הקטל בכבישים: "המדינה במצב חירום לאומי"
כבישי ישראל גבו מאז קום המדינה יותר קורבנות מאשר כל המלחמות. מתחילת השנה יש עלייה של 35% במספר ההרוגים, לעומת 2014. מנכ"ל עמותת אור ירוק: "הכי קל להאשים את הנהג, אבל גם למדינה יש אחריות"
"אין לי בעל, אין לי ילדה ולממשלה לא אכפת ממני, או ממצב הכבישים". בתה ובעלה של ריבה אילצ'נקו נהרגו בשנה שעברה בתאונת דרכים בכביש 31 בדרום. מתחילת שנת 2015 נהרגו 143 בני אדם בתאונות דרכים, לעומת 108 בתקופה המקבילה בשנה שעברה. על פי נתונים אלה של עמותת אור ירוק, מדובר בעלייה משמעותית של כ-35% במספר ההרוגים. השבוע שעבר היה קטלני ביותר, עם 17 הרוגים, וגם אתמול (ה') אירעה תאונה קשה שבה קיפחו את חייהם שלושה אנשים.
כל תאונת דרכים קטלנית מחזירה את אילצ'נקו לרגעים בהם איבדה את בתה ובעלה, בתאונה שבה גם היא נפצעה קשה: "מישהו חושב עלינו? אף אחד לא חושב על האזרחים. הממשלה אותה ממשלה ושום דבר לא השתנה. ככה נראית המדינה שלנו. הם לא באמת פועלים לשפר את המצב. הכבישים צרים, אין תחבורה ציבורית אבל מי חושב על זה? אני מתמודדת עם האובדן שלי מדי יום וקשה לי להילחם. אם אנשים היו מתארגנים ועושים משהו, דורשים שינוי בכבישים, אולי משהו היה משתנה. כל יום מתרחשת תאונת דרכים. זה יכול לקרות לכל אחד אבל האנשים עדיין אדישים, מעדיפים לחשוב על המלחמה היומיומית שלהם מאשר על המלחמה בכבישים".
"המדינה לא עושה הרבה", אומר אילן מנטש, שאיבד את אשתו גלי בת ה-37 לפני כשנתיים וחצי בתאונת דרכים, גם כן בכביש 31. "נראה כאילו מחכים עוד יום ועוד יום, יש הסקת מסקנות מאוחרת וקביעת יעדים באיחור. הכל מתנהל בצורה מסורבלת ואיטית ובסוף זה עולה בחיי בני אדם. למדינה יש זמן תגובה איטי וזו הבעיה העיקרית. יש בעיית תשתיות והתפרעויות בכבישים. המשטרה צריכה לתת את הדעת ולבצע אכיפה יותר מאסיבית בכבישים ובצמתים האלה".
דו"ח של ד"ר חנין פרח, חוקרת בכירה בעמותת אור ירוק שנכתב ב-2014, מיפה את מוקדי סיכון התחבורתיים בארץ, כולל קטעי כביש מסוכנים וצמתים "אדומים". על פי הדו"ח, יש 326 ק"מ של קטעי דרך שהוגדרו על ידי ד"ר פרח "אדומים", ו-85 צמתים מסוכנים שבהם נהרגים בכל שנה 55 בני אדם. על פי הדו"ח, טיפול בתשתית יכול להציל את רוב הנפגעים.
שמואל אבואב מנכ"ל עמותת אור ירוק: "מדינת ישראל נמצאת במצב חירום לאומי עקב העלייה במספר ההרוגים זו השנה השלישית ברציפות. הכי קל זה להאשים את הנהג, אבל גם למדינה יש אחריות. שר התחבורה הנכנס חייב לרכז את כל הגורמים העוסקים בבטיחות בדרכים ולפעול לצמצום ההרוגים בכבישים. הוא חייב לשים בראש סדר העדיפויות את הצלת חיי האדם".
6.5 מיליון שקל לכל הרוג
ד"ר גילה אלברט היא חוקרת תאונות בכירה בקרן רן נאור ובעמותת "אור ירוק": "כביש מוגדר כ'אדום' מכיוון שקרו בו תאונות קטלניות רבות, בהתייחס למספר התאונות לקילומטר ולפרמטרים שונים של בטיחות. בארץ יש כ-300 ק"מ המוגדרים כ'כבישים אדומים'. הדבר הראשון שצריך לעשות כדי להפוך את הכבישים הללו לבטוחים יותר, הוא לשפר את התשתית. נכון שהרבה תאונות נובעות מטעויות אנוש, אבל התשתית צריכה להיות סלחנית לטעויות של הנהג - ובכבישים אדומים היא לא. אי הפרדה בין נתיבים מעלה באופן משמעותי את מספר הנפגעים, בגלל שהיא לא מכפרת על טעויות של עקיפה לא נכונה. גם שוליים רחבים הם מפלט לטעויות הנהג. תאורה לקויה, שדה ראיה, אספלט לא תקין - בכל הדברים הללו צריך לטפל בכבישים האדומים".
על המשאבים הכספיים הדרושים אומרת אלברט כי לעתים מספיקה השקעה מינימלית כדי להוריד את מספר הנפגעים. לדבריה, בנוסף לכאב הגדול באבדן חיי אדם, מדובר גם בעלות כספית ניכרת. "העלות של הרוג בתאונת דרכים היא 6.5 מיליון שקל, זה לא מעט כסף. (העלות נקבעת על ידי משרד התחבורה ביחד עם משרד האוצר, להערכת כדאיות של פרויקטים תחבורתיים. העדכון האחרון היה ב-2012).
תסקיר בטיחות שבוחן את מצב התשתית באותו כביש עשוי למנוע תאונה קטלנית אחת בשנה. התסקיר מפרט את הסכנות בכביש, מדרג אותן, ומצביע על אמצעי התשתית הדרושים. אפשר להוסיף למשל פסי הרעדה בין נתיבים במקום קו רציף, שלא תמיד נראה. זה משהו זול יחסית שיש לו פוטנציאל בטיחותי גדול. יש בהחלט מחקרים תומכים שהראו שהשקעה בתשתית היא יעילה בכל הפרמטרים, בראש ובראשונה בכך שהיא מעלה את רמת הבטיחות".
אלברט אומרת כי גם עלות של טיפול יסודי היא לא גבוהה יחסית להשקעות אחרות. "ההשקעה הדרושה בכבישים האדומים היא לא בסדר גודל של מיליארדים. יש אמצעים שעלותם נמוכה כמו הרחבת השוליים, ובכך אפשר להוריד דרמטית את מספר הנפגעים. לפעמים פשוט צריך להסדיר את התנועה באמצעות נתיבי השתלבות או התמזגות וכן הלאה, תמרורי הכוונה על גבי הכביש, אמצעים שנחשבים לפשוטים לביצוע גם מבחינת העלות שלהם, וגם להם יש תרומה".
בשנים האחרונות השקיעה המדינה כעשרה מיליארד שקל בכבישים באזור לכיש, בדרום ובאילת.
מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, אומר כי שדרוג התשתיות נעשה במסגרת מדיניות משרד התחבורה בהובלת השר ישראל כץ. לגבי העלייה במספר ההרוגים אומר יצחקי: "הנתונים הם נכונים. מתחילת השנה יש לנו 135 הרוגים, 41 יותר מהתקופה המקבילה אשתקד. זו עלייה של כ-40 אחוז ואלה נתונים מדאיגים. הם בניגוד גמור למגמה המובהקת בשנים האחרונות שהתבטאה בירידה במספר ההרוגים מאז 2008 ו-2009. מניתוח התאונות, לצערנו הרב מדובר בגורם האנושי של היסח דעת, אי שמירת מרחק, מהירות מופרזת ועוד. התאונות האחרונות החזירו אותנו אחורה, גם בהתנהגות הנהג הישראלי. כשאני אומר גורם אנושי אני מתייחס גם להתנהגות הולכי הרגל, אנשים שמנסים לחצות כביש בינעירוני והולכים בשוליים, הולכי רגל בערים שחוצים באור אדום. אנחנו קוראים להולכי רגל ולנהגים להגביר את העירנות, לא להתעסק בטלפון הנייד בזמן הנהיגה ולשים לב למעברי חצייה".
לדברי יצחקי, "קשה להצביע על גורמים נוספים. לכלי הרכב כיום יש מערכות בטיחות מאסיביות. מזג האוויר לא היה זרז לתאונות ויש אכיפה בדרכים, מצלמות ושוטרים. לא ניתן לייחס את התאונות לתשתית. צמתים רבים מרומזרים והתשתיות בדרום שודרגו. כביש 31 היה במשך שנים כביש אדום דו-סיטרי בלי הפרדה ובלי שוליים. הכביש שודרג ושופץ מערד ועד מולדה, והקטע האחרון ייפתח הלילה, בעלות כוללת של קרוב לשלושה מיליארד שקל, כולל נתיב דו מסלולי, תאורה, הפרדה ועוד".
לפנייה לכתב/ת 
