מחויבים למלחמה באנטישמיות

במלאת 70 שנה לשחרור מחנה אושוויץ מקדמת ממשלת שבדיה יוזמות חדשות למלחמה באנטישמיות ובגזענות. זו חובתנו

קארל מגנוס נסרפורסם: 22.05.15 , 22:26

השנה אנו מציינים את יובל השבעים לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ וסיומה של מלחמת העולם השנייה. מסביב לעולם מתאספים כדי לכבד את זכרם של קורבנות השואה ולומר: "לא לשכוח. לעולם לא עוד".

עוד בערוץ הדעות של ynet

ירושלים, שונאים לראות אותך שמחה / נזיר מג'לי

עוד לא אבדה תקוותנו לשלום / סביונה רוטלוי

המשימה הראשונה שלי כדיפלומט צעיר במשרד החוץ השבדי, בשנת 2000, הייתה לפעול למען הפורום הבינלאומי של שטוקהולם בנושא השואה שבו אימצו מנהיגי העולם את הצהרת שטוקהולם בדבר זיכרון השואה. בפסקתה האחרונה נאמר: "הולם הדבר כי ועידה גדולה ובינלאומית זו, הראשונה במילניום החדש, מצהירה על מחויבותה לזרוע זרעים של עתיד טוב יותר בקרקע בעלת עבר מר. אנו מזדהים עם סבלם של הקורבנות ומקבלים השראה ממאבקם. אנו מחויבים לזכור את הקורבנות שהלכו לעולמם, לכבד את הניצולים שעדיין עמנו ולחזק את השאיפה המשותפת של האנושות להבנה הדדית וצדק".

כתובות אנטישמיות בשטוקהולם, מרס 2014(צילום: עמוד הטוויטר של Calle Nathanson)

אמירות אלה חשובות ביותר בימינו, לנוכח ההתקפות האנטישמיות שאירעו לאחרונה באירופה. ראש ממשלת שבדיה, סטפן לופבן, הצהיר לא אחת, כי עלינו להתייחס לכל ביטוי של אנטישמיות בשבדיה בחומרה יתרה ולעולם אסור לנו לקבל מעשים אנטישמיים כלשהם. ברוח זו, ממשלת שבדיה הודיעה לאחרונה על יוזמות חדשות למלחמה באנטישמיות, בגזענות ובפשעי השנאה. לדוגמה, הממשלה הציגה בתקציב האביב תוספת גדולה למימון הממשלתי לאבטחתם של בתי כנסת ומוסדות קודש אחרים, תוך הגדלת סמכויותיו של המתאם הלאומי למניעת קיצוניות אלימה.

יתרה מכך, ממשלת שבדיה הגדילה באופן משמעותי את המימון שלה למען פורום "ההיסטוריה החיה" - רשות ציבורית המקדמת סובלנות, דמוקרטיה וזכויות אדם, על-ידי לימוד השואה ופשעים אחרים נגד האנושות בקרב סטודנטים צעירים ברחבי המדינה. את ההתחייבות הכספית הזו משלימה החלטה של משטרת שבדיה להקים יחידה חדשה ללוחמה בפשעי שנאה בגטבורג, העיר השנייה בגודלה בשבדיה, כמו גם בחיזוקן של היחידות הקיימות בערים מאלמו ושטוקהולם.

בנוסף, יוקם בגטבורג מרכז מידע ארצי נגד גזענות, על מנת לחלוק דגמים של דרכי פעולה מומלצים נגד גיוס לארגונים גזעניים ולחיזוק תוכניות מחקר הקשורות לנושא. יוזמות אלה יסייעו בתוכניות קיימות של הממשלה, בתי ספר וארגונים לא-ממשלתיים למלחמה בגזענות, באנטישמיות ובכל ביטויי חוסר הסובלנות בשבדיה ומחוצה לה.

עצרת תמיכה בישראל שנערכה בשטוקהולם. ארכיון (צילום: עמית איתיאל הרשקוביץ)

שגרירות שבדיה בישראל השיקה פרויקט שמטרתו להקליט ולפרסם ראיונות עם כמה מעשרות אלפי ניצולי השואה שניצלו על-ידי ראול ולנברג, דיפלומט שבדי שהוצב בבודפשט בשנים האחרונות של מלחמת העולם השנייה. תוכנית זו מתבססת בין היתר על יוזמות קודמות שלנו, שנועדו להנציח את מורשתו של ולנברג, דוגמת הוועידה שנערכה בשיתוף מרכז קנטור באוניברסיטת תל אביב בחודש ינואר השנה. הוועידה עסקה בפעולות חקיקה נגד אפליה על רקע גזעי. יוזמות אלה נועדו להזכיר לכל אחד ואחת מאיתנו את חובתנו לפעול נגד כל צורה של אנטישמיות, שנאת זרים וחוסר סובלנות.

לאחרונה יזמה השגרירות הקרנה של סרט התעודה השבדי "לכל פנים יש שם". בסרט זוהו ורואיינו ניצולי שואה שהופיעו בסרט שצולם עם הגעתם לנמל מאלמו ב-28 באפריל 1945. רבים מהניצולים שהגיעו לנמל התקווה של מאלמו ניצלו על-ידי הרוזן פולקה ברנדוט ששימש כסגן יושב ראש של הצלב האדום השבדי. בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה הוא נשא ונתן עם המשטר הנאצי בגרמניה על מנת להבטיח את שחרורם של 15,000 אסירים ממחנות הריכוז, שהועברו לשבדיה במבצע האגדי של "האוטובוסים הלבנים". אחרי 70 שנה נפל בחלקי הכבוד לפגוש שניים מהניצולים, פרדזיה ונורית, במהלך ההקרנה בתל אביב.

כשאנחנו מהרהרים בעבר, הסיפורים האלה מזכירים לנו את החשיבות של המלחמה בחוסר הצדק, הגנת הדמוקרטיה ושמירת זכויות האדם למען הדורות הבאים. במילותיה של הדי פריד (Hedi Fried), ניצולת שואה שהגיעה לשבדיה ב-1945, "האחריות הגדולה ביותר היא לא להיות לעולם צופה מהצד, אלא להשמיע את קולנו".

קארל מגנוס נסר, שגריר שבדיה בישראל

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו