10 הטיפוסים שהורסים לעצמם את הקריירה
יש טיפוסים שפשוט הורסים לעצמם את הקריירה ובלי לשים לב גורמים לאנשים להתרחק מהם. אלו שחייבים לומר את המילה האחרונה, אלו שמפריעים באמצע משפט ואלו שמפארים את עצמם כל הזמן - איך לזהות אותם? ויותר חשוב, האם אתם מזהים שם את עצמכם? מדריך
בחיי היומיום שלנו אנו מנהלים אינסוף שיחות מסדרון, שיחות היכרות קצרות והחלפת אינפורמציה. אנו יוצרים קשרים בעזרת "סמול טוק" מנומס, שיחות אקראיות בעבודה, שיחות במהלך אירועים וכנסים ובהיכרות עם אנשים חדשים. יש טיפוסים שפשוט הורסים לעצמם את הקריירה ובלי לשים לב גורמים לאנשים להתרחק מהם. איך לזהות אותם? ועוד יותר חשוב, האם את/ה מזהה את זה על עצמך?
לטורים אורחים נוספים בערוץ קריירה :
- יש לכם עסק? כך תבחרו משרד מוצלח
- עסק קטן? כך תגדילו את החשיפה ברשת
- רוצים להחליף מקצוע? כך תנטרלו את הפחד
לנטוורקינג חשיבות רבה בסביבת הפעילות העסקית, משום שבעזרתה אפשר לשאוב מידע וללמוד פרטים חשובים על האדם עמו מעוניינים ליצור קשר עסקי. אבל היכולת לשוחח שיחת חולין - "סמול טוק" - על נושאים שאינם קשורים לעבודה, היא חלק בלתי נפרד מיצירה וביסוס קשרים עסקיים, וכן מייצרת אמינות עסקית - הן עבורכם והן עבור האירגון אותו אתם מייצגים.
לא כולם מבינים את המשמעות ועלולים לקלקל לעצמם את המשך הקריירה. בדקו - האם אתם יכול לזהות אותם אצל אחרים, וחשוב מזה - האם אתם הורסים לעצמכם את הקריירה?
המתרברבים
כאשר מתרברבים סביב "חפצים" שיש ברשותנו, הפוקוס הוא על דברים חומריים שרכשנו או אגרנו לעצמנו במשך החיים. כאשר מתרברבים על דברים שעשינו, יצרנו, בנינו במו ידינו - הפוקוס הוא על ההישגים והיכולות שלנו. כאשר אדם עסוק בלפאר את עצמו כל הזמן, זה עלול לדחות אנשים.
החוקרים
אחרי שהיית בטוח שהשיחה בנושא איקס הסתיימה, החוקר (החופר) ממשיך בשלו מכיון שהוא מרגיש מאוד מעורב בנושא שקרוב לליבו, והוא רוצה שיסכימו עם דעתו. גם קולו של החוקר קשה, והטון מאוד פסקני. הוא מדבר עם נקודות בסוף משפט ובלי סימני שאלה שיאפשרו לשמוע דעה של מישהו אחר. לעתים אין אפשרות אחרת מלבד לבקש להפסיק את החקירה: "למה אתה מדבר איתי על הנושא הזה? אני לא העלתי אותו"; או " לא נוח לי/ לא מעניין אותי לדבר על הנושא הזה".
המדויקים
זה שמתעקש לספר לכולם הכל, יאבד את הקהל שלו. כולנו פיהקנו כאשר אדם ששוחחנו איתו התלבט בקול רם: "רגע, תן לי להיזכר אם זה היה באוקטובר או נובמבר". כניסה לעומק הסיפור, עודף אינפורמציה וירידה לפרטים יוצרת עומס ואי נוחות אצל הצד השני. הימנעו מסיפורים ארוכים במונולוג ארוך וחד-צדדי הממאיס אתכם על הצד השני.
התחרותיים
מכירים את זה המתעקש להתעלות מעל ליריב וחייב להישאר כל הזמן צעד אחד לפניו? אותו אדם שתמיד יש לו סיפור טוב משלך, או עיסקה טובה משלך הוא אדם שלא יכול לקבל ביקורת או הערות. מדובר באדם שחייב, ממש חייב לספר משהו, מאוד חשוב, באמצע הסיפור שלך.
אנשים אלו משתמשים בסמול טוק כדי להאדיר את עצמם, לעתים על חשבונם של אחרים. תמיד הם "טובים יותר" מהאדם עימו הם משוחחים. אם סגרת עיסקה במיליון - הם סגרו ב-2 מיליון; אם קנית רכב - הם קנו ג'יפ; אם טסת לעשות סקי - הם כבשו את האלפים.
המחפשים עצת חינם
אנשים אלו תמיד צריכים עצה ובדיוק יש להם במקרה רק שאלה קטנה. רואים רופא? זה בדיוק מזכיר להם שאלה בתחום. עו"ד? בדיוק עלתה אצלם סוגיה משפטית. יועץ עסקי? יש בעיה מעניינת על הפרק. איש מחשבים? בדיוק נפל להם המחשב. הם תמיד יחפשו עצות חינם, כי הם לא מהסוג שישלמו עבורם.
המפריעים
-
כאן לא תצליח לסיים משפט שלם. כל מה שתנסה לומר הוא ידבר נון סטופ, ייכנס לך בתחילת משפט או באמצעו - ותמיד, אבל תמיד, הוא חייב לומר את המילה האחרונה. הוא אוהב לתת לצד השני להרגיש פחות טוב, במיוחד אם הם עובדיו או אם נתפסים על ידו "כמתחתיו", וזאת כדי להראות כמה הוא חזק. הוא מתעלם משאלות, ומכוון את השיחה למקום שמעניין אותו.
הסרבנים
הרבה אנשים חונכו כילדים ש"לא מנומס לדבר על עצמך" מתוך חשש שייתפסו כעסוקים, ולכן הם מסרבים "לשחק במגרש" בעצמם - וכל הזמן זורקים את הכדור לצד השני. בסוף השיחה תגלו שאתם לא יודעים כלום על הצד השני, כי השיחה חזרה כל הזמן אליכם. העניין הוא שאין לכך קשר עם נימוס, אלא לחוסר רצון "לשחק את המשחק", ולצורך פנימי לשמור את המידע אצלם. כדי לדעת עליהם משהו צריך לאסוף פיסות מידע מאחרים, וזה מעייף ובעייתי.
המשכנעים
אנשים אלו יודעים את כל התשובות, והם רק רוצים לנסות לשכנע אותך בצידקתם ובדרך המחשבה שלהם. הם מגיעים מראש עם אג'נדה ורק מחפשים אישור שהם צודקים. כאשר משוחחים עם אחד כזה, כדאי לשמור על ראש פתוח. מי יודע, אולי לפעמים גם הם יצליחו לשנות את מה שחשבת? הבעיה היא שאנשים מצפים להרגיש בנוח כאשר הם עוסקים בסמול טוק, ולא מצפים לפגוש את מי שמנסים בכוח לשנות את דעתם.
נותני העצות
אם לפעמים יש לך הרהורים או תהיות על הדרך שבה אתה חי, רוב הסיכויים שהם יעלו בשיחות חולין, וזה טבעי. הבעיה תתחיל כאשר תעלה תהיות על חייהם של אחרים - כי אז זה עלול לפגוע בהם. חשוב להבין את ההבדל. כשמישהו אומר: "למה שלא תעשה..."; או גרוע מזה: "אתה צריך לעשות..."; או "אתה חייב שיהיה לך..." - זו לא מתן עצה, אלא התנשאות. אם אתה מרגיש שניסיון החיים שלך יכול לעזור למישהו, בקש אישור לפני שאתה נותן עצה. אמור: "האם תרצה לשמוע מה אני עשיתי בסיטואציה דומה?" - וחכה לתגובה.
הגזענים
כשנתקלים בגזען או בבעל דעות חשוכות, כאלו המספרים בדיחות או מעירים הערות בנושאים כגון: דת, גזע, עדה, מין, גיל וכו' - חשוב להבין כי אין לזה מקום בעולם העסקי. צריך להיות רגיש ולא ליפול במקומות האלה. להסכים עם הדובר, לצחוק מהבדיחה, לטפוח לו על השכם או אפילו לא להעיר וללכת מהמקום - כל אלה הם סוג של הסכמה. לא מסכים? אמור: "לבדיחה כזו אין כאן מקום".
זיהית אחד או יותר מהמאפיינים אצלך? יכול להיות שאתה מסכן את הקריירה שלך ואת הרצון של הסובבים אותך להיות במחיצתך. זה הזמן לשינוי.
הכותבת היא מנכ"ל ארגון הנטוורקינג הבינ"ל BNI ישראל
לפנייה לכתב/ת 
