"ההתמכרות לקחה ממני את החופש שלי"

רבות דובר על הקשר בין שימוש בסמים ובין בעיות נפשיות, על ההבדל בין סמים קלים לסמים קשים, ועל מה עושים כשיש התמכרות לסמים. סרגיי, הוא איש המדבר בפתיחות על השימוש ועל השפעותיו. לפעמים אכן לסמים יש השפעה מהותית וקשה על מצבו הנפשי של אדם ולעתים פחות.

רוב האנשים מתחת לגיל 35 המגיעים היום לטיפולים שונים אצל פסיכיאטרים מדווחים על שימוש כזה או אחר במהלך חייהם. לכן זה מבלבל- מה לעשות כשיש שימוש ומה לעשות כשיש בעיה נפשית? כהרגלי בעונה הזאת של הסדרה, להלן "כללי אצבע" בסיסיים וכלליים לגבי אנשים עם שימוש בסמים שכיחים ולגבי התמכרות.

1. לא כל משתמש הוא מכור.

יש הבדל בין שימוש, לשימוש לרעה, להתמכרות. שימוש- הוא שימוש בחומר, במידה והוא מותר חוקית, למטרה לשמה הוא נועד. כך, למשל, חלקנו שותים אלכוהול, למשל בארוחה, כדי להרגיש מעט מצב רוח כתוצאה מהשתייה.

כמובן שאלכוהול יכול להיות מאד ממכר, ועדיין רוב האנשים עושים שימוש סביר. שימוש לרעה- הוא שימוש בחומר לא למטרה לשמה הוא נועד. כך למשל מי ששותה אלכוהול כדי להתמודד עם רגשות קשים כמו תסכול או בעיות שינה.

התמכרות היא מצב בו המנהג שולט באדם- כלומר, כל החיים נצבעים לפי השתייה, אי אפשר לוותר על השתייה ובלי אלכוהול מופיעה "תסמונת גמילה".

2. רוב המכורים והמשתמשים לרעה "מקטינים" את המשמעות של מעשיהם.

קשה מאד לקבל את העובדה שאנו מכורים או שהשימוש שלנו מסב לנו נזק. אמנם אנשים מסביב רואים זאת, אבל אנחנו עלולים להרגיש בושה ולחשוב שיש לנו שליטה, ולכן עשויים לנסות "להקטין" או להכחיש את הבעיה.

3. לרוב, אדם מגיע לטיפול בהתמכרות, לאחר שהבין שההתמכרות פוגעת בו.

מכאן שמעטים האנשים שיגיעו "בטוב", ברוב המקרים אנשים מגיעים לטיפול אחרי שקרה להם משהו לא טוב, למשל- משבר נפשי.

4. התמכרות היא בעיה נפשית הדורשת טיפול.

התמכרות היא סוג של מחלה, ולכן שלעצמה דורשת טיפול, גם אם היא לא גורמת לבעיה נפשית נוספת. ברגע שהאדם מכור, שהרי הוא זקוק לטיפול.

"תחלואה כפולה", מצב בו יש גם התמכרות וגם בעיה נפשית, הוא מצב מורכב ביותר לטיפול, ובישראל יש מעט אנשים עם מספיק ניסיון לטפל בכך (ד"ר אביבה וולף למשל).

5. לבני המשפחה יש השפעה מהותית על המכור ועל הגעה לטיפול.

כך גם מספר סרגיי, ואכן לבני המשפחה יש השפעה רבה על המכורים. לפעמים, אנחנו מבקשים מבני המשפחה להגיע בעצמם להדרכה, כדי לגרום בהדרגה למכור להבין את בעייתו.

6. גראס.

רוב המשתמשים בגראס, אינם חווים בעיה נפשית עקב השימוש. עם זאת, אלו שכן חווים בעיות מכך, סובלים מאד. גראס יכול לגרום לחרדות, בשימוש ארוך יכול לגרום לדיכאון וחוסר מוטיבציה ואף למצבים פסיכוטיים דמויי סכיזופרניה.

להזכירכם- כאשר יש התמכרות שהרי יש בעיה. כלומר כשיש שימוש שהוא באופן יומיומי, לרוב גם יש צורך להתייחס ולבוא לטיפול.

7. תרופות מרשם.

זו לא הפתעה, אבל יש תרופות בשימוש רופאים שגם ממכרות. בראשן שתיים- תרופות אופייטיות (ממשפחת האופיום) נגד כאב כמו אוקסיקונטין, פרקוסט ועוד, וכדורים שכיחים להפחתת חרדה ולשינה- קלונקס, קסנקס, וליום, ואבן, לוריבאן ועוד.

הטריק הוא להשתמש באופן מוגבל ומבוקר כדי לא להגיע להתמכרות.

8. סמי פיצוציות- נייס גאי

זה כבר לא גראס אלא הרבה יותר גרוע והרבה יותר מסוכן, כשהתחלואה הנפשית משמעותית. בעקבות שימוש בו עלולים להופיע מצבים פסיכוטיים.

9. סמי מסיבות- אקסטות, MDMA, ממריצים- קוקאין.

שכיחים בשימוש בערים גדולות- כולל תל אביב. גם כאן התחלואה הנפשית גדולה יותר והנטייה להתמכרות רבה. פעמים רבות מגיע להתייעצות קודם בן המשפחה, ואחר כך, המכור עצמו.

כל המשתתפים בסדרה אינם מטופלים של ד"ר אילן טל. רובם קשורים לעמותת אנוש, אשר בחרו לדבר במטרה לטפל בסטיגמה שיש למטופלי הנפש בישראל, כחלק מפרויקט "יד על הלב". קראו עוד על פעילות העמותה באתר הפרויקט "יד על הלב " ובאתר אנוש