ח"כים נבחנו בפסיכומטרי: "זה הזכיר חרדות"
חצי שעה בלבד ניתנה לעשרה חברי כנסת להתמודד עם שאלון דומה לכלי המיון לאוניברסיטאות: "לא התגעגעתי, זו בחינה למי שיש לו כסף". היבחנו גם אתם בשאלות
"אם לא נעבור את הבחינה נבטל אותה בחקיקה". ברקע השאיפות של משרד החינוך לבטל בשנים הקרובות את הבחינה הפסיכומטרית התמודדו היום (ג') עשרה חברי כנסת עם שאלון דומה לכלי המיון לכניסה לאוניברסיטאות, בניסיון להבין מה עוברים הצעירים שצריכים לצלוח את הפסיכומטרי.
בחנו את עצמכם בשאלונים של הח"כים:
הנבחנים התכנסו באולם שפרינצק ובמשך חצי שעה בלבד השיבו על בחינה חלקית שכללה שלוש שאלות בלבד בחשיבה כמותית, חשיבה מילולית ובאנגלית. ניכר היה כי חלק מחברי הכנסת לקו בחרדה קלה לנוכח השאלות שעמם התמודדו. התוצאות האישיות לא נמסרו לפרסום אולם התאחדות הסטודנטים פרסמה את הציונים הכללים. הציון הממוצע היה 73 מתוך 100.
חברי הכנסת הצטיינו במיוחד באנגלית עם ציון ממוצע של 83, בפרק המילולי עמד הציון הממוצע על 72 ובחלק הכמותי, שבו התקשו המחוקקים במיוחד, היה הציון הממוצע 60. האירוע התקיים במסגרת יום הסטודנט שצוין היום בכנסת. "אם אין לך כסף אתה לא יכול לעשות הכנה לבחינה ואז אתה לא יכול להתקבל לאקדמיה", אמרה ח"כ מירב בן ארי (כולנו). "אנחנו לא צריכים להסתמך על הפסיכומטרי כתנאי קבלה".
"הכמותי היא בלתי אפשרי"
במהלך הבחינה נראו כמה מחברי הכנסת מבולבלים, וחלקם לקחו את המשימה ברצינות יתרה. אחרים התלוננו על טעות באחת השאלות בחלק הכמותי, והיו כאלה שהתלוננו על הזמן הקצר שהוקצב לכל חלק בבחינה.
ח"כ רחל עזריה (כולנו) אמרה בתום הבחינה כי "החלק של האנגלית
והחלק המילולי היו ממש קלים. הכמותי היה בלתי אפשרי". ח"כ פרופ' יוסי יונה הוסיף: "זו הייתה חוויה משונה. זה הזכיר נשכחות - התרגשות, חששות, חרדות, לא התגעגעתי. מי שאין לו כסף נפגע. אז אולי עדיף לקרוא לה בחינה כספומטית ולא בחינה פסיכומטרית".
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) אמר לפני הבחינה: "יש פרפרים בבטן, היינו פה אתמול עד 2:00 לפנות בוקר אז אנחנו מבקשים הארכת זמן. הבחינה הזו היא חסם גבוה מדי שלא מאפשר לחלק מהסטודנטים להתקבל לאקדמיה". ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) אמר לפני שהחל לפתור את הבחינה: "אני לא לחוץ. אנחנו עדיין חיים בחברה שאתה צריך לבדוק את עצמך".
יו"ר התאחדות הסטודנטים, גלעד ארדיטי, סיכם: "מטרת היוזמה היא להראות לח"כים, שלבחינה הפסיכומטרית לא צריך להיות תפקיד כה מכריע בקבלה ללימודים, והיא אינה אידיאולוגיה בפני עצמה. עליה להיות מעין 'הזדמנות שנייה' למי שציוני הבגרות שלו לא מספיקים. מדובר בבחינה שמעצימה את הפערים הכלכליים בחברה ולא משקפת את היכולות האמיתיות ואת האיכות של המועמדים והמועמדות".
לפנייה לכתב/ת 
