הללויה: עשרת הגדולים ששלחנו לאירוויזיון
מהכריזמה של אילנית, דרך קולה הענוג של גלי עטרי ועד להופעה החסודה של דנה אינטרנשיונל: עשרת השירים הכי גדולים ושווים ששלחנו אי פעם לתחרות השירה האירופאית. ולפעמים גם זכינו. לקראת גמר אירוויזיון 2015 שישודר הערב - בואו לצפות, להיזכר ולהחזיק אצבעות לנדב גדג'
1973: אילנית - "אי שם"
אז היה או לא היה אפוד מגן מתחת לאוהל שאילנית לבשה? בשני הראיונות האחרונים שקיימנו איתה כאן ב-ynet, לקראת סיבוב הופעותיה החדש ולקראת האירוויזיון, אילנית סימנה בביטול בידיה את השמועות שהיו אז, כי השמלה שנבחרה עבורה היתה פשוט הסוואה למיגון שתחתיה.
על במת האירווזיון הפליאה אחת הזמרות הבינלאומיות הכי מרשימות שהיו לנו משנות ה-70 ועד היום, לבצע את שירם של אהוד מנור ונורית הירש, שגם היתה למנצחת האישה הראשונה והאחרונה שעלתה על הבמה בהיסטוריה של תחרות האירוויזיון כולה.
אילנית על במת האירוויזיון. זוכרים לאיזה מקום הגענו?
עד היום, תאמינו לי, אם תבקשו מאילנית לבצע את "שם" היא תיענה בחיוב ובשמחה, ותשיר אותו באיכויות הקוליות המדהימות שלה שעדיין נמצאות שם, 42 שנים אחרי הפעם הראשונה שעלינו על במת האירוויזיון אי פעם. ואולי זו ההוכחה החותכת לכך שפשוט מדובר בלהיט ענק, לא פחות. לאיזה מקום הגענו אז? אל תגידו לי שאתם לא יודעים, 4.
1979: גלי עטרי ולהקת חלב ודבש - "הללויה"
עד היום מקפידים לומר הציניקנים הישראלים כי ישראל זכתה באירוויזיון 1979 בזכות הסכם השלום עם מצרים, ושכבר אז הכל היה פוליטי. קשקוש מוחלט. הרי אירוויזיון 1979 התקיים בישראל לאחר שזכינו כבר ב-1978 עם "אבניבי" של יזהר כהן.
הזכייה ההיא של גלי עטרי ולהקת חלב ודבש היתה אחת מהנוצצות באותם ימים, ובכלל, בתולדות האירוויזיון. להקה פשוטה יחסית, שמצליחה בשלוש דקות (תשאלו את גלי) להעמיד את הקהל כולו על הרגליים עם מה שנראה היום כמעט הזוי: פשוט מוזיקה מעולה וסוחפת. הזכייה השנייה ברצף, מקרה נדיר למדי בכל תולדות התחרות, שמה אותנו על מפת האירוויזיון באופן סופי, ואם מישהו בסביבתכם יתבכיין על תוצאות התחרות השנה - אתם מוזמנים להזכיר לו: 2 זכיות ברצף, 3 זכיות בסך הכל, ב-42 שנות השתתפות.
רוצים קצת פרופורציות? זכייתה של קונצ'יטה היתה השנייה של אוסטריה, אחרי 50 שנה שבהן המדינה לא זכתה בתחרות. אז אפשר להירגע, וכמובן לחלוק כבוד של מלכים לגלי עטרי.
1983: עפרה חזה - "חי"
קטע וידאו די נדיר של מעצבת השמלות דורין פרנקפורט שעיצבה את השמלה לעפרה חזה באירוויזיון 1983, השאיר אותי פעור פה. "את הולכת לעלות על במה בצהוב, בדיוק בצבע של הטלאי, על הבמה במינכן. 11 שנים אחרי רצח י"א הספורטאים, 40 שנה אחרי השואה, ואת תראי להם מה זה כשתשירי להם - 'חי'".
את הציטוט המדויק והמצמרר הזה אמרה המעצבת לעפרה חזה, כשבחרה עבורה את השמלה הצהובה עבור השיר הכל כך יפה עמו ייצגה אותנו בתחרות העשירית בה השתתפה ישראל.
את הציטוט לפני העלייה לבמה, אי אפשר היה לנחש. עופרה חזה באירוויזיון
חזה בקולה הטהור כבשה את הבמה, והוסיפה עוד כמה מעריצים לאלה הבינלאומיים שכבר אז היו לה. למרות שלא זכתה בתחרות אלא רק כמעט, חזרה לארץ כמנצחת עם להיט ענק והמון כבוד.
לאיזה מקום הגיעה עפרה חזה? נו, כבר רמזנו: 2.
1985: יזהר כהן - "עולה עולה"
מי לא זוכר את הלהיט הגדול של יזהר כהן מהאירוויזיון... אבניבי? אז נכון, עם השיר ההוא הוא אמנם זכה ב-1978 והביא את התחרות לישראל, אבל שבע שנים אחר כך ניסה שוב את מזלו עם שיר שקצת פחות הצליח, אבל היה לא פחות טוב.
"עולה עולה", בלי כל קשר לזיופים (שהיו או לא היו מצד ההיא מ"מעושרות") היה אחד הטובים ששלחנו לתחרות. שיר מקפיץ ואפילו חתרני שגם אם לא שיחזר את הישגיו של כהן מתחילת דרכו באירוויזיון, היה טוב לא פחות מהשיר שהכיר אותו לעולם, ואפילו יותר.
"עולה עולה". זה בעצם השיר הטוב
למה אמרנו חתרני? כי מדובר כאן בהמנון גאווה מהגדולים שנכתבו בישראל ("איש לאיש רוצים לגשת, יחד מבקשים לחלום... קשת עולה במרום") - באמת צריכים יותר מזה? וכל זה, 14 שנה לפני דנה, ו-30 שנה לפני קונצ'יטה. במילה אחת: כבוד.
נו, יודעים לאיזה מקום הגענו באותה שנה? 5.
1989: גילי וגלית - "דרך המלך"
אם תשאלו כל אדם ברחוב, או נניח את גילי נתנאל, יאמרו לכם כי "דרך המלך" היתה אחת הפארסות הגדולות בתולדות ישראל באירוויזיון. ובכן, לא. השיר שהגיע בסופו של דבר למקום ה-12 בשנת 1989, הוא אחד הטובים והחמודים ששלחנו. הגימיק בדמות זמרת בוגרת (עם שיער מוגזם, כראוי לאייטיז) וילד במכנס מנופח (שוב, אייטיז) לא היה לוהט, ולא הביא אותנו להישגים מרשימים, אבל בהחלט היה ראוי להשתתפות.
גילי וגלית. איך לא חיבקנו אותם?
גילי, עם הזמן, לא יכול היה לשאת את החרפה, והעתיק את מקום מגוריו ללונדון. וחבל. הבושה היתה אז, בסוף שנות ה-80, עלינו - שלא חיבקנו אלא קטלנו את הילד הקטן עם הפוני. אולי הגיע הזמן, 26 שנים אחרי, להגיד לגילי סליחה, ושאנחנו אוהבים אותו ואת השיר המצוין ששר.
1991: אורנה ומשה דץ - "כאן"
תחילת שנות ה-90 גם היו לא רעות לישראל. ריטה אמנם עשתה מה שעשתה אז, בשנה לפני כן, אבל הדצים ב-1991 הביאו אל הבמה את אחד השירים הגדולים שלנו בכל הזמנים. עם הפזמון הקליט והצעקני משהו, הצליחו אורנה ומשה דץ להתמקם טוב טוב בזיכרונם של צופי התחרות, שמיקמו אותם במקום השלישי.
ההופעה של הדצים היתה כל כך משמעותית באירוויזיון, עד שזוכת אותה שנה, קרולה השבדית, התחברה אל השניים וכמעט פלטה שהם היו המתמודדים המועדפים עליה. עד היום "כאן", שיר לאומני למדי, אגב, על פי כמה מהפרשנויות שניתנו לו במשך השנים, נחשב לאחד השירים הגדולים שישראל שלחה לתחרות, ומושר בכל שבוע כמעט בהופעות ה"יורופאלש" של הקהילה הגאה בתל אביב.
ולאיזה מקום הגיעו הדצים? כמעט עשו את זה, אבל הסתפקו במקום ה-3.
1998: דנה אינטרנשיונל - "דיווה"
קונצ'יטה מי? 16 שנים לפני הופעתה המצוינת והבלתי נשכחת של קונצ'יטה וורסט על במת האירוויזיון, דווקא ארץ הקודש היתה זו ששמה על המפה את תחרות האירוויזיון כאי של פתיחות מגדרית - בתוכנית הבידור הנצפית ביותר בעולם.
דנה אינטרנשיונל. בעצם נתנה הופעה חסודה
למרות מה שאולי נתפס אז כפרובוקציה, ולמרות שמלת התוכי של ז'אן פול גוטייה, אסור לשכוח כי דנה למעשה זכתה באירוויזיון בהופעה חסודה למדי. כשהיא בשמלה כסופה ועם שלוש זמרות ליווי בלבד, אבל עם המון שיק, ביצוע קולי מצוין ללהיט ענק שכתב צביקה פיק וים של אנרגיות, הצליחה המתמודדת הטראנסג'נדרית הראשונה בתולדות האירוויזיון, לא להיתפס כגימיק אלא ההפך הגמור - לזכות בו. הזקנות הרוסיות שהופיעו כמה שנים אחר כך יכלו רק לחלום על כזה הישג.
2005: שירי מימון - "השקט שנשאר"
השנים הראשונות במילניום הנוכחי לא היו מהגדולות עבור ישראל באירוויזיון. חצאי הגמר לא עשו לנו טוב במיוחד. דוד ד'אור לא עלה לגמר ב-2004, ובשנים האחרונות חווינו רצף הפסדים של דנה אינטרנשיונל, איזבו, מורן מזור ומיי פיינגולד.
שירי מימון. זכתה לאהבת הקהל
אבל שירי מימון, אז ב-2005, הצליחה לכבוש את קייב עם "השקט שנשאר" ולכסות את הבמה כולה בשמלה האינסופית שלה ובמחשוף הכובש. השיר הענק הזה הגיע גבוה גבוה בתחרות, ואולי לפני שאנחנו צועקים כמה כולם אנטישמיים, כדאי שתצפו שוב בקטע ההופעה המדהים שלה שמדגים עד כמה אהבו אותנו אז, על הבמה.
אל תגידו לי שאתם לא זוכרים לאיזה מקום שירי הגיעה, כן? מקום 4
2013: מורן מזור - "רק בשבילו"
השנה היא 2013, ואנחנו שולחים לתחרות האירוויזיון את אחד השירים הטובים בתולדותינו, "רק בשבילו" - בלדה קורעת לב שביצעה מורן מזור, ולמרבה הצער לא עלתה אפילו לשלב הגמר של התחרות.
מורן מזור. הפספוס שלנו
הציפיות היו בשמיים, ההימורים היו על מקום ראשון (בגמר! לא בחצי הגמר!) ואני בוועדת השיפוט של ישראל באירוויזיון, בזמן צפיית השופטים בירושלים, ממלמל "זהו, שנה הבאה אנחנו בישראל". ובכן, לא.
למרות האהבה הגדולה מחוץ לישראל (!) לא הצלחנו להעפיל אז, וגם בשנה שלפני וגם בזו שאחרי לשלב הגמר, וכעת נותר רק לראות מה יעלה בגורלנו ב-2015.
אגב, בשלב חצי הגמר מורן הגיעה למקום נמוך במיוחד, 14 מתוך 18 שירים.
2015: נדב גדג' - Golden Boy
42 שנים אחרי השתתפותנו לראשונה בתחרות האירוויזיון, השכלנו לזנוח את הפוליטיקלי קורקט הפנימי של עצמנו, ולשלוח לתחרות (כמו כל מדינה אחרת, בערך) שיר שכל כולו באנגלית. גדג' הפתיע כבר בחזרות וביצע את "Golden Boy" באופן מוצלח במיוחד, כשעל הבמה שלושה רקדנים ושני זמרי ליווי שהופכים את העניין כולו למסיבה אחת גדולה.
ילד הזהב הישראלי כבר הצליח לשבור את הבצורת להעלות את ישראל לגמר אחרי ארבע שנים שחונות, עם ביצוע מרשים שסחף את הקהל בווינה. אפשר לקוות - בשבילו ובשביל כולנו - שהוא יצליח גם לחדש את ימינו קדם, כאחת המדינות הבולטות בתחרות, בגמר שייערך הערב (שבת).
