סקס, כלי חרס ומוזיקה: טקס בן 5,000 שנה
מחקר של רשות העתיקות על טביעת חותם שנמצאה בגליל מגלה פולחן מתקופת הברונזה הקדומה. החותם מציג את שלב "הנגינה" בטקס "הנישואים המקודשים", שלאחריו מתקיימים "משתה" ויחסי מין בין מלך לאלה קדומה
מסיבת חשק ומוזיקה מתקופת הברונזה: מחקר חדש של ארכיאולוגים מרשות העתיקות חשף את סצנת הנגינה הקדומה ביותר שהתגלתה במחקר ארץ ישראל. החוקרים, ד"ר יצחק פז, ד"ר יניר מילבסקי ונמרוד גצוב מרשות העתיקות, בחנו ובדקו טביעת חותם נדירה בת 5,000 שנה, מתקופת הברונזה הקדומה, שעליה מתואר טקס נישואים של אותה התקופה הכולל מוסיקה, ריקודים ויחסי מין.
החותם, שנמצא באתר בית העמק שבגליל המערבי, הוטבע על גבי טביעת חותם גליל נדירה. בדרך זו נוצרה שרשרת סצנות שחוזרת על עצמה. טביעת החותם אמנם נמצאה בשנות ה-70, אבל מחקר ותובנות חדשות הם שהביאו לפריצת הדרך ולממצאים החדשים.
הסצנה המתוארת על טביעת החותם כוללת שלוש דמויות נשיות – שתיים עומדות ואחת יושבת. הדמות היושבת מנגנת בכלי הנראה כנבל - כלי נגינה מוכר מהעולם הקדום. לדברי החוקרים, "נראה כי טביעת החותם הנדירה, אשר הופיעה על גבי שבר כלי אגירה גדול (פיטס), שופכת אור על העולם הסמלי-פולחני של אנשי תקופת הברונזה הקדומה בארץ ישראל".
לטענתם, חשיבות הסצנה נעוצה בהקשרה הסמלי האפשרי, "בהיותה חלק מטקס מורכב, הידוע בשם 'הנישואים המקודשים'. מדובר בטקס שבו התבצע איחוד סמלי בין המלך לאלה ממסופטמיה. הטקס כלל כמה חלקים: מוסיקה וריקודים, משתה ומפגש בין המלך לאלה ויחסי מין ביניהם. ההערכה היא שרבות מטביעות החותם מתקופת הברונזה הקדומה מייצגות את הטקס הזה".
להערכת החוקרים, טביעת החותם משקפת את שלב הנגינה הקשור לטקס. "זו הפעם הראשונה שבה ניתן לזהות בוודאות בארץ דמות מנגנת בטביעת חותם מן האלף השלישי לפני הספירה", אמרו הארכיאולוגים. "זאת, בשעה שרוב הטביעות ה'פולחניות' מארץ ישראל מציגות דמויות רוקדות או את שלב ה'משתה' שבו נראות הדמות הנשית והדמות הגברית זו מול זה, בשלב שלפני קיום יחסי המין".
ביום חמישי הקרוב יוצג המחקר המלא ביום העיון "סקס, סמים ורוקנרול" באוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף רשות העתיקות.