כבר לא מתפשרים: הגיל שבו מחשבים מסלול מחדש
אנחנו לא מסתפקים בזוגיות בינונית, ממשיכים לעבוד, לומדים ומאושרים הרבה יותר: המציאות מראה שבני הגיל המבוגר בוחרים להתחיל מחדש. פסיכולוג מראה את חצי הכוס המלאה שבהתבגרות
זמנים של סיום או שאולי התחלה? ידעתם כי בסוף המאה ה-19 תוחלת החיים במדינות המפותחות הייתה כחמישים שנים? היום תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא 80.2 שנים לגברים ו-84 שנים לנשים. בהתאם לשינויים העדויות מראות כי בעשורים האחרונים בני הגיל השלישי נעשים יותר ויותר משמעותיים בחברה, כך שהזדמנויות רבות קיימות לבני 60 פלוס.
עוד כתבות במדור 60 פלוס:
3 המלצות להפחתת הסיכון לאלצהיימר
למה מגיל 40 רובנו משמינים - ואיך נמנעים מכך?
כך תשדרגו את הבית אחרי שהילדים עזבו
בגיל מבוגר לצד קשיים ומצבים מורכבים עומדים לרשותנו גם משאבים רבים, כגון זמן פנוי, כוחות רגשיים ותובנות שפתחנו. מכאן שהשילוב בין הדברים מאפשר לפתוח בסדרה של התחלות חדשות. הן מצריכות משאבים, נכונות ללמידה ויכולת לשאת תקופת הסתגלות אך הן בעיקר מהוות הזדמנות נוספת ללמידה על עצמנו. התנופה והכוח לצד החדווה שבהתחלה חדשה יכולים להניע תהליכים חדשים, או חדשים-ישנים. תרומתם של אלה תורגש ברמה היומיומית אך גם בטווח הארוך. לכן טוב יהיה לנסות ולהעשיר תקופה זו של הגיל השלישי במגוון של תהליכים חדשים.
בני 60 פלוס: בוחרים להתגרש
הורדת הילוך בתחום העבודה ויציאה לפרישה לצד התרוקנות הקן ועיסוק מופחת בעולמם של הילדים שבגרו מעלים את חשיבותו של הקשר הזוגי ומהווים הזדמנות להרהורים ובחינה שלו. ביטוי לכך ניתן למצוא גם בנתונים המתייחסים לגירושים, אלה מראים שמבין הזוגות שבוחרים להתגרש, על פני כל טווח הגילאים, קיימת קבוצה משמעותית בסביבות גיל שישים. זאת מפני שרבים בוחנים את הזוגיות, כשם שהם בודקים תחומים נוספים לקראת השליש האחרון לחייהם, ומחליטים על פרידה מתוך רצון לשינוי והתחלה חדשה.
אנשים המתבוננים על הזוגיות שלהם בגיל השלישי הם כבר 'שועלי קרבות ותיקים', כלומר הם צברו ניסיון חיים, עברו התמודדויות רבות ומודעים יותר למה שהם רוצים הן לתת והן לקבל. אל נא ישתמע מדברי שאני מעודד גירושים אולם ישנם מצבים בהם הדבר עשוי להיות מהלך התפתחותי ראוי ואף נדרש לאחר בחינה מעמיקה ויסודית.
מלבד הפרידה, כיוון אפשרי נוסף הוא השלמה, קבלה של הפרטנר הזוגי ואופיו של הקשר כמות שהוא. בין הקטבים הללו מצוי מרחב שבו ניתן ליצור שינוי מבלי להיפרד. השינוי יכול להיות בכיוון של השלמה וקבלה, אך גם בכיוון של ביטוי הקונפליקטים וניסיון לפתרונם. כשם שניתן לומר שטיפול זוגי ניתן לעשות עם שני בני הזוג אך גם עם אחד מהם, כך ניתן לומר שאדם יכול ליצור שינויים בכך שיתמקד בעצמו ויבחן את הדרכים להיטיב עם עצמו ועם האווירה בבית מבלי 'לפרק את החבילה'. ליווי של איש מקצוע הן בתהליך זוגי והן בתהליך אישי יכול לסייע מאוד.
חייבים להמשיך לעבוד גם אחרי גיל פנסיה
התחזיות מראות שבעשורים הבאים היוצאים לגמלאות בישראל יעמדו בפני חסכונות פנסיה שלא יספיקו לצרכיהם. גם כיום ניתן לראות שרבים הם אלה שזקוקים לתוספת הכנסה עם הפרישה.
אמנם איני יועץ פיננסי אולם אחד המשאבים שעומדים לרשותו של אדם הוא מעגל הנטוורקינג שלו, קרי הקשרים החברתיים והתעסוקתיים שאדם יצר במהלך חייו המקצועיים. כך עובד אחזקה היוצא לגמלאות ומעוניין ליצור לעצמו תעסוקה פרטית או מישהי שמעוניינת לעבוד כמטפלת או כמתווכת נדל"ן יכולים להשתמש בקשרים שיצרו במהלך שנות עבודתם על מנת להציע את שירותיהם. באם אינכם מיומנים בעבודה עם הרשתות החברתיות הדיגיטליות ניתן לרתום לכך את בני המשפחה הצעירים יותר.
עבור הפורשים שהינם מבוססים יותר כלכלית הגיל השלישי מזמן שפע של הזדמנויות הן עסקיות והן בתחום הפנאי וההעשרה. למי שחפץ בכך ומוכן להשקיע זמן, מאמץ וכסף בניסוי וטעיה הרי שכר נרחב של הזדמנויות עומד בפניו. לא חסרות דוגמאות על מהנדסים ומנהלים שעשו הסבה למקצוע טיפולי ונשים שעסקו בהוראה לדוגמא פנו לאפיקים של השקעות פיננסיות. באורך רוח והליכה בצעדים קטנים ניתן למזער את הסיכונים. מלבד הגדלה אפשרית של ההכנסות הרי שחדוות העשייה והיצירה תורמת רבות לתחושת הערך של האדם, גורם שנחשב כאחד המשמעותיים לרווחה נפשית.
לומדים ומתנדבים: למען עצמם
יש המנצלים את המשאבים וההזדמנויות להשקעה בלימודים. הדבר מבורך והאפשרויות לכך הן רבות ומרתקות. היבט חשוב שכדאי להתמקד בו הוא ההתנדבות. לצערנו כמעט בכל עיר בישראל קיימת אוכלוסייה נזקקת: ילדים ובני נוער הזקוקים לטיפוח והעשרה, קשישים הזקוקים לסיוע ומשפחות הזקוקות לתמיכה. בירור אצל שירותי הרווחה, המועדוניות השכונתיות, ארגוני הגמלאים ואפילו באתרי אינטרנט המוקדשים להתנדבות יוכלו להניב קישור מוצלח.
יחד עם זאת, כדאי לדעת שעל אף שהתנדבות הינה משמעותית למתנדב, מעוררת משאבים רגשיים ויכולה להרחיב את נפשו, המפגש עם מצוקה וחוסר עשוי לגרום להתעוררות של תחושות עצב וכאב. גם כאן אורך רוח והליכה בצעדים קטנים יכולה להשתלם. יש ללמוד את המסגרת, להסתגל לנורמות חדשות ובתהליך של ניסוי וטעייה להתאים את מה שניתן להעניק לצרכיו ויכולותיו של הצד השני. לצד העזרה שמוענקת הרי שהאינטראקציה הקרובה, האכפתיות והדאגה וכן ההתמדה לאורך זמן יכולים ליצור תהליך משמעותי הן לנתרם והן לתורם.
בוחרים לראות את חצי הכוס המלאה
מחקרים, הניסיון הטיפולי וניסיון החיים מלמדים שאנשים בעלי עמדה אופטימית, שמרבים להתבונן בחצי הכוס המלאה וחווים תחושת משמעות חשים חיוניים יותר. כמו כן הם מתמודדים עם אתגרים בצורה קלה יותר בהשוואה לאחרים.
מכאן שמתבקש להסתכל תמיד על הצד החיובי בחיים. זו אמירה שקל להצהיר עליה אך פעמים רבות קשה ליישמה. קשיים בתחומים הבין-אישיים ובתחומים ארציים יותר כמו טרדות יומיומיות, היבטים פיננסיים והיבטים בריאותיים יכולים להקשות על נקיטה בגישה זו. מצד שני, עצירה והתבוננות על העולם הפנימי ועל היבטים שונים של החיים יכולה להרגיע ולחזק.
תהליך זה יכול גם להעלות אל פני השטח את המשאבים והתובנות שקיימים אצל אדם וכן לארוג אותם בכוחות ההתמודדות שלו ובניסיון חיים שרכש. ישנה חשיבות לאתר שוב ושוב את הדברים שיוצקים את תחושת המשמעות, וכיצד העשייה, ההתמודדות והחוויות היומיומיות נקשרים אליהם.
הכותב הינו פסיכולוג קליני המטפל בגישה הדינמית ובגישה הקוגינטיבית-התנהגותית