אין כמו יפו בלילות הקיץ

ישנה בארץ טיילת שעדיין, כנראה, נסתרת מעיניהם של חלק מתושבי תל אביב, ובינתים טוב שכך. היא נמצאת מאחורי נמל יפו בואכה בת ים, אינה צפופה, בנויה ממש על קו המים, עד כדי כך שאפשר לשמוע את הגלים ולהריח את המליחות של המים. בסופה אפשר גם לשבת לאכול, מה שמהווה טריגר רציני לחבורה שלנו.

בקצה הטיילת שוכנת מסעדת קסיס, הממוקמת במבנה אבן עם מרפסת רחבה ממנה ניתן להשקיף על חוף הים. מיקום משגע. אחרי הליכה רגלית שכללה גם בריזה נעימה, הגענו למסעדה והתמקמנו מול הנוף היפהפה, שסיפק לנו על הדרך שקיעה מרהיבה.

מנה של סרדינים כבושים קרצה לי הישר מתוך התפריט, אבל לצערי הם אזלו אז התחלנו עם מנה של קלמארי פריכים. זו היתה מנה בסיסית ופשוטה, שכאשר היא טובה - היא יכולה לשמש בת לוויה מצוינת לבירה. המנה הזו לא היתה טובה: הציפוי הפריך התקלף מחלקן הגדול של הטבעות, והקלמארי עצמו היה רכרוכי וממש לא פריך. גם המיונז החריף שהוגש בצד, לא הציל את המצב. אבל כל זה לא מנע ממני מלהנות מהבירה הלא מסוננת שהזמנתי עם המנה.  

(צילום: רפי אהרונוביץ')

ההמשך היה הרבה יותר טוב. הקלמארי הסגול על הפלאנצ׳ה היה טעים ונצלה היטב, והשילוב עם האספרגוס והבצל הירוק יצר מנה טעימה וטובה. מנה נוספת שסיפקה אף היא את הסחורה היתה פינכת (כך כתוב בתפריט) חציל קלוי ומעוך גס, מלווה ברוטב טחינה, פלפלים צבעוניים וקלויים, עלי נענע וזרעי שומשום קלויים מעל. לצד המנה הוגש גם לחם פרנה פריך, שסייע לנו לנגב את השאריות שנותרו מהחציל. פינכת סלק חי, הכוללת קוביות סלק בתחמיץ עדין ושומשום, הובאה גם היא לשולחן והיתה טובה למדי.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

המוסיקה הוחלשה מעט לבקשתנו (מדוע אני מציין זאת? שכן בהרבה מקומות כשאתה מבקש להנמיך עונים לך "בטח" בנימוס, ולא עושים כלום בנושא). בהמשך הוגשה לשולחן מנה של פפרדלה פירות ים. כאן הפתעה היתה באמת טובה - הפסטה היתה מעולה ובושלה בדיוק במידה הנכונה, והשתלבה נפלא עם שפע של שרימפס, קלמארי ומולים כשמעליהם פוזרו עלי בזיליקום טריים. המרכיבים הללו שודכו זה לזה באמצעות רוטב עשיר בטעמים על בסיס ציר דגים, מה שחייב אותי בעוד בירה אחת לפחות.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

מנה נוספת שהוגשה לשולחן והיתה טובה היא מנת פילה לברק שעורו נצרב והפך פריך, על מצע של שפצלה פיטריות יער וחמאת לימון כבוש. גם פילה מוסר שהונח על קרם כרובית קטיפתי ועליו פרחי כרובית קטנים ומטוגנים, היה טעים למדי.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

חתמנו את הארוחה במאלבי שמנת ויוגורט מרענן, שהוגש בצנצנת ומעליו נחו להם תותים טריים. טעמנו גם מקרמבל תפוחי העץ החמצמצים ומגלידת הווניל שהונחה עליו והיתה טובה.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

בסך הכל מדובר במקום כיפי ומזמין שנעים לשבת בו, ולו רק בשביל לשתות בירה ולנשנש מה"פינכות". כאמור, הקיץ רק התחיל ואני חייב לחזור לסרדינים כבושים וערק. לאט לאט החוף מולנו התרוקן, האווירה הפכה רומנטית יותר וגם המוזיקה השתנתה בהתאם. השקיעה היפהפייה ממול היתה בונוס נפלא. עוד קפה, רוח ים קלה והליכה רגלית לא קלה (תחושה של משאית עמוסה) חזרה הביתה.

שקדי עגל על מצע של ממרח שעועית לבנה

גם בבית צריך לאכול, אז הכנו מנה של שקדי עגל על מצע של ממרח שעועית לבנה.  

המרכיבים ל-6 סועדים:

לממרח שעועית:

1.5 כוסות שעועית לבנה מושרת ללילה

1/3 כוס שמן זית

1 בצל סגול גדול, קצוץ דק מאוד

מלח, פלפל שחור

1/2 כפית פפריקה מתוקה

לשקדי עגל: 

1 ק"ג שקדי עגל, חתוכים לקוביות בינוניות

2 בצלים, חתוכים לקוביות

4 שיני שום קצוצות

שמן לטיגון

מלח, פלפל

1/3 כוס סויה מתוקה

1 פלפל אדום חריף, פרוס לטבעות דקות

להגשה:

1 בצל ירוק

אופן ההכנה:

1. מכינים את ממרח השעועית: מבשלים את השעועית המושרת בסיר עמוק עד לריכוך. מכבים את האש, ומוסיפים פנימה את השמן והתבלינים. טוחנים את התערובת בעזרת בלנדר מוט ידני או במעבד מזון עד לקבלת ממרח חלק וללא גושים. מוסיפים את הבצל, מערבבים ומכסים.
2. מכינים את שקדי העגל: מחממים את השמן במחבת, ומטגנים את קוביות הבצל והשום עד להזהבה. מוצאים ומניחים בצד. מוסיפים את השקדים, מתבלים ומטגנים תוך כדאי ערבוב עד שהם פריכים. מוסיפים למחבת את הפלפל החריף, את הבצל המטוגן את והשום ומטגנים עוד מספר דקות.יוצקים פנימה את הסויה המתוקה, משפרים תיבול במידת הצורך ומערבבים במשך דקה.
3. הגשה: מסדרים את ממרח השעועית בצלחת, מניחים במרכז את ערמת שקדי העגל ומזלפים מעט שמן זית מסביב. מפזרים בצל ירוק מלמעלה ומגישים.
   

(צילום: רפי אהרונוביץ')

לאתר של רפי אהרונוביץ' - מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר