אינטרסקס: עופר חי גם עם ואגינה וגם עם פין
בתחילת גיל ההתבגרות הוא קיבל וסת וצימח שדיים, אבל גם זקן. עופר כהן, יהודי דתי ודוקטור לאסטרופיזיקה, נולד עם איברי מין זכריים ונקביים. הוריו החליטו לא לנתחו בילדות כדי שיחליט לגבי מינו בעצמו."במהות שלי אני אינטרסקס", הוא אומר
גיל 15 החמוץ-מתוק היה עבור עופר כהן, יליד ספרד, מילה נרדפת לגיהינום. הוא לבש חזייה, פעם בחודש השתמש בטמפונים, ובעיצומה של הטלטלה ההורמונלית הופיעה פלומת שפם מעל שפתו העליונה ובעקבותיה צמח זקן.
"זה היה קשה," הוא מודה, "לא תהיתי מי אני. מאז שאני זוכר את עצמי ידעתי שאני גם זכר וגם נקבה, אבל לראשונה בחיי נבהלתי כי לא ידעתי איך הסביבה רואה אותי."
קראו עוד על התופעה:
מה מינו של התינוק? גם זכר, גם נקבה
בני ציון: בת שנתיים עברה ניתוח להסרת איבר מין זכרי
אנדרוגינוס: בגיל 11 חודש הפך אחמד לנסרין
20 שנה אחרי, עופר כהן גר בירושלים, חובש כיפה סרוגה וחוטי הציצית משתלשלים מחולצתו. הוא עדיין מחלים מסיבוכי הניתוח להגדלת הפין שעבר לפני כשלוש שנים, ויש לו שני חברים בלבד: אסתר, (גיורת מפרו שנישאה לישראלי) "היא יותר מחברה טובה, היא ממש אחות", ואוגר קטן שגר בכלוב ומדי פעם פולש אליו למיטה.
"אני לא רוצה להעביר את החיים שלי לבד, אני מחפש אהבה," הוא אומר בספרדית, "אבל אף פעם לא קיימתי יחסי מין ואני לא יודע מי ירצה או תרצה אותי." והוא מקנח בעברית: "בעיה."
מעולם לא עלה בדעתו להסתיר את סיפורו המיוחד, והוא ייחשף בסרט "גוף שלישי", שהוקרן בפסטיבל דוקאביב וישודר ב"יס דוקו" .8.7-ב הבמאית שרון לוזון, שזהו סרטה הראשון, עקבה אחרי סוזן המוסלמית, שבינקותה עברה ניתוח לכריתת הפין, גדלה כאישה וכיום מוחה נגד החלטת הרופאים לקבוע עבור האדם את מינו, ואחרי עופר, שהשלים עם מצבו ואף מנסה למצוא בו יתרון. "לרוב בני האדם יש או פין או ואגינה," הוא אומר, "לי יש את שניהם."
וזה טוב?
"יהיה טוב," הוא נוגע בכיפה שלראשו. "כאדם מאמין אני מתפלל ומקווה."
"השתנתי גם בישיבה וגם בעמידה"
הוא נולד במנורקה, ("עיר קטנה וירוקה ליד מיורקה בספרד"), למשפחה יהודית מצאצאי האנוסים. אביו רופא קרדיולוג ואמו פסיכולוגית שמתמחה באלימות במשפחה. לפניו נולדו לולי, 49, עובדת סוציאלית, ואדו 48, נגר.
"אין לי מושג למה הוריי חיכו כל כל הרבה שנים עד שהולידו אותי, אני רק יודע שנולדתי כבן זכר, עברתי ברית מילה וקיבלתי חינוך יהודי, למרות שבמנורקה היו אז רק שבע משפחות יהודיות ולא היה בית ספר יהודי. בבית הספר הציבורי נתנו שיעורי אתיקה לתלמידים מוסלמים, יהודים ונוצרים שאינם אורתודוקסים, ובהם למדנו איך לקבל את האחר. כילד שאלתי את אמא למה אסור לי לאכול כמו כולם לחמנייה עם בייקון וגבינה, ואבא הטיף לי שעליי להיות גאה ביהדות שלי."
רק בגיל שש הוא התוודע לחריגות שלו. "עד אז ידעתי שיש לי גם פין וגם פות וחשבתי שככה זה אצל כולם. השתנתי גם בישיבה וגם בעמידה. באחת הפעמים שהכיתה שלי יצאה לשיעור שחייה, נכנסנו למקלחת אחרי הבריכה ופתאום אחד הבנים הצביע עליי וצעק: 'תראו אותו'! כולם התגודדו סביבי וצחקו ממני והייתי בהלם. לא הבנתי מה לא בסדר. רצתי הביתה בדמעות, והוריי אמרו לי שניהם: 'אתה צריך להרגיש בר מזל. אלוהים נתן לך יותר ממה שהוא נותן לאנשים רגילים' וגרמו לי להרגיש כאילו קיבלתי מתנה."
באמת הרגשת כמו מישהו שקיבל מתנה?
"כן ולא. בגיל שש, אחרי אותה תקרית במקלחת, עברתי עוד אירוע קשה. בהפסקה בבית הספר ילד הפשיל לי בכוח את המכנסיים כדי להראות לכולם. גם אז בכיתי, אבל באופן כללי לא גדלתי כילד עצוב. הוריי נטעו בי ביטחון עצמי, אמרו לי שאני יחיד ומיוחד ועם זאת שווה לכולם. בזכותם מעולם לא הרגשתי נחות."
שאלת אותם למה נולדת ככה?
"רק בגיל הנעורים התחלתי לשאול. הם אמרו שהרופאים המליצו לנתח אותי מיד אחרי הלידה, בטענה שניתוח לכריתת הפין עלול להיות טראומטי בגיל שכבר מודעים לכך, ושהם התנגדו. הם אמרו: 'הוא נראה כמו בן, אז נגדל אותו כמו בן, וכשיגדל יחליט בעצמו אם הוא רוצה לוותר על אחד מאיברי המין שלו או להישאר עם שניהם. בעבר כעסתי על הוריי שסירבו לניתוח, יכולתי לחסוך מעצמי הרבה בעיות ולשפר את איכות חיי, אבל אין טעם לבכות עלהעבר".
"כשהיא ראתה מה יש לי בין הרגליים, היא ברחה"
בגיל הגן הוא אהב ללבוש את בגדיה ותכשיטיה של אמו, ("היא הרשתה לי לבטא את הצד האימהי שלי, ועשיתי את זה רק בבית"). בסוף היסודי כבר הקפיד על בגדי בנים - אלא שאז הוא קיבל וסת וצימח שדיים.
"זה היה קצת מביך, הייתי חייב לקנות חזייה כדי להשטיח אותם. נכנסתי לחנות, ביקשתי חזייה בשביל חברה שלי, והמוכרת כמעט התעלפה כשנכנסתי לתא המדידה. הבלבול גבר כשהתחיל לצמוח לי זקן. אנשים ברחוב שאלו אותי 'אתה צ'יקו או צ'יקה'? ולא האמינו לי כשעניתי שאני שניהם."
ולמי נמשכת, לגברים או לנשים?
"לשני המינים, אבל אף פעם לא העזתי ללכת עם המשיכה ולקיים יחסי מין. אולי זה בגלל שעוד לא מצאתי את המתאים או המתאימה."
ניסית לקיים יחסי מין?
"פעם אחת, כשלמדתי באוניברסיטת ברצלונה. הכרתי מישהי נחמדה, אבל כשהיא ראתה מה יש לי בין הרגליים היא ברחה. הרבה אנשים טועים וחושבים שאינטרסקס הוא טרנסג'נדר, ולכן הם נרתעים. אחת הסיבות שהחלטתי להיחשף בסרט היא כדי לעורר מודעות לעובדה שיש גבר, יש אישה ויש גם מין שלישי."
"התחרטתי מיד אחרי הניתוח לכריתת שדיים"
בברצלונה הוא נהג לבקר בבית הכנסת, "והרב אמר לי שאם אני רוצה לברך את ברכת הכוהנים אני חייב לעבור ניתוח לכריתת השדיים. הוא גם הפנה אותי לבית חולים שבו מבצעים את הניתוח הזה, ושם היו לי ארבע פגישות עם פסיכולוג. הסכמתי להתנתח רק כדי לתת כבוד לרב. אמא שלי התנגדה, וטענה 'זה הגוף שלך, תזכור שאם תכרות את השדיים לא תוכל להחזיר אותם'. חבל שלא שמעתי בקולה. הניתוח לא כאב, אבל דקה אחרי שהתעוררתי התחרטתי. השדיים היו חלק ממני."
והשתתפת בברכת הכוהנים?
"בברצלונה. כשהגעתי לישראל התייעצתי עם רב והוא פסק שלא הייתי חייב לכרות את השדיים, כי אני לא מברך בבית המקדש."
במהלך הלימודים נאלץ כהן להיפרד גם מהרחם והשחלות ("היו לי המון ציסטות, אבל בואגינה לא נגעו"), וכשקיבל דוקטורט באסטרופיזיקה (זה התחום שהכי מרתק אותי, אני בטוח שיש חיים מחוץ לכדור הארץ"), החליט להתגייס לצבא.
כדי לחזק את הגבריות שלך?
"לא, כדי להתנסות באורח חיים של משמעת. יכולתי להתגייס לצבא הספרדי או הצרפתי, אבל כיוון שאני יהודי בחרתי לעלות לישראל. לפני שמונה שנים הגעתי לירושלים, גרתי במרכז קליטה ולמדתי באולפן, אבל צה"ל לא הסכים לגייס אותי. הייתי בוועדה ועוד ועדה, לא הסכימו לגלות לי מה הסיבה לדחייה, אבל שמעתי את המילה 'אינטרסקס' ולקחתי את זה קשה מאוד. הלכתי לרופא פרטי שקבע שבגלל המשקפיים אני פרופיל ,82 אבל גם זה לא עזר. אני בטוח שהחיים שלי היו משתפרים אילו הייתי במסגרת צבאית. רציתי לתת למדינה."
מברך "ברוך שעשני אינטרסקס"
לפני שלוש שנים הוא החליט לעבור ניתוח להגדלת הפין. "הבנתי שבגילי אני כבר חייב לבחור איזשהו מגדר כדי שאנשים יידעו איך לפנות אליי. רציתי למצוא בת זוג, להתחתן ולהקים משפחה, והרופא שבדק אותי טען שהכלי שלי לא מספיק לקיום יחסי מין.
הלכתי לניתוח בהרגשה טובה, אבל הרופאים פישלו וחתכו בטעות את צינור השופכה. במשך שנה וחצי הייתי מחובר לקטטר, אחר כך עברתי ניתוח בבית חולים אחר לתיקון הנזק, ומאז אני סובל מכאבים בכל פלג הגוף התחתון. במיוחד ברגליים. קשה לי ללכת, ורוב היום אני שוכב במיטה עם הרגליים למעלה. הביטוח הלאומי אישר לי נכות מלאה וזו הכנסתי היחידה."
קהילת האינטרסקס בעולם, וגם בישראל, נאבקת כיום בגישה הרפואית הגורסת שיש לבצע ניתוח לקביעת המין בילדים מוקדם ככל האפשר - למרות שמעל 95 אחוז מאלו שעברו ניתוחים כאלה בילדותם העידו כי הם מרוצים מכך. רק מעטים מהם מרגישים שנעשה להם עוול נורא, וחלקם עוברים ניתוחים לשינוי מין בבגרותם.
אתה מברך "שעשני כרצונו" או "ברוך שלא עשני אישה?"
"אני מברך 'ברוך שעשני 'אינטרסקס'. היהדות מכירה בקיומו של המין השלישי, וקובעת שצריך להתייחס לאינטרסקס לפי איברי המין שנראים כלפי חוץ. זה מתאים למקרים שבהם לגבר יש רחם, אבל לא למקרה שלי. לא משנה כמה ניתוחים עברתי, אני תמיד אחיה בדיסוננס פנימי כי במהות שלי אני אינטרסקס. זה מתבטא לא רק במבנה הפיזי, אלא גם במוח ובמחשבה. אסתר, החברה היחידה שיש לי בארץ, המליצה לי להשאיר את הוואגינה למקרה שביום מן הימים אתאהב בגבר."
איפה היית בליל הסדר?
"בבית. הייתי לבד ואכלתי מצה. כן, הייתי עצוב, אבל בדרך כלל אני מאושר מעצם העובדה שאני חי ואני בנאדם. אני מקווה שהכאבים יחלפו ושאמצא איזושהי עבודה שאפשר לבצע בישיבה."
אילו הפיה הטובה הייתה נוקשת על חלונך, היית מבקש להיות חד-מיני?
"לא, הייתי מבקש ממנה ספינת חלל כדי לטוס לוונוס, יופיטר או מאדים. אני בטוח שיש חיים בכוכבים האלה, ואני גם מאמין שהחיים שם הרבה יותר הומאניים מאלה שבפלנטה שלנו. אין שם פחדים וקנאה, רק אחווה ואהבה".
לפנייה לכתב/ת 
