שטייניץ: יש לי אחריות לאנרגיה זולה

שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, יובל שטייניץ, דיבר הבוקר (ג') בוועידה הלאומית ה-7 לאנרגיה והביע תמיכה במתווה של פשרה מול חברות האנרגיה השולטות במאגרי הגז הטבעי של ישראל. הדברים נאמרו על רקע התפטרותו אתמול של הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, במחאה נגד כוונת הממשלה להגיע להסדר עם חברות הקידוח על מבנה הבעלות במאגרי הגז הטבעי.

• גילה: רוצים שוק תחרותי או מונופול לתמיד?
• גילה: משרד האנרגיה אחראי למונופול הגז
  

"כשר האנרגיה וכמי שמופקד על העניין מטעם ממשלת ישראל יש לי אחריות לאנרגיה זולה, אמינה לטובת אזרחי ישראל", אמר שטייניץ, "נושא הגז עומד עכשיו לפתחנו והשעה היא שעת הכרעה. אני מכיר את הנושא הזה עוד מכונתי כשר אוצר. לי באמת קשה להסביר או להטיף מוסר בעניין הזה. אני הקמתי את ועדת ששינסקי, וזה היה המאבק הכי גדול של שלטון מול הון, כולל מאבק מול חלק מהגורמים שנמצאים כאן בעולם. זה היה מאבק שבהסתכלות של 20-30 שנה קדימה מוערך במאות מיליארדי שקלים.

אסדת הקידוח במאגר לוויתן(צילום: אלבטרוס צילומי אוויר)

"אני מוכרח לומר לכם, זה היה מאבק לא קל. בתחילת הדרך הייתי כמעט לבד. ספגתי קמפיין לא פשוט ואני מוכרח לומר שקשה לי לסלוח על כך. הוא היה לעתים לא הוגן ואגרסיבי. אפילו בכנסת קראה לי ועדת הכלכלה בתחילת הדרך לפרק את הוועדה. אני משוכנע גם היום שעשיתי את הדבר הנכון, כי בדקתי את עצמי שוב ושוב וראיתי מה ניתן להשיג ומה הגבולות. 

"למרות המאבק הטעון ההוא, שהיה הקשה ביותר שניהלתי כאיש ציבור, אני לא אתן לרגשות שאולי גם יש אצל חלק מהנוכחים וגם אצל עבדכם הנאמן, לשבש את שיקול הדעת והאחריות שלי לעשות את הדבר הנכון, בלי קשר ללחצים מכאן ומכאן. טובת המדינה ואזרחיה בראש מעייני. כל עסק מדרך הטבע דואג לרווחיו, אני מחויב למדינה ולאזרחיה. טובת המדינה זה לא רק לוודא שהכנסות של מיליארדים יגיעו לאזרחי המדינה אלא גם לדאוג שהגז שנמצא במעמקי הים יגיע ליבשה, לטובת המדינה ואזרחיה.  

"אמנם, איתרנו לוויתן בלב הים, אבל אם הוא יישאר בלב ים ולא נביא אותו ליבשה, המדינה, הכלכלה, התעשייה והאזרחים לא ייהנו מאותה תגלית מופלאה ותגליות נוספות. ולכן, בין השאר כדי שההכנסות הצפויות יתממשו, חובה על כולנו להוציא את העגלה מהבוץ, להוציא את הלוויתן מהים ולהביאו לחוף מבטחים. האחריות וגם הסמכות מוטלות עלי כשר אנרגיה. אני משוכנע שכמו שקיבלתי גיבוי לוועדת ששינסקי, כך גם יהיה במקרה לפנינו. 

"אנחנו נמצאים בפני הכרעות לא פשוטות. אני מאחל לעצמי וגם לכם שתקופתי כשר האנרגיה תלווה לא רק בפיתוח מהיר ונכון של אוצרות הטבע, אלא גם בהמשך חיפושים ותגליות חדשות ביבשה ובים. אם יהיו לנו תגליות חדשות זה יהיה לטובת כולנו וגם לטובת התחרות. אם היו לנו יותר תגליות, ירווח לכולנו. לשם כך אנחנו צריכים לאמץ מדיניות שמצד אחד שומרת על טובת המדינה ואזרחיה וצד שני מעודדת גם את פיתוח השדות שכבר התגלו וגם את המשך הקידוחים והחיפושים".

"מדינת ישראל שילמה ביוקר על עיכוב"

במצרים גילו גז וחילקו אותו שליש-שליש-שליש. שליש ליצוא במחיר מקסימלי, שליש לצורכי המשק המקומי במחיר מפוקח ושליש כעתודה לעתיד. התוצאה הייתה שהחיפושים נפסקו ופיתוח המאגרים נפסקו וכיום גז עשוי לזרום בכיוון ההפוך. מישראל למצרים.

אבל הדוגמא העיקרית היא כאן בישראל. בשנת 2012 מדינת ישראל שילמה ביוקר על עיכוב שלא היה הכרח המציאות בפיתוח שדות הגז שלנו, בעיקר תמר. שדה הגז תמר התגלה כבר בתחילת 2009. שדה גדול שמוערך סביב 250-300 BCM. מספיק לצורכי המדינה לשנים קדימה ומעבר לכך.

"אני אומר כאן חד וחלק, אם היינו דואגים מיד בשנת 2009 לעודד ולחייב את פיתוח התשתית משדה תמר, יכולנו תוך 4 שנים להגיע למצב שבסוף 2011 ולא באביב 2013 הגז היה מגיע למדינת ישראל. ואז המיני טרגדיה של 2012 הייתה נמנעת, כאשר בסוף 2011 אזל מאגר ים תטיס ופוצץ צינור הגז ממצרים לישראל. ואנחנו נדרשנו להשתמש בדלקים יקרים כדי ליצר חשמל.

"העלות בשנת 2012 היה 20 מיליארד שקל. מי נשא במחיר הזה? אזרחי ישראל לא יודעים אבל הם שילמו את המחיר. מחיר כבד. על המחדל הזה. על כך שהתעכבנו, על כך שלא פותח תמר בזמן, על כך שהוספנו 100 ק"מ לצינור בים. תעריף החשמל עלה ב-14% למשך 3 שנים. כל מפעל, משק בית, עסק גדול וקטן שילם את המחיר. המסים התעכבו והאוויר שנשמנו ב-2012 היה פחות נקי.

האחריות שלי היא שהמיני טרגדיה של 2012 לא תהפוך למקסי-טרגדיה עכשיו. לא אתן לזה לקרות. אנחנו צריכים לקבל החלטות שיאפשרו את פיתוח שדות הגז וגם לדרוש מהחברות, ברגע שיתקיימו התנאים שללו, לא להתמהמה ולפתח את שדות הגז והתשתיות.

עדיין לומד את מתווה קנדל

"כאן אני רוצה לגעת במה שהתגבש בצוות קנדל. הצוות הזה גיבש מתווה לצו מוסכם. אני לומד אותו, ומההתבוננות הראשונה שלי הכיוון הכללי נראה לי אחראי, שקול ונכון והעבודה רצינית ביותר. יחד עם זאת אני אומר כאן ועכשיו: אני לומד עדיין את הדבר הזה על כל היבטיו.

"גייסתי את המורה הטוב ביותר לטעמי - פרופ' איתן ששינסקי, שהתגייס למלאכה ואנחנו לומדים את הנושא ביחד. אני לא מכיר מדריך טוב יותר בנבכי הגז והרגולציה. איש אמיץ, הגון, ישר וענייני. הכיוון הכללי נראה לי מאוד, אבל יתכן שבנושא כזה או אחר אחליט להכניס שינויים כאלה או אחרים כפי שיידרש. אקבל את החלטתי כבר בימים הקרובים.

"מבחינת הרגולציה והצורך בתחרות - המודל יביא אותנו תוך מספר שנים למצב של תחרות משולשת בין תמר, לוויתן וכריש-תנין. אני השתכנעתי שהסיכויים של המתווה הזה להוביל לתחרות תוך מספר שנים טובה יותר והגיונית יותר מתחרות בין שני גורמים שלא בטוח שתעבוד.

הסכמי גז עם מצרים וירדן: צורך אסטרטגי

"התפקיד של הממשלה ושל שר האנרגיה הוא לראות את התמונה הכללית. התמונה לא כוללת רק מחיר ופיקוח, אלא גם אלמנטים גיאו פוליטיים ואסטרטגיים. הצורך שלנו לממש הסכמי גז עם מצרים וירדן הוא צורך אסטרטגי. היציבות של ירדן היא נדבך יסוד בביטחון הלאומי שלנו וירדן נמצאת כיום בלחצים כבדים מצד דעאש ואיראן.

"כלכלת ירדן נאנקת תחת מחירי אנרגיה גבוהי מאוד ופליטים מסוריה ועיראק. הזרמת גז מישראל לירדן יכולה להיות נדבך מרכזי בהקלת הלחצים הללו. נושא זה עלה בדיאלוג האסטרטגי בין ישראל לארה"ב בשנים האחרונות. זה דבר דחוף שיש לו משמעות ביטחונית ולא רק כלכלית. אני לא מצפה מכל רגולטור להתחשב בזה, אבל לממשלת ישראל אין אפשרות להתעלם.

"כמו כן לא נלקחה בחשבון הסוגיה האיראנית. אנחנו מעריכים כרגע בהסתברות של 70% שעוד כחודש ייחתם הסכם בין המעצמות לאיראן. המשמעות, כמו שאמר סגן שר האנרגיה האיראני היא שבחודשים הקרובים יש הסתברות להסרת הסנקציות על איראן. ההשלכות עלינו עשויות להיות קשות ומחייבות החלטה מהירה. אם איראן תחזור לייצא נפט, מחירי הגז והנפט עלולים לרדת. כדאיות הפיתוח של שדות בכל העולם תרד.

"במשך שנים חברות אנרגיה נמנעו מלהשקיע באיראן בגלל הסנקציות. עתודות הגז של איראן הן השניות בגודלן בעולם. פי 40 מעתודות הגז של ישראל. ברגע ששוק זה נפתח להשקעות, הבנקים והחברות המתמחות הפיתוח מאגרי גז, ישנה סכנה שבם ירוצו לאיראן. הציוד מוגבל, האשראי מוגבל וצפויים קשיים בעולם כולו בפיתוח מאגרי גז.

"מי שמתעלם מאפשרות כזו טומן את ראשו בחול. יכול להיות שכל רגולטור בודד רואה את מה שלפניו: התחרות, המחיר, הזמינות או איכות הסביבה. הכל חשוב מאין כמותו. אנחנו לא יכולים להתעלם מהתמונה הכוללת. כולל האפשרות של חזרתה של המעצמה האדירה הזאת לשוק הזה.

(צילום: ירון ברנר)

מחוץ לוועידה הפגינו הבוקר אנשי מטה מאבק הגז, וקראו לגילה לחזור בו מההתפטרות, "על מנת שיישאר נציג ציבור ישר אחד מול השחיתות שבפרשת מונופול הגז".