הותר לפרסום: מפרקי אגרקסקו יתבעו חצי מיליארד שקל מהמדינה

4 שנים לאחר קריסתה של חברת היצוא החקלאי אגרקסקו, כשהחובות לרוב הנושים עדיין לא הוחזרו ועומדים על כחצי מיליארד שקל, מתכוונים המפרקים, עו"ד שלמה נס ורו"ח אליעזר שפלר, להגיש תביעה נגד המדינה בדרישה שהיא תכסה את החובות שנותרו לכל הנושים. 

• כתבות נוספות בנושא אגרקסקו
  

התביעה תתבסס על דו"ח חוקר שהכין רו"ח דרור אביב והוגש ביוני 2013. בדו"ח פירט אביב את הנסיבות המרכזיות שהביאו ב-2011 לחדלות פירעון של אגרקסקו כשבשורה התחתונה נטען כי במשך שנים רבות נוהלה החברה בהתאם למודל עסקי בלתי כלכלי, כשהמדינה ששלטה בחברה והיתה הנהנית העיקרית מפעילותה "הציבורית" לא דאגה לממן ולהשקיע בה כספים.

טיוטת התביעה ודו"ח החקירה עליו היא מתבססת נמצאו במשך תקופה ארוכה תחת חיסיון לאור צו איסור פרסום שביקש משרדו של עו"ד נס. "כלכליסט" עתר להסרת איסור הפרסום באמצעות עו"ד ירון חנין ממשרד ליבליך מוזר. עו"ד נס התנגד להסרת הצו גם לאחר שדיווח לבית המשפט שהחקירה הסתיימה, בנימוק שדרושות השלמות חקירה. כעת הוגשה לשופט איתן אורנשטיין טיוטה של כתב התביעה אותו מתכוונים המפרקים להגיש, ובעקבות זאת התיר אורנשטיין לפרסם את הדברים.

על מנת שניתן יהיה לדרוש מהמדינה לכסות את חובותיה של אגרקסקו לנושיה, נדרשת קודם הרמה של מסך ההתאגדות שכן אגרקסקו היא חברה בע"מ. אגרקסקו נשלטה ע"י המדינה, המועצה ליצור צמחים ושיווקם והמועצה לענף הלול, והמפרקים טוענים כי אגרקסק שימשה ככלי למתן הטבות או תמיכות לענף החקלאות ולחקלאים שפעלו באמצעותה.

(צילום: אורי דוידוביץ')

לאגרקסקו הוכתבו דפוסי פעולה 

לפי המפרקים, המדינה ושתי המועצות הכתיבו לאגרקסקו דפוסי פעולה הסותרים את התכלית העסקית של כל חברה, ואלו כפו על אגרקסקו לחלק באופן שוטף את כל העודפים שהיו יכולים להצטבר בקופתה לגורמים שהמדינה והמועצות חפצו בייקרם – החקלאים, וזאת בדרך של הגדלת התמורה המשולמת לחקלאים ובהתעלם מהוראות הדין האוסרות חלוקה מהון חברה בנסיבות בהן יש חשש באשר לכושר הפרעון.

הדוגמה הבולטת לתכתיבים הללו נטען הינה הוראה תקנונית שנקבעה בתקנון ע"י מדינת ישראל כבעלת המניות המרכזית בחברה, אשר אסרה על אגרקסקו להפיק או לצבור רווחים ואף הביאה אותה לחלק את כל העודפים שנוצרו כתוצאה מפעילותה למגדלים, כתמורה נוספת עבור תוצרתם.

הטענה היא שהעברת הרווחים השוטפים לחקלאים שהוכתבה ע"י המדינה והמועצות במשך עשרות שנים, הותירו את אגרקסקו ללא רשת ביטחון וההתייחסות אליה היתה "כאל משרד הרווחה של הענף החקלאי ושל החקלאים, במקום כאל חברה עסקית שאמורה להשיא את רווחיה".

עוד נטען שהמדינה רתמה את אגרקסקו וקופתה לכל משימה לאומית שנראתה בעיניה חשובה בתחום החקלאות, וכך למשל אגרקסקו נכנסה לתחומי פעילות הפסדיים ששר החקלאות ראה חשיבות בקידומם, ביצעה פרויקט הפסדי עם הרשות הפלסטינית משיקולים של יחסי חוץ והגנה על מקורות המים של מדינת ישראל, השתתפה בתחרויות בינלאומיות יקרות שלא תרמו או לא היו רלוונטיות לעסקיה, אך המדינה ראתה בהן חשיבות ליחסי החוץ שלה ועוד.

את התביעה ינהלו בשמם של המפרקים עורכי הדין פיני רובין וירון אלכאוי ממשרד גורניצקי ועו"ד עידן מילר ממשרדו של שלמה נס. המדינה עדיין לא הגיבה לטענות נגדה. במהלך הדיונים בבית המשפט טען הכונס הרשמי, פרופ' דוד האן, שיש להעביר את הממצאים לעיון המדינה בטרם מתקבלת החלטה על הגשת תביעה, אך השופט אורנשטיין דחה את הטענה וקבע שלמדינה אין זכות מוקנית לעין בממצאי תביעה נגדה.