מכת יתושים: המדינה לא פועלת, אתם תמשיכו להתגרד
במאי 2013 חובר דו"ח מקיף ובו המלצות לטיפול במטרד היתושים, שבמקרים מסוימים עלול לגרום גם למוות. אבל מבדיקת ynet כי רוב ההמלצות נשארו על הנייר ואנחנו ממשיכים להתגרד. "אני כבר לא יודע מה לעשות. אנחנו כמה שנים חסרי אונים", אמר תושב אור-יהודה
הקיץ הזה תמשיכו להתגרד. החקיקה שיזמו במשרד להגנת הסביבה כדי להסדיר את תחום ההדברה נגד יתושים ומזיקים אחרים נתקעה בעקבות הבחירות לכנסת, וחלק מהרשויות המקומיות לא פועלות מספיק לניטור אזורי הדגירה של יתושים.
אם לא די בכך, ההדברה שמבצעות הרשויות פעמים רבות פוגעת במרקם הביולוגי השברירי של הנחלים, מה שגורם למכות יתושים בעתיד, שמצריכות עוד הדברה וחוזר חלילה. בינתיים, במקומות רבים בארץ סובלים מאות אלפי ישראלים ממטרד היתושים - ופתרון לבעיה לא נראה (בינתיים). במקביל, במשרד להגנת הסביבה צופים כי השנה יהיו יותר יתושים מהקיץ שעבר. "השנה בגלל שהיה חורף גשום יחסית ובשל הטמפרטורות הגבוהות עכשיו, אנו חוששים שתהיה שמספר היתושים השנה יהיה גבוה יותר", אמרה תמר יגר, ראש תחום מזיקים במשרד.
היתושים הנפוצים ביותר בישראל הם יתוש הבית המצוי ויתוש הטיגריס האסיאתי. נקבת היתוש עוקצת בעיקר בלילה ועלולה להעביר את קדחת הנילוס המערבי, מחלה שבמקרים קיצוניים יכולה לגרום למוות.
בשנת 2013 חלו בקדחת הנילוס המערבי 66 בני אדם ונמצאו כמה אזורים שבהם היו יתושים שנשאו את נגיפי המחלה. רק לאחרונה הודיע המשרד להגנת הסביבה כי נמצאו יתושים הנושאים את הנגיף באזור אור יהודה ואילת. לפי החוק, הרשויות המקומיות הן אלה שנושאות באחריות להדברת המזיקים, אך לא תמיד הן פועלות בנושא כנדרש ולעתים, במקרים שבהם הרשויות מבצעות הדברה, הפעולות האגרסיביות שלהן עלולות להביא דווקא להתרבות יתושים.
הדברה חסרת הבחנה עלולה לערער את המערכת האקולוגית העדינה בנחלים ולפגוע בטבע. כתוצאה מכך, האוייבים הטבעיים של היתושים עלולים להיפגע גם כן.
"יש לנו יתושים שחורים שכל עקיצה שלהם כמו דבורה. אנחנו לא יכולים לצאת מהבית. השכן עשה בריכת מים עומדים. העירייה אומרת שהיא לא יכולה להתערב בנושא. אני כבר לא יודע מה לעשות. אנחנו כמה שנים חסרי אונים", סיפר אליהו לוי, תושב אור יהודה. "אנחנו חוששים מקדחת הנילוס.
שלחו לנו הודעה שבאור יהודה יש חשש. לצערי העירייה אמרה שרק בשטחים הציבוריים היא יכולה לטפל. בריכת המים הזו פוגעת באיכות החיים שלנו. אנחנו לא יכולים לחיות פה. צריך לטפל בכמה הזו".
תושבת תל-אביב הוסיפה: "אני מרגישה כמו בתאילנד. זה מתחיל בשעות אחר הצהריים, יחד עם השמש ששוקעת מגיעים היתושים. פעם, השעות האלה היו הזמן של לשבת במרפסת, לנוח רגע מהחום. היום לצאת למרפסת זה לצאת לשדה קרב: ללבוש חולצה ארוכה, להתמרח טוב טוב בכל האזורים הגלויים בחומר דוחה יתושים ולהכין בצד את המשחה שמקלה על הגירוי בעור אחרי העקיצות - כי לא יעזור כלום בתוך שעה תיעקצי. עובדי העירייה באמת מגיעים - אבל הבעיה לא נפתרת. אולי זה קשור למקווה המים הגדול שלידי - נחל איילון, אבל ברור שכהעירייה מגיעה פעם בשבועיים כדי לרסס וכלום לא עוזר - יש כאן בעיה גדולה יותר".
דו"חות יש - יישום אין
בדו"ח המלצות לענייני מדיניות הדברה של החברה להגנת הטבע ממאי 2013 נכתב, בין היתר, כי כדי לטפל כראוי במפגע היתושים יש צורך בתיקוני חקיקה. החקיקה בנושא קיימת עוד מתקנות ההגנה לשעת חירום, מימי המנדט הבריטי. "נדרש שינוי חקיקה שיסדיר ויחייב את פעולות הניטור", נכתב בדו"ח. "הטיפול בניטור, אחריות רשויות הניקוז על הנחלים והיעדר נטילת אחריות על גופים המזהמים את מאגרי המים שלנו וגורמים למפגעי יתושים, אינו טוב מספיק", קובעים בחברה להגנת הטבע.
"רוב הפעולות שאנחנו מציעים לעשות ניתנות לביצוע ללא שינוי חקיקה בעזרת הכלים הקיימים, אבל יש דברים שצריך לתקן בחקיקה", אמר אלון רוטשילד, רכז תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע ובין כותבי הדו"ח הנוגע למדיניות הדברת היתושים. "יש לעשות את הניטור חובה בחוק. זה לא שאתה מרסס באופן קבוע, אלא רק כשיש מפגע. צריך לעגן את השימוש בחומרי הדברה.
להתאים את העוצמה של ההדברה למפגע. הניטור מתקיים במעט מאוד מקומות. המשרד להגנת הסביבה הוא מפקח על. יש רשויות מקומיות ואיגודי ערים שעושים ניטור, אבל לא רבים. הרוב עושים הדברה קלנדרית. באים ומרססים".
הבעיות העיקריות שעולות מעיון בדו"ח ומשיחה עם מומחים, הוא היעדר בקרה, ניטור ופיקוח על המצב בכל רחבי הארץ. המשרד להגנת הסביבה אמנם מבצע ניטור, באמצעות רשות הטבע והגנים שפועל כקבלן משנה של המשרד, אך אין בכך די שכן אין ביכולתם לנטר את כל שטחי הרשויות.
טווח המעוף של רוב היתושים אמנם אינו גדול מ-2 ק"מ, אך מקצתם יכולים לעוף למרחק של אפילו 50 ק"מ כשהם נישאים ברוח. יתושים הופכים לבעיה חוצת גזרות, ורק באמצעות שיתופי פעולה או גוף מפקח אחד ניתן להתמודד כראוי עם המפגע המעופף ומוצץ הדם הזה.
מדבירים - אך פוגעים גם בטבע
"אף אחד לא אוהב יתושים. גם אנחנו לא", אומר רוטשילד. "במשך שנים רבות מדינת ישראל הדבירה את היתושים בנחלים וכתוצאה מכך נגרמה גם פגיעה קשה מאוד בטבע. לא רק היתושים נפגעו, אלא גם בעלי החיים מסביב. נוצר מעגל קסמים. פגעו בבעלי החיים שבאופן טבעי פוגעים בזחלי היתושים. פעולות ההדברה היו לא היו מספיק מדויקות ופגעו בגם בלתי מעורבים - בעלי חיים שבכלל טורפים את זחלי היתושים, כמו זחלי שפיריריות, דו חיים דוגמת צפרדעים ועוד. מה שקרה הוא שפגענו בעצמנו".
רוטשילד מציין כי אנחנו פוגעים ביכולת הטבע להדביר באופן טבעי את היתושים, ונוצר מעגל קסמים שמדבירים עוד יותר ועוד יותר. נחל הירקון, לדוגמה, הוא נחל שכבר כמעט 10 שנים לא מבצעים בו פעולות הדברה בגלל פעולות שיקום נרחבות שבוצעו. "הנחל בעצמו דואג להדביר את היתושים", אמר.
חלק מהבעיה אותה מזכיר רוטשילד נובעת מפעילות המדבירים. "היום חלק ניכר מהפיקוח והבקרה והסמכויות בנוגע להדברה תברואית נובעות מהתקנות לשעת חירום", מסביר אלון זסק, סמנכ"ל תשתיות במשרד להגנת הסביבה. "מי יכול להדביר כיום? מי שיש לו רישיון והוא עובד הדברה. מישהו שלמעשה כל מה שצריך היה לעשות זה קורס עזרה ראשונה. הוא לא צריך לדעת כלום".
זקס ציין כי בכוונת המשרד להקים מערך שלם של הדרכה ופיקוח על המדבירים. "החוק שהובלנו עבר בקריאה ראשונה, אבל אז היום הבחירות".
רוטשילד מדגיש כי לרוב מקור הבעיה עלולה להיות בחצר האחורית שלנו. "יש לרשויות אינסטינקט - ברגע שתושבים מתלוננים על יתושים רצים לרסס נחלים ובריכות.
בפועל, ברוב המקרים אם למישהו יש מפגע יתושים זה אצלו בבית. יכול להיות שזה בעציצים, חבית מים מהגשם האחרון. לרוב, מקור המפגע הוא אצלך בחצר או אצל השכן ולא במקורות מים טבעיים".
אז מה עלינו לעשות? בעיקר להתעקש שהעירייה תבצע את חובתה. "הייתי מצפה שהרשויות ישקיעו יותר בהסברה כדי שאנשים יהיו מודעים לנושא", אומר רוטשילד.
לדברי זסק לרשות ניתנה הסמכות להיכנס פנימה ולטפל במטרד - גם במקום פרטי. "לרשות יש סמכות להיכנס. לדוגמה, אם יש בבית פרטי מפגע רעש או ריח ניתן להיכנס לבית כדי למנוע את המפגע לקהל הרחב. לא תמיד הרשויות אוהבות להשתמש בסמכות הזו".
אז איך ניתן להגן על עצמנו? יגר: "יש את האמצעים הפיזיקליים: להפעיל מזגנים או מאווררים. יתושים לא אוהבים רוח או קור. הם נדבקים לקירות ולא באים אלינו. לשים רשתות בדלתות וחלונות. להשתמש רק בתכשירים מאושרים על-ידי המשרד להגנת הסביבה. השימוש בכילות הוא אמצעי טוב. אבל השלב החשוב הוא מניעה. יתוש הנמר האסיאתי צריך רק מעט מים. אנשים אוהבים להשקות הרבה את העציצים, וגם היתושים אוהבים את המים האלה. בתנאי האקלים של ישראל בקיץ מספיק ליתושים 7-8 ימים של מים עומדים, מרגע ההטלה ועד התפתחות יתושים בוגרים"
לפנייה לכתב/ת 
