מי אמר שחייבים מזרחי? פסקול החתונות

בדרך לחתונה עוברים אצל הדי. ג'יי, בשביל לבחור את שיר הכניסה לחופה, הסלואו הראשון ושבירת הכוס. אז איזה להיטים חייבים להיות שם, איך משפיע על זה המוות של אריק איינשטיין, ולמה דודו אהרון ודוקטור אלבן לא תמיד מצליחים לעשות את העבודה? לרגל פתיחת עונת החתונות, כמה עצות שיהפכו את פסקול החתונה שלכם לשונה משל כולם. או שלא

עמי פרידמןפורסם: 23.05.15 , 07:34

חוקי החתונה המודרנית אומרים שבגדול - אין יותר חוקים. מה שבעבר היה ערב שבלוני מאוד עם כללים ברורים, הולך עם הזמן ומקבל אופי אחר, שלאו דווקא מסמן וי על שלל הקלישאות הרגילות.

עם תחילת עונת החתונות, ומגמה ברורה של זוגות רבים לבחור שירים פחות ברורים מאליהם ולהעניק נופח אישי לרשימת השירים שתעשה את האירוע - קבלו את מדריך ynet מוזיקה לפסקול החתונה המקורית. אירוע נטול קלישאות, קיטש כפוי והעתקים על גבי העתקים. לגבי הכלה השיכורה והדוד המביך - ובכן, עם אלו תאלצו להתמודד בעצמכם.

שירי חתונות. מקלאסיקה ישראלית ועד לשרק(צילום: בני דויטש, הטלוויזיה החינוכית, gettyimages)

התחנה הראשונה היא כמובן הכניסה לחופה. זו לא השתנתה עם השנים, וגם אם זוגות לוקחים היום יותר בקלילות את הערב החשוב בחייהם (אם הוא בכלל עוד נתפס ככזה היום), נראה שמעמד החופה היה ועודנו נקודה חשובה ומשמעותית. שם, במקרים רבים, נצפים סימנים ראשונים לחוסר מקוריות. בין שירי הכניסה לחופה הפופולריים והבהחלט לא מקוריים, ניתן למנות באופן מובהק את "שיר מספר 8" של אריק אינשטיין ("ניי נה ני דיגי דיי דיגי דיי", כפי שהוא מוכר לרבים) ו-"בדשא אצל אביגדור". בכלל, מאז נפטר, עלתה מנייתו של איינשטיין ז"ל בקרב נשואים לעתיד.

תופעה נוספת שההתבדלות ממנה תסמן מקוריות היא השליטה הכמעט מוחלטת של קולות גבריים כפסקול כניסה לחופה. שלמה ארצי, גידי גוב (בעיקר "כלים שלובים"), דני רובס, שלומי שבת (לרוב "בראשית עולם") קובי אפללו ודיוויד ברוזה בגזרה הישראלית. מולם בגזרה הבינלאומית עומדים ניל יאנג וג'ון לג'נד. החדשות הטובות הן, שבעוד יש לפנינו עוד דרך ארוכה, הישראלים מאסו לפחות בז'אנר השאנטי בנטי והאתני - בגזרת עידן רייכל, מוש בן ארי וחבריהם.

"שיר מספר 8" של אריק איינשטיין. שיר כניסה לחופה מבוקש

ומה באשר ליציאה? ובכן, כאן מרווח המקום לטעויות הרבה יותר גדול. "Marry You" של ברונו מארס הוא בחירה בעייתית - כזו שתסמן את החתונה שלכם כאחת מני רבות, ואת טעמכם המוזיקלי כבנאלי להחריד. "I'm A believer" – גרסת סמאשמאות' מתוך פסקול הסרט "שרק" גם היא כבר מיצתה את עצמה, וכמוהו גם הקלאסיקות "She Loves You" של הביטלס, "Touch Me" של הדורז או "Aquarius" מתוך פסקול הסרט "שיער".

הזוגות המעודכנים יותר גם יכולים לפול לקלישאות, כשאלו של השנים האחרונות הן "Hey Ho" של הלומינרז ו-"Lonely Boy" של הבלאק קיז. בחירות פופולאריות נוספות הן "הזמנה לחתונה" של אורי בנאי - בעיקר בקרב קהל מיינסטרימי, בעוד גם קהלים אלטרנטיביים יותר עם טעם מובחן, נוטים להשתמש יתר על המידה ב-"God Only Knows" של הביץ' בויז.

"Lonely Boy" של הבלאק קיז. חשבתם שאתם מקוריים, הא? אז לא

אחת מקלישאות החתונה הגדולות היא כמובן הסלואו הראשון של בני הזוג. הרגע הדביק והמעט כפוי הזה עדיין קורה, אך במינונים נמוכים משמעותית מבעבר. "אנשים כבר לא עושים את זה. הסלואו קצת מת", אומר הדי ג'יי אלעד רון, מחברת "זברה מיוזיק". אלו השיקו לאחרונה קורס שמלמד את החתן והכלה לתקלט בעצמם בחתונתם שלהם, אך גם אם אתם לא נמנים עם הזוגות המרימים, לרון חשוב להבהיר שהמתחתנים של היום שונים מאוד מאלו שהכרנו והתרגלנו לשנוא.

"רוב האנשים אצלי לא רוצים סלואו", הוא אומר. "הם רוצים מסיבה בלי הפומפוזיות של 'קבלו את החתן והכלה', עם הפוקוס המאולץ הזה ולהיות בתוך העשן, התאורה עליהם וכל זה. הם רוצים להיות יותר נינוחים. ההמלצה שלי היא לוותר על הסלואו בכלל. זוגות צריכים לבוא לחתונה שלהם כבליינים ולא כמארחים שאמורים לעבוד בלעשות אירוע מעולה. עשיתם כבר את כל זה לפני. מה שנשאר לכם עכשיו זה לבוא ליהנות. אם הזוג שמח ויהיה בווייב של פאן, כולם יהיו בווייב הזה".

ומה סבתא תגיד?

מנהג מת או לא, מרצי הורים ומשפחות תמיד יהיו. "יש זוגות שמאוד חשוב להם שיהיו את כל החלקים הטקסיים האפשריים עבור המשפחה, ואלה הם הזוגות שבדרך כלל רוצים את הסלואו. אבל זה לא קורה הרבה. את הסלואו הם עושים המון פעמים בשביל הסבתא", אומר די.ג'יי יונתן קוטנר - עם דגש בולט על נושא הסבתא.

"המון פעמים בוחרים לרגע הזה שיר שמתקשר למסורת עדתית, שגם אם לי אישית אין מושג מה המשמעות שלו - אני רואה שבשנייה שאתה שם אותו,כל הקהל נכנס לקטע ומתחבר, כי הם יודעים מה הוא אמור לסמל. יש את הקטע הזה שמזמינים את הסבתא לרקוד ליד הזוג בסלואו. הם בעצם מרימים את הדור המבוגר יותר".

קוטנר מספר על דרישה רבה למוזיקה יוונית בשלב הסלואו, בעוד כותב שורות אלו מעיד על ריקוד סלואו שנרמס לחלוטין על ידי כניסתה הדרמטית של הסבתא למרכז הרחבה - עטופה בתלבושת גרוזינית מסורתית. שירים אחרים שמרבים להשתמש בהם במעמד זה, ואשר אם הכללתם אותם ברשימת השירים - כנראה שאתם גנריים כמו כולם, הם "Angels" של רובי וויליאמס, "Hero" של אנריקה אגלסיאס "I Wanna Be Yours" של ארקטיק מאנקיז ושלל שירים של ג'ון לג'נד, הבולט מביניהם הוא "All Of Me" - שיר מבוקש בעיקר על ידי הכלות, מסתבר.

"All Of Me" של ג'ון לג'נד. בחירת הכלות

ומהסלואו המביך, לדוד המביך. שלב הריקודים הוא כמובן החשוב והקריטי ביותר באירוע, והוא אחת הפונקציות המרכזיות בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי שקובע אם מדובר בחתונת מועקה או באחת לפנתיאון. "אני חושב שיש איזשהו רצון של הזוגות, במיוחד ב-2015, לברוח עד כמה שאפשר מהשבלונה", אומר הדי ג'יי גיא פדרמן, מחברת "פפריקה", הפועלת בעיקר בצפון הארץ.

"הרצון הזה לפעמים, לא תמיד, מתנגש עם חוסר רצון לצאת חתרניים. זו דילמה קבועה. אבל בכל הקשור לשלב הריקודים, אני יכול להגיד שהשנה כבר לא מכוונים לרצף הקבוע והטחון של "YMCA", אחריו "Sing Hallelujah" ומשם "באה מאהבה" גרסת ההופעה. זוגות כבר לא רוצים את זה, וזה מעולה".

פדרמן מדבר על רצון אמיתי ומתפשט של זוגות רבים להיות מקוריים ולברוח מכל קלישאת חתונה. אבל טעויות לנצח חוזרות, ובמקרים חריגים - הן יכולות להוריד את המסיבה למקומות מאוד נמוכים. "יש שירים שבדרך כלל גורמים לחלק גדול מהקהל לנטוש את הרחבה", הוא מספר. "למשל שירי סלסה הארדקור שאתה צריך לדעת את התנועות לריקוד. מי שלא ידע את התנועות יעזוב את הרחבה כי הוא ירגיש לא רלוונטי ולא שייך. שיר שצריך לדעת את תנועות הריקוד - חלק גדול מהאנשים ירגישו לא שייכים אליו ופשוט יאבדו עניין".

"Sing Hallelujah" של ד"ר אלבן. לא

אין מקום אחר, או שאין חתונה

"את 'אין מקום אחר של משינה' בהופעה אני לא משמיע, לא משנה מה", אומר רון. "אם הזוג יבקש ממני אז אין ברירה, אבל אני אסביר להם שלא כדאי. זה פשוט לא עובד כבר, לאנשים אין כוח כבר לשמוע את כל החמש וחצי דקות האלה עם הזיקוקים באמצע, זה מאולץ. אם אתה שם את השיר הזה אז ירקדו לך העשרה חבר'ה של החתן מהצבא, שיעשו מעגל ויצעקו 'אין אחר', אבל כל השאר יחכו שהשיר הזה ייגמר. הוא לא עובד בכלל כבר. אני יכול להגיד שגם 'ארץ חדשה' של שלמה ארצי נופל בקטגוריה הזו".

אחד השירים הבולטים שנבחר על ידי כל המרואיינים בכתבה כנטחן ושחוק מרוב שימוש הוא "Happy", הלהיט של פארל וויליאמס. זה, ללא ספק, מיצה את עצמו - יחד עם "I Got A Feeling" של הבלאק אייד פיז, כשעד לפני שנתיים עוד היה לגיטימי וכעת נראה שאפשר לוותר עליו - לפחות עד שיהפוך לקלאסיקה מודעת לעצמה. "Uptown Funk" של המפיק מארק רונסון והזמר ברונו מארס, אגב, עדיין לגיטימי וזו תקופת השיא שלו.

"Happy". הטחון מכולם

אחת הטענות המרכזיות והמעצבנות (אשכנזים) היא שאלת הזמר המזרחי. "חייבים מזרחי בחתונה, זה עושה שמח", היא טענה שגורה בפי זוגות רבים - אלא שכפי שמגלים התקליטנים, יחד עם דעיכתו הקלה של הפופ הים-תיכוני, הלכה והתמעטה ההסתמכות עליו כמחייה הערב.

"חד משמעית אפשר לעשות שמח גם בלי מזרחית, וזה קורה יותר ויותר", אומר פדרמן. "זה עדיין חזק ועובד על סוגי קהלים רבים, אבל יש המון חתונות שאין בהם מוזיקה מזרחית או שיש אותה במינונים נמוכים, והן לא פחות שמחות.

"ואם כבר הולכים על מזרחית, אז יש כאלה ששמים יציאה מקורית ולא צפויה מפעם, משהו כמו 'נערי שובה אלי' של מרגול, או משהו מצחיק כמו 'המענטזת' של ג'קי מקייטן. או שזה טרי או שזו קלאסיקה. אני לא מנגן להיט מזרחי מלפני שלוש שנים, נניח. לא אנגן שיר כמו 'כסף ואלכוהול' של דודו אהרון. הוא פאסה. דודו אהרון הוא זמר מאוד אהוב, אבל זו דוגמה לשיר שהיה ונגמר. זה לא מגניב לנגן אותו. המינון של הלהיטים קצת ירד. המוזיקה המזרחית לא נמצאת עכשיו בשיאה".

"נערי שובה אלי" של מרגול. לגיטימי

ולבסוף - שיר סיום. קטע שיש המגדירים אותו כ"שיר לכו הביתה", על אף שאיש מהמרואיינים בכתבה לא הסכים לקרוא לו כך. לשיר זה משמעות חשובה עבור מיטיבי הלכת שנותרו עד סוף החתונה, כשבדרך כלל מדובר בחברים הקרובים שנשארים לרקוד עד שלוש לפנות בוקר. "אני ממליץ להימנע מרצף הטראנסים בסוף", אומר רון. "בשעה האחרונה צריך לשים את השירים שהכי ירגשו אנשים, ולאו דווקא שירים שינסו להקפיץ אותם עוד קצת, כי הם כבר עייפים. דווקא אם תנסה לרגש אותם זה יפגע להם בבלוטות הנוסטלגיה והרגש.

"אם זו מסיבה שיש בה המון ישראלים וקהל שאוהב עברית אז בדרך כלל אני מסיים עם 'נחמד' של כוורת", אומר הדי ג'יי ליאור ברוש. "כי היה ממש נחמד. זה קצת מצחיק וקצת דבילי אבל סוגר את האירוע באווירה נחמדה. אם אנשים עדיין לא רוצים לנוח אז אתן להם אינפקטד מאשרום בהילוך גבוה". יש את אלו אשר שומרים לסוף הערב שיר שהועלה בפגישות המקדימות עם החתן והכלה אך לא נכלל בסט ליסט הערב. אייל גולדמן, לעומת זאת. מסיים עם יציאה פחות צפויה, בדמות " Heigh Ho" - מתוך סצנת הגמדים המפורסמת בסרט "שלגיה" - לשלוח את האורחים הביתה ברמיזה, אך ברוח טובה.

שלגיה. ברוח טובה, כל עוד תבינו את הרמז

כך או כך - לבחירת פסקול החתונה מספר חוקים ברורים. הראשון מוהחשוב מביניהם הוא: בחרו את המוזיקה שעושה לכם טוב. לא מעט חתונות נופלות בשלב המוזיקה, משום שהן נכנעות לתכתיבים של הורים ומשפחה מורחבת, ומנסות לפנות למכנה משותף רחב תוך התעלמות מטעמם האישי של החתן והכלה. אלו צריכים לבחור די ג'יי שידע להנגיש את הטעם האישי שלהם - בין אם מדובר באינדי, מטאל או הארדקור פולני, לקהל רחב יותר.

כבר קרו מקרים של די ג'ייאים שעבדו לפי רשימת שירים מוכתבת מראש מהזוג המתחתן, רק כדי לספוג צעקות והוראות מצד המשפחה - "לשים פאר טסי". והחשוב מכל: די ג'יי שאומר לכם על שיר מסוים שהוא לא יעבוד - הוא לא הדי ג'יי שאתם מחפשים.