סטודנטים באוניברסיטה מרוויחים פחות
ימי לימוד מרוכזים והתחשבות בתלמידים - אלה כמה הסיבות שבגינן סטודנטים במכללות עובדים יותר, ומרוויחים לעתים כפול. 12 אלף סטודנטים השתתפו בסקר התאחדות הסטודנטים, אלה תוצאותיו המלאות
סטודנטים שלומדים במכללות פרטיות מצליחים יותר בשילוב עבודה במהלך התואר, לעומת סטודנטים שלומדים במוסדות המתוקצבים. כמו כן, הסטודנטים במכללות הפרטיות גם מרוויחים יותר במקביל ללימודים. כך עולה מנתונים שאספה התאחדות הסטודנטים ושהגיעו לידי ynet. עוד עולה מהנתונים כי רק מחצית מהסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות מצליחים לשלב עבודה במהלך התואר. המצב דומה גם בקרב המכללות המתוקצבות, בהן גם המכללות לחינוך. לעומת זאת, כ-80 אחוז מהסטודנטים במכללות הפרטיות מצליחים לשלב במהלך השנה בין עבודה - במשרה חלקית או מלאה - לבין לימודים.
הנתונים לקוחים מסקר הסטודנט הארצי האחרון שנערך עבור התאחדות הסטודנטים על ידי מכון "מאגר מוחות", ובו השתתפו יותר מ-12 אלף סטודנטים.
אחד הנתונים המעניינים ביותר מתייחס לשכרם החודשי של סטודנטים שעובדים במהלך התואר, ולפיו אלה שלומדים באוניברסיטאות ובמכללות מתוקצבות משתכרים הרבה פחות מסטודנטים שלומדים במוסדות שאינם מתוקצבים. השכר החודשי הממוצע (ברוטו) של סטודנט שלומד באוניברסיטה עומד על 2,705 שקל. השכר החודשי הממוצע של סטודנט שלומד במכללה מתוקצבת עומד על 2,618 שקל. לעומת זאת, שכרו החודשי הממוצע של סטודנט שלומד במכללה פרטית עומד על 4,318 שקל בחודש.
אז אילו סטודנטים מרוויחים הכי הרבה? סטודנט באוניברסיטת בר אילן שעובד במקביל ללימודיו מרוויח בממוצע בחודש 3,574 שקל. סטודנט באוניברסיטת תל אביב מרוויח 3,390 שקל, וסטודנט באוניברסיטת חיפה מרוויח 2,973 שקל בחודש. סטודנט באוניברסיטה העברית שעובד במקביל לתואר מרוויח 2,542 שקל בחודש. סטודנט באוניברסיטת בן גוריון וסטודנט באוניברסיטת אריאל מרוויחים בממוצע בחודש 2,384 ו-2,383 שקל בהתאמה, ואילו סטודנט שלומד בטכניון ועובד במקביל מרוויח הכי פחות – 2,326 שקל בחודש.
| מוסד | שכר ממוצע (ברוטו לחודש) |
| אורט סינגאלובסקי | 6,008 |
| הקרייה האקדמית אונו | 5,860 |
| האוניברסיטה הפתוחה | 5,753 |
| מכון אקדמי טכנולוגי בחולון | 4,875 |
| המרכז הבינתחומי בהרצליה | 4,276 |
| המכללה למנהל | 3,806 |
| המכללה האקדמית תל אביב | 3,733 |
| אוניברסיטת בר אילן | 3,574 |
| מכון ויצמן למדע | 3,400 |
| אוניברסיטת תל אביב | 3,390 |
| המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב | 3,329 |
| אוניברסיטת חיפה | 2,973 |
| סמינר הקיבוצים | 2,761 |
| האוניברסיטה העברית בירושלים | 2,542 |
| אוניברסיטת בן גוריון | 2,384 |
| אוניברסיטת אריאל | 2,383 |
| מכללת ספיר | 2,160 |
| מכללת תל חי | 1,791 |
במוסדות הפרטיים המצב שונה בתכלית: סטודנט שלומד במכללת אורט סינגלובסקי ועובד במקביל ללימודיו מרוויח בחודש בממוצע כ-6,000 שקל. סטודנט בקריה האקדמית אונו מרוויח 5,860 שקל בחודש, ואילו סטודנט במרכז הבינתחומי בהרצליה שעובד במהלך הלימודים מרוויח 4,276 שקל בחודש. סטודנט באוניברסיטה הפתוחה מרוויח 5,753 שקל בממוצע. ניתן לראות כי בחלק מהמקרים השכר של סטודנטים שלומדים במכללות הפרטיות ועובדים במהלך לימודיהם, מכפיל את עצמו לעומת השכר של סטודנטים שלומדים באוניברסיטאות.
לטענת התאחדות הסטודנטים, מקור הפער נעוץ בכך שתוכניות הלימוד של המוסדות המתוקצבים "לא מתחשבות בצורך של רוב הסטודנטים לשלב עבודה. לעומתם, המכללות הפרטיות מתאימות עצמן לצורכי הסטודנטים ומציעות תוכניות הכוללות לימודי ערב, למידה רציפה ללא חלונות, ימים מרוכזים ולימודים גם ביום שישי".
עינת אהרון, סטודנטית לתואר ראשון במדעי התזונה באוניברסיטה העברית, לומדת חמישה ימים בשבוע ועובדת פעמיים בשבוע בחנות בגדים. "אני מממנת לעצמי את התואר כך שלא הייתה אופציה לא לעבוד, אבל בגלל שאני לומדת חמש פעמים בשבוע הייתי צריכה למצוא עבודה במשמרות ולא במשרה מלאה או חלקית".
השכר החודשי של אהרון נע בין 500 שקל בתקופת מבחנים ל-2,000 שקל בשאר חודשי השנה. "נוצר מצב שאני עובדת בעבודה מזדמנת, שלא קשורה לתואר שלי, וכשאסיים את הלימודים אמנם יהיה לי תואר ביד, אבל כשאנסה להתקבל לעבודות בתחום לא אוכל להראות שיש לי ניסיון. זה ממש להתחיל מאפס, ואנחנו יודעים שהיום, בשוק העבודה, יש דגש גדול מאוד על ניסיון.
"בניגוד למכללות הפרטיות, אצלנו שמים פחות דגש על הפרקטיקה. אני חושבת שצריך לעשות חשיבה מחודשת, אולי לעשות ימי לימוד מרוכזים. זה אמנם יהיה קשה יותר, אבל יאפשר לנו לנתב ימים שלמים לעבודה. יש ימים שאנחנו לומדים שלוש שעות בלבד. אנשים מגיעים לפקולטה ממקומות רחוקים ומבזבזים יום שלם על נסיעות. אז ביום כזה הם בכלל לא יכולים לעבוד, וגם אם כן – אז זה בעבודה מזדמנת שכלל לא קשורה לתואר שלהם".
גל אפיק, סטודנטית לתואר ראשון בכלכלה וניהול במכללה למנהל, לומדת פעמיים בשבוע ועובדת במשרה מלאה בבית השקעות. "בשנה הראשונה למדתי בבקרים והבנתי שבלתי אפשרי לשלב ככה עבודה, אז עברתי למסלול ערב. אני כבר עשרה חודשים עובדת בבית השקעות וצוברת ניסיון בתחום שלי, זה חשוב מאוד לקורות החיים".
שכר הבסיס של אפיק עומד על 5,300 שקל בחודש, והיא מעידה על חודשים שהמשכורת יכולה להגיע גם ל-8,000 שקל לאחר בונוסים שמקבלים במסגרת העבודה. "לרוב, סטודנטים מתחילים לעבוד בעבודה כמו שלי בשנה השלישית, אם בכלל. אני אסיים את התואר עם יתרון ברור עליהם, עם שנתיים של ניסיון ומקום עבודה. באוניברסיטה אין לך אפשרות לחלק את התואר כמו שאתה רוצה ולעבוד בצורה כזו במקביל, וזו הייתה הסיבה שבחרתי לשלם יותר וללכת למכללה פרטית".
בחודשים הקרובים צפויה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) להביא לאישור תוכנית חדשה לחמש השנים הקרובות באקדמיה. מדובר בתוכנית האלטרנטיבית "השכלה 2020" שיזמה התאחדות הסטודנטים, ושמה דגש מיוחד על חיזוק הקשר בין השכלה לתעסוקה במהלך התואר, כמו גם לאחריו. בתוכניתה מציעה התאחדות הסטודנטים להתאים את מערכת השעות כך שהיא תאפשר עבודה בשנים מתקדמות ובפרט במהלך התואר השני,
להחיל תוכניות התמחות משולבת בלימודים אקדמיים, לחזק את שירותי ההכוון התעסוקתי ולתפעל רשת בוגרים שתקשר בין מחפשי משרות למציעי משרות, לקיים מעקב אחר השתלבות בוגרים בשוק העבודה, פרסום הנתונים ושימוש בהם לבחינת עמידה ביעדים.
יו"ר התאחדות הסטודנטים, גלעד ארדיטי: "הגיל הממוצע לסיום תואר בישראל הוא כמעט 30. לא ייתכן שדווקא המוסדות שתחת מימון ציבורי מקשים על סטודנטים שצריכים לכלכל את עצמם במהלך התואר. זה אבסורד שסטודנטים שלומדים במוסדות מתוקצבים יאבדו שלוש-ארבע שנים מהרזומה ולא יוכלו לעבוד במשרה שתיתן להם כלים לעתיד. אנחנו דורשים רפורמה אמיתית בתוכניות הלימוד במטרה לאפשר לסטודנטים להתחיל להתפתח בשוק התעסוקה תוך כדי התואר, ולא בקושי להחזיק את הראש מעל המים בעבודה במשמרות בלילות ובסוף שבוע".
מחר (שלישי) יציינו בכנסת את יום הסטודנט. במהלך היום יתקיימו דיונים בנוגע לסטודנטים בישראל ועתידם, וכמו כן חברי כנסת יפתרו בחינה פסיכומטרית חלקית.
לפנייה לכתב/ת 
