשה להקפיד על זה ככל שהם גדלים".

לעולם לא נאכל: ג'נט: "כל הדברים הידועים כבריאים — קמח מלא, שיפון. כשאני כן רוצה משהו בריא אין סיכוי ששי ימצא את זה בכלל בסופר או ירצה לקנות. הוא יגיד לי: 'מה זה השטויות הללו בכלל'. אני לא יכולה להשריש הרגלי אכילה בריאים בלי שיתוף הפעולה שלו. אפשר לומר שהוא אפילו מתנגד".

שומרים על המשקל: שי: "מטבעי אני רזה ויש לי את המודעות הזו שאם אכלתי יום אחד הרבה, אאזן את עצמי למחרת". ג'נט: "אצלי זה לא עובד ככה. אני אוכלת היום הרבה, מחר אני אוכל יותר. אני מצרה על כך, אבל זה בטבע שלי. שי לא מבין את התסכול הזה כי הטבע שלו אחר. יש לו גם מודעות לספורט וזה מחפה. אני לא אוהבת אף ספורט".

מתי עושים קניות? שי: "אני קונה בדרך כלל ביום רביעי או חמישי לפי הרשימה של ג'נט. היא לא כותבת חטיפים, מקסימום היא רושמת בייגלה. אני כבר קונה לפי הרגש. אם אני רואה שהיא משמינה קצת, אני מתחשב וקונה פחות".

המאכלים המשמינים שלנו: שי: "אני אוכל בצהריים אצל אמא שלי. אם לא יוצא, אז אני אוכל שווארמה או על האש, אבל מעדיף שלא. לפחות פעמיים בחודש אנחנו אוכלים במקדונלד'ס או ברשת בורגוס, זה ה'אוכל בחוץ' שלנו".

הכי בריא שאנחנו אוכלים: ג'נט: "יש גחמות בריאות פעם בכמה זמן. קניתי את קוצץ הירקות 'מאסטר סלייסר' כי אני חוזרת מהעבודה עייפה ואין לי סבלנות וכוח לחתוך סלט. עידו לקח על עצמו את התפקיד לחתוך. דווקא הילדים שלי לא סרבני ירקות ופירות. אם זה מה שיוגש להם - הם יאכלו. אם אחרי הצהריים אניח על השולחן פירות חתוכים או סלט פירות הם יאכלו בכיף. עידו ודניאל ממש אוהבים, דורין יותר קשה אבל תותים היא תאכל. אני מאשימה רק אותי כי בפועל זו אני שמגישה וילדים אוכלים את מה שמגישים להם".

כשבאים חברים של הילדים: ג'נט: "נראה לי שאני לא אספק את החברים עם פירות. אני רוצה לפנק, לצ'פר, שיהיה להם כיף כשהם אצלנו. אז גם בורקס שאני אופה בבית — זה הכיף עם החברים. אני יודעת שזו טעות בסיסית, אבל הצ'ופר הוא הג'אנק פוד".

מה אוכלים בפיקניק?: ג'נט: "או פיתה או חלה של שבת שפרסנו, פירות וירקות וחטיפים לדרך".

מזמינים אוכל הביתה: ג'נט: "אנחנו לא מזמינים הביתה אבל אני מתקשרת לשי שיביא פיצה שנמצאת ליד העבודה שלו, פעם בכמה זמן — בעיקר כשאין לי כוח להכין ארוחת ערב".

מאכל אהוב על הילדים: ג'נט: "דורין אוהבת את המקרוני של חמותי, היא יכולה לחסל סיר שלם אם רק ייתנו לה. עידו אוהב קוסקוס ושניהם אוהבים את החלות המתוקות שאני מכינה ביום שישי. עוד מפינוקי שישי: תפוחי אדמה שהילדים מגדירים אותם ככאלה ש'אי־אפשר להפסיק לאכול' — הם קריספיים מהתנור. הם גם אוהבים שמכינים בבית בשר על האש".

מה הילדים סירבו לטעום? "חצילים, ארטישוק. כל הדברים שילדים לא אוהבים ומתחילים לאהוב רק בבגרותם".

מתי מבשלים? ג'נט: "שי אוכל צהריים אצל אמו. הילדים בצהרונים ואני בחדר האוכל בעבודה כך שאני לא מבשלת הרבה, רק בסוף שבוע".

ארוחת ערב: "ג'נט: קשה לי איתה. אני לא יודעת מה להכין והילדים לא יודעים מה הם רוצים לאכול. אני מכינה לרוב פתיתים, ביצה קשה, פרוסה עם גבינה. על האש עושים בחגים, אבל ביום יום אנחנו לא אוכלים כזה מושקע".

מה יש במקפיא?: ג'נט: "מלאווח, בורקסים, הרבה בצקים. אני יודעת מה בריא ומה לא, אבל הכל נשאר בתיאוריה ואני לא מיישמת".

אוכל עם מסורת: ג'נט: "חמותי טוניסאית ואי־אפשר להתחרות בבישול שלה, אז יש לי מתכונים משלי. אני מכינה, למשל, דגים מרוקאים, למרות שאני לא מרוקאית. אני אוהבת אוכל ישראלי, הולך אצלנו עוף מתוק בתנור עם רוטב צ'ילי וסויה וסילאן, אורז לבן. פעם הייתי מבשלת שעות ביום שישי. ראיתי שזה המון, אז הפחתתי".

בישולים עם הילדים: ג'נט: "הם מכינים איתי הרבה עוגות. בכל יום חמישי אנחנו מכינים עוגה אחרת לשבת".

ויש גם סלט: ג'נט: "עידו מכור לסלט כרוב וגזר של חמותי. כמה שהמרכיבים של הסלט הזה פשוטים, קשה לשחזר את הטעמים שלה ולי לא יוצא ככה".

משפחת סבן(צילום: יונתן בלום)

מי יזיז את השניצל שלי? משפחת קוך־קרויטרו־בן שלוש, חדרה

למשפחה הזאת יש בעיה: הם מכורים לשניצלים, חולים על כרובית מטוגנת ובחיים לא יגידו לא לטבעות בצל בטמפורה. מה הסיכוי

שיסכימו לוותר על כל זה?

קובי (39) עוסק בדגימות קרקע, שלי (32) פקידה בביטוח לאומי. קובי חוזר מהעבודה בין חמש לשבע וחצי בערב. שלי בשמירת היריון, אבל כשהיא עובדת היא מסיימת לרוב בארבע וחצי.

הילדים: יובל (10), אגם (7.5), נדב (3.5). יובל ואגם הן ילדותיה של שלי מנישואיה הראשונים, קובי הוא אלמן ונדב הוא בנו מאשתו הראשונה. השניים מצפים לילד משותף ראשון.

שלי: "קובי מכין ארוחות שחיתות מטוגנות. אנחנו מודעים לכך שזה לא בריא, אבל זה הפך להיות חלק מהשגרה"

אוכלים: מעדני חלב, כרובית מטוגנת, שניצל, שוקולד, לא אוכלים, פירות, ירקות, קציצות, פסטה עם רוטב

מתוקים חביבים: קובי: "אני לא מוותר על שוקולד נוגט, זו הייתה התמכרות של כל יום אבל שלי גומלת אותי וקונה פחות ופחות. שלי, לעומת זאת, מכורה לכל מה שמתוק — בעיקר פסק זמן. עכשיו היא בשמירת היריון ומשתדלת לצרוך פחות, אבל עדיין לא מוותרת".

לעולם לא ניגע ב: קובי: "דגים. לא נוגע בהם".

ארוחת שחיתות אצלנו: שלי: "לקראת שבת קובי החליט שהוא מבשל אז הוא הכין לנו שניצלים מטוגנים וטבעות בצל מטוגנות בטמפורה, וגם הכין תפוחי אדמה בתנור וכרובית מטוגנת. זו מבחינתי שחיתות. כמעט הכל מטוגן. זה קורה הרבה והאמת היא שאנחנו מודעים לזה שזה לא הכי בריא, אבל זה הפך להיות חלק מהשגרה".

במטבח עם הילדים: שלי: "אני לא כל כך אוהבת שהילדים מתערבים לי, אבל אם כבר אז אנחנו מכינים כדורי שוקולד בחופש כשממש אין לנו מה לעשות. יש לי קטע עם המטבח וממש נדיר שאתן להם לעשות שם משהו, אני לא אוהבת שעושים ביחד איתי מבחינת הניקיון. זה הרבה יותר בלגן מאשר סיפוק. יש לי חברות שאין להן שום בעיה עם זה שהקמח עף באוויר. אני מקנאה בהן, אבל לא בבית ספרנו".

מקנאה באנשים שאוכלים: שלי: "ולא משמינים. אני לא ממש מנסה לחקות אנשים שאוכלים יותר בריא או יותר מאוזן".

המאכל שהילדים מכורים לו: שלי: "זה מתחיל ונגמר בממתקים. שוקולד, חטיפים, גם בבית וגם אצל סבא וסבתא וחברים. שלא לדבר על ימי הולדת".

המאכל שאני מכורה לו: "שלי: אוכל אסיאתי, סיני, עכשיו בהיריון משתנה לי הטעם כל יום. אני הכי אוהבת שניצל. זה מאכל שתמיד יבוא לי בזמן".

מול הטלוויזיה: שלי: "בעיקרון אני לא מרשה לאכול מול הטלוויזיה, רק בפינת האוכל, ממש נדיר שהילדים ייקחו איזה חטיף לסלון. אני לא סובלת את הבלגן והלכלוך שנוצר סביב אכילה מול הטלוויזיה".

קובי: "אני, למשל, לא מוותר על לאכול מול הטלוויזיה, זה חלק מהפינוק אבל כמובן רק כשהילדים לא בסביבה. בכל זאת, אם הצלחנו להחזיק את הכלל הזה והילדים עומדים בו אז חבל לשבור את המילה. אצלנו זה לא בגלל הרגלי האכילה, אלא כדי לשמור על הניקיון בסלון".

יוצאים לאכול בחוץ: שלי: "בחוץ אוכלים הכל — המבורגר, סיני, חומוס. אנחנו מתניעים את האוטו, מגיעים לתל־אביב או לכל עיר אחרת ויושבים לאכול, בלי הרבה תכנון, לפחות פעם בשבוע. אנחנו מטיילים הרבה ויש לנו שני רכבי שטח, אנחנו אוהבים לנסוע. קובי גולש גלים מגיל צעיר כך שיש לו לפחות איזשהו איזון בין אכילה לספורט — אבל זה עדיין לא אומר שלא צריך להשתדל לשמור יותר".

מזמינים משלוח הביתה: "לפעמים פיצה — אנחנו פחות אוהבים והילדים יותר, בורגר ראנץ', באגט עם שניצל, סושי ועוד. אנחנו מגוונים ומזמינים מבחוץ לא מעט".

הולכים לאכול אצל סבא וסבתא: "יש ארוחת ערב בימי שישי. אמא שלי מבשלת הרבה יותר בריא. היא בעצמה צמחונית אז יש לה יותר מודעות. בכל זאת היא מבשלת לנו בשר ויש תמיד סלטים על השולחן, סלט ירקות כמו שצריך, ומוטיב השניצלים חוזר גם שם כי יש ביקוש. בצהרי שישי אוכלים אצל אמא של קובי, בעיקר קוסקוס ומרק, עוף בתנור. הקוסקוס הוא העיקר".

הכנתי אוכל והילדים סירבו לטעום: שלי: "יובל אוכלת רק כרובית מטוגנת, נקניקיות וצ'יפס. היא לא צורכת פירות וירקות — יש לה תפריט ממש מצומצם. אגם לפעמים יותר פתוחה אבל לא טועמת כל דבר, לא פתוחה לטעמים חדשים ובוודאי שלא לפירות. נדב אוכל הכל ופתוח להצעות. קציצות למשל הם לא יאכלו, וגם לא ספגטי עם רוטב. יש לי ממש תפריט מצומצם ואני צריכה להיות צמודה אליו. שניצלים כבר אמרנו?"

מה מכינים בכריך לבית הספר: שלי: "רק שוקולד למריחה".

חטאים קטנים בסופרמרקט: שלי: "בורקסים, זה מכה. זיתים. כל החמוצים החשופים". קובי: "גם לי יש חולשה לבורקסים. שלי הולכת לסופר יותר ממני, אבל כשאני הולך המאפים עם הריחות עושים לי את זה".

משהו לפני השינה: שלי: "חטיף השוקולד 'רבע לשבע' זה חטא החטאים, יש אותו בבית. הממתקים והחטיפים לא מוחבאים אצלנו, הילדים יודעים שיש להם גישה לא מוגבלת אבל הם לא לוקחים בלי לבקש. יש לנו ביקורת".

הארוחה הכי מושקעת שבישלתי: שלי: "אני מכינה דברים פשוטים כדי שהילדים יאכלו, אחרת רק קובי ואני נאכל. למשל: רק שנינו אוכלים את כל סוגי המוקפצים, בשר טוב, סטייקים מיוחדים. את זה אפילו נדב לא אוכל".

שינוי סטטוס: קובי: "כתבתי לפני כמה זמן בפייסבוק סטטוס — 'מהיום אני צמחוני'. שלי צחקה עליי ובאמת כלום לא השתנה".

שלי: "הייתה לי תקופה שבה החלטתי שאני עוברת לתפריט מוקפד ובריא, בלי דיאטה. פשוט אכלתי יותר בריא: ירקות, סלט גדול עם טונה וביצה ולחם קל, אכלתי פחות והייתי יותר שבעה. קובי קצת הוציא אותי מזה, פיתה אותי, אנחנו אוהבים אוכל טעים ובשביל טנגו צריך שניים. הרבה יותר קל להקפיד על תפריט בריא כשיש לך פרטנר".

קובי: "דווקא לאחרונה אני זה שלוקח אחריות וביקשתי משלי שתכין לי כריך בריא לעבודה וקופסת ירקות והיא באמת משקיעה. אולי ניכנס לתלם".

שלי: "לקראת שבת קובי החליט שהוא מבשל אז הוא הכין לנו שניצלים מטוגנים וטבעות בצל מטוגנות בטמפורה, וגם הכין תפוחי אדמה בתנור וכרובית מטוגנת. זו מבחינתי שחיתות"

משפחת קוך קרויטרו בן שלוש(צילום: יונתן בלום)