המדוזות כבר כאן: מה עושים לאחר הצריבה?

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בכמות המדוזות הנראות בחופי הרחצה. ההופעה ההמונית של נחילי מדוזה גורמת לצריבה חזקה של מתרחצים ומדי שנה נזקקים מספר מתרחצים לטיפולי רפואי של צוותי מד"א ואפילו לאשפוז כתוצאה מצריבה ישירה של מדוזות.

החומר הצורב המופרש למים על ידי המדוזות הופכות את הרחצה בים התיכון לחוויה בלתי נעימה, ובשנים האחרונות נאלצו לסגור חופי רחצה בעונת הקיץ כתוצאה מהופעת המדוזות.

מה רוצה המדוזה?

האשמה העקרית היא המדוזה החוטית הנודדת, ובשמה המדעי "רופילמה נומדיקה גליל" על שם פרופ' בלה גליל מהמכון לחקר ימים ואגמים בחיפה. החוטית הנודדת צצה בחופנו כבר בשנת 1977.

גודלה נע בין קוטר של 50 עד 70 סנטימטרים, והגדולות שבהן מגיעות עד לקוטר של 90 סנטימטר. ריכוזי המדוזות הגבוהים ביותר נספרו בעבר בדרום מפרץ חיפה: עשר מדוזות לכל מטר מעוקב, אך לא מן הנמנע שגם התל אביבים יתנועעו בסבך מדוזות בקרוב מאוד.

למדוזה אין עיניים, אין אוזניים וגם לא מוח, וניתן להבחין בין זכר ונקבה רק במיקרוסקופ. למדוזה שלושה סוגי תאי צריבה, מעין מנגנון דמוי מזרק המגולגל סביב שלפוחית הרעל. מגע במנגנון גורם לשחרור ה'מחט' והפרשת חומרים רעילים לתוך הגוף. בנוסף לצריבה, משמשים התאים האלה גם ללכידה ושיתוק מזונה העיקרי של המדוזה, הוא הפלנקטון.

תאי הארס צורבים גם כאשר הם כבר לא על המדוזה עצמה. רבים מאלה שהצליחו לחמוק מהחוויה המפוקפקת של מפגש ישיר עם מדוזה, מכירים את תופעת 'המים הצורבים', או 'ביצי המדוזה': המדובר בחלקיקים קטנים של זרועות המדוזה הנסחפים קילומטרים לעבר החוף, ועליהן אותם תאי ארס צורבים.

גם כשהיא מתה המדוזה עלולה לגרום לנזק(צילום: אבי מועלם)

מה עושים?

תחושת הצריבה של המדוזה באה לביטוי בעת מגע הגוף עם תאי המדוזה שהתבקעו, תוך התחככות במדוזה עצמה והן בעת שחייה בסביבת התפשטות התאים הבקועים. צריבת המדוזה בדרך כלל איננה מסוכנת ולכן אין מקום לבהלה.

בעת תחושת הצריבה מומלץ לצאת מהמים, ולשטוף את מקום הצריבה במי הים המלוחים במקום מרוחק מאזור המדוזות. אין לשטוף במים מתוקים, אשר מאיצים את התבקעות התאים הצורבים והתפשטותם.

במקרה קיצוני מומלץ לרחוץ בעדינות את מקום הצריבה בחומץ ביתי. לאחר החיטוי יש לשטוף את המקום במי ברז רגילים וסבון. לצורך זאת רצוי להצטייד לפני היציאה לים בבקבוקון המכיל חומץ ביתי, בנוסף לתכשיר להגנת העור מפני קרני השמש, שגם בהזדמנות זו חשוב להדגיש את חשיבותו.

שירלי קטרון, רוקחת סופר-פארם, מוסיפה כי אם לא מדובר בצריבה חמורה שמצריכה משחה אנטיביוטית, ניתן להשתמש בתכשירים הללו:

פניסטיל ג'ל, המכיל חומר אנטיהיסטמיני להרגעת העור

 .

ביאפין - שומר על לחות העור ועל האלסטיות שלו, מוריד אדמומיות וגירוי, מקר ומשמש גם לטיפול בכוויות כולל כוויות שמש ופצעים שטחיים.

אלוורה ג'ל - ג'ל להרגעת העור של לייף פרופשונאל- מכיל אלוורה, מיצוי בצל ושום, Allantoin - מרגיע ומסייע לחידוש הרקמות.

"במידה שיש חשש לזיהום ניתן להשתמש במשחה המכילה חומר חיטוי וכדאי שתכיל גם חומרים המחישים את הריפוי כגון ביפאנטן פלוס, טריפלדרם פלוס או ויטה מרפן".

במקרה של הופעת כוויה עמוקה המתבטאת באודם, כאב עז או שלפוחיות, יש לטפל באמצעות משחה אנטיביוטית דוגמת סילברול, במשך מספר ימים תוך מעקב רפואי המוודא מגמת ריפוי של האיזור ללא זיהום של הרקמות.

חשוב לשים לב כי  גם מדוזה מתה שנסחפה אל החוף עלולה לצרוב. תאי הצריבה שלה עדיין עשויים לפעול ולשגר את הארס. במקרים חריגים של פגיעה קשה של הפרשות המדוזה המלווה בתחושת כאב עזה או קשיי נשימה, יש להזעיק את שירותי מד"א (טל' 101) כדי לפנות את הנפגע בדחיפות למתקן רפואי קרוב.

הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים וכתב הבריאות של ynet