פרינט סקרין: הצד הקולנועי של הטכנולוגיה

החל מהיום (רביעי) ועד שבת מתקיים בסינמטק חולון פסטיבל פרינט סקרין המוקדש לתרבות דיגיטלית. בשנתו החמישית הנושא של הפסטיבל מוגדר כ"HyperSensitive - רגישות בעולם הדיגיטלי" - כלומר, בחינה של השינוי שעוברת החישה האנושית המתממשקת עם הטכנולוגיה, או היחסים בני האדם המתווכים על ידי טכנולוגיה.

התוכנית כוללת סדנאות עם אורחים (כולל סדנה בחסות פסטיבל טרייבקה באורך של 72 שעות שבה יעשו פרויקטים קולנועיים ואינטראקטיביים), חוויית חישה חלופית של גוף אדם אחר באמצעות מכונות מציאות וירטואליות, והדגמות של סייבורגים - אנשים שבגופם הושתלה טכנולוגיה. בין אם זהו ניל הרביסון העיוור שחווה כל צבע כסאונד, ובין אם זו הסייבורגית מון ריבס שלגופה חוברו חיישנים המתריעים מפני רעידות אדמה.

קשר בין בני אנוש לרובוטים. טכנולוגיה לא רק לצעירים ב"אני אליס"

לכל האירועים, האירוחים והסדנאות מתלווה גם תוכנית סרטים רלוונטית. חלקה מורכב מיצירות מופת של מדע בדיוני כמו "מטרופוליס" (1927) ו"בלייד ראנר" (1982), חלקה מסרטים עכשוויים יותר שכבר הוקרנו בארץ (הטוב שבהם הוא "היא" המקסים של ספייק ג'ונז), וחלקה מסרטים חדשים שמוקרנים בארץ לראשונה או כמעט לראשונה.

בקבוצה השלישי יש כמה סרטים שמומלץ להתמקד בהם.  בראשם אקס מכינה ("Ex Machina") - מותחן מדע בדיוני שיצא השנה ומהווה בכורת הבימוי של הסופר והתסריטאי אלכס גרלנד, מי שמוכר בעיקר משיתוף הפעולה שלו עם הבמאי דני בויל ("28 שעות"). העלילה מלווה מתכנת צעיר בשם קיילב סמית' (דואנל גליסון), הזוכה בתחרות שמעניקה לו שבוע באחוזתו המבודדת של הבוס שלו, גאון בשם ניית'ן בייטמן (אוסקר אייזק). זוהי מניפולציה של בייטמן המשתמש בקיילב כדי לבחון את האינטראקציה בינו לבין "אווה" (אליסיה ויקנדר השבדית) - בינה מלאכותית בגוף של רובוט נשי יפה פנים וגוף.

הטריילר של "אקס מכינה"

עם צוות מצומצם של שחקנים, עיצוב מרשים ומדויק, סביבה סגורה המפוקחת במצלמות ונשלטת על ידי בייטמן, ומניפולציות שמבוצעות על ידי כל הדמויות - זהו מותחן מדע בדיוני המתבשל על אש קטנה. הסרט שומר על איזון בין דרמה לרפלקסיה על האינטראקציה המוצגת בין אדם לטכנולוגיה. הוא מעורר מחשבה ועניין יותר מרוב הסרטים שנעשו בשנים האחרונות ושעסקו בבינה מלאכותית.

בשנים הקרובות, עם הזדקנותו של דור הבייבי בום, צפויה עליה חדה במספרם של בני ה-80 ומעלה. בדידותם הקשה של אנשים המבלים יום אחר יום לבדם, היכולות הפיזיות והמנטאליות שלהם מדרדרות, והאפקט הפסיכולוגי השלילי הולך ומצטבר. בסרט התיעודי ההולנדי "אני אליס" ("Alice Cares") מוצג ניסוי שבו רובוט בצורת ילדה קטנה מובא לבתיהן של שלוש קשישות הולנדיות, ונבחנת האינטראקציה שלהן איתו. 

הטריילר של "אני אליס"

הטכנולוגיה עדיין מוגבלת למדי, והסרט מבוים בדרך שלעיתים מעוררת ספקות בנוגע להתבוננות האובייקטיביות שלו בניסוי. ובכל זאת - הרובוט מדבר, שואל שאלות, זוכר הנחיות שניתנות לו לגבי תרגול שרירים וכיוצא בזה. הסרט מציג כיוון טכנולוגי שבוודאי עוד ימשיך להתפתח, אך קשה שלא לשאול האם מכשירים מסוג זה יאפשרו לחברה להתנער מאחריותה למגע אנושי אמיתי עם הקשישים?

"מבקרים" ("Visitors"), משנת 2013, נטול מילים או עלילה, הוא עבודתו האחרונה של הבימאי גודפרי רג'יו, יוצר טרילוגיית סרטי "הנבואה". זהו שיתוף פעולה נוסף עם המלחין החשוב פיליפ גלאס, ויחד הם יוצרים סרט שניתן לתארו כפואמה חזותית המונעת משאיפות רגשיות ופילוסופיות. 74 שוטים המצולמים בהילוך איטי ובשחור לבן, על רקע מופשט בצבע שחור.  

הטריילר של "מבקרים"

רוב השוטים מציגים פנים אנושיות המשתייכות למגוון גילאים וגזעים. לעיתים בקבוצה של אנשים, בדרך כלל לבדם. לעיתים זהו מעקב אחר תנועת כפות הידיים המשתמשות במקלדת או עכבר מחשב מבלי שהטכנולוגיה עצמה מוצגת. מול המין האנושי המבודד יש הבלחות של העולם שהאדם יצר וכעת מוצג כחורבות נטושות. חזרה נוספת, בטמפרמנט שונה, איטי, מהורהר ומופשט יותר, לרעיונות שעלו בסרטי טרילוגיית "הנבואה".

"ביופיליה" ("Björk: Biophilia Live") מביא תיעוד של שירים ממסע ההופעות של ביורק בין השנים 2011-13 , המבוסס על האלבום הנושא שם זה. "ביופיליה" כלומר "אהבת הטבע", הוא סרט המצהיר בתחילתו על הכוונה לעסוק בקשר בין טבע, מוזיקה וטכנולוגיה ועוד זאת באמצעות מופע בימתי צבעוני ומרהיב הכולל הקרנות, תאורה ותפאורה משוכללים במיוחד. 

ביורק היא לא רק זמרת אלא יוצרת רב תחומית ששיתפה בעבר פעולה עם בימאים כמו מישל גונדרי וספייק ג'ונז, וכאן משתפים איתה פעולה שני במאים – העורך ניק פנטון והבמאי פיטר סטריקלנד ("Berberian Sound Studio"). התוצאה צבעונית, מקורית ומיועדת, כמובן, למעריצים מושבעים של ביורק.

בנוסף לכל אלה  יוקרן הסרט זוכה פרס האוסקר התיעודי "Citizenfour" (שהוקרן לאחרונה במסגרת פסטיבל דוקאביב). הבמאית לורה פויטרס מתעדת במשך שמונה ימים את עין הסערה של פרשת אדוארד סנודן. ימים שבהם הוא ממוקם במלון בהונג קונג, וחושף את המידע המטלטל בפני העיתונאי גלן גרינוולד. האם סנודן הוא לוחם אמיץ שחשף את מנגנוני המעקב של ה-NSA, או בוגד? כך או אחרת זהו סרט מתח תיעודי אפקטיבי שנוגע בשאלות מהן לא ניתן להתעלם.