"העובדת התאילנדית ארגנה קרבות תרנגולים"

זה הנימוק ששימש את מעסיקי עובדת זרה שתבעה פיצויים לפני עזיבתה את הארץ. שופטת קבעה שהטענה לא הוכחה, וקיבלה את התביעה

עו"ד אלכסנדר ספינרדפורסם: 23.05.15 , 19:14

מעסיקיה של עובדת זרה מתאילנד ניסו להתחמק מתביעת פיצויים וזכויות סוציאליות שהגישה נגדם בטענה שבמהלך עבודתה בישראל ניהלה קרבות תרנגולים. אולם שופטת בית הדין האזורי לעבודה, חופית גרשון-יזרעאלי, פקפקה בטענות הלא מוכחות של המעסיקים ולאחרונה חייבה אותם לשלם לעובדת כ-130 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האזרחית התאילנדית הועסקה בבית האריזה "מור אריזת פירות" שבמרכז הארץ. היא החלה לעבוד בישראל באוקטובר 2007, ועם פקיעת האשרה במאי 2013 שבה למולדתה. כחודשיים קודם לכן היא הגישה תביעה נגד מעסיקיה בדרישה לתשלום זכויות סוציאליות שלטענתה לא שולמו לה. לטענתה, מלבד פעם אחת היא לא קיבלה לידיה תלושי שכר, ולא שולמו לה שעות נוספות, פיצויי פיטורים, דמי חופשה, הבראה, חגים, פנסיה וזכויות נוספות. סך כל הזכויות שלהן היא זכאית, לטענתה, מסתכם ביותר מ-200 אלף שקל.

תנאי עבודה

הורשע חקלאי מהדרום: שיכן עובד זר באדמה

עו"ד דוד אנג'ל

בעל משק העסיק שני עובדים זרים באופן לא חוקי: אחד התגורר במחילה והשני בחממת מלפפונים. חרף עברו הבעייתי, הוא לא יישלח לכלא

הורשע חקלאי מהדרום: שיכן עובד זר באדמה

הנתבעים הכחישו את טענותיה והתעקשו ששילמו לה את שכרה בהתאם להוראות חוק שכר מינימום ומעבר לכך. הם הציגו תלושי שכר והוסיפו כי שולמו לה ביתר דמי חופשה, הבראה וזכויות נוספות. לדבריהם, גם הופרשו לה מדי חודש פיצויי פיטורים במסגרת תלושי השכר.

הם הוסיפו שהיא הקימה וניהלה בשטחם לול תרנגולים ואת רווחי הקרבות שארגנה העבירה לתאילנד. הם הציגו תמונות של מבנים מאולתרים ותרנגול בכלוב שלגרסתם גוּדל במיוחד לעיסוק בקרבות.

עוד טענו שהיא גידלה בעלי חיים נוספים, פירות, ירקות ותבלינים, ולצורך כך עשתה שימוש מוגזם וחריג במים וחשמל, ויש לקזז מכל סכום שייפסק לטובתה 167,758 שקל בגין העלויות שנבעו משימוש זה.

מזעזע, אבל לא מוכח

"בפתח הדברים יש להביע שאט נפש עמוק מהעיסוק בקרבות תרנגולים, ומגידול תרנגולים או חיות אחרות לצורך קרבות אכזריים, לשעשוע בני האדם", כתבה השופטת חופית גרשון-יזרעאלי בפסק הדין.

אלא שלדברי השופטת, המעסיקים לא הוכיחו מעורבות אישית שלה בפעילות זו ואף לא הוכח כי העברת הכספים לתאילנד קשורה לכך.

עוד הוסיפה השופטת כי יש לתהות איך זה שהנתבעים לא היו מודעים לפעילות המתבצעת בשטחם במשך שנים, על אף החריגות הקשות בצריכת המים והחשמל. אף שייחסו את האחריות לכך לנתבעת, היא המשיכה בעבודתה כרגיל ולא ננקטה נגדה שום סנקציה. אחד הנתבעים אמנם סיפר כי התלונן במשטרה, אולם הוא עשה זאת רק לאחר שהוגשה התביעה ולא ברור מה עלה בגורל התלונה.

השופטת דחתה לבסוף את טענת הקיזוז וקיבלה את מרבית מרכיבי התביעה. הנתבעים חויבו לשלם לעובדת 127,088 שקל, בתוספת שכר טרחה ועו"ד בסך 10,000 שקל.