חוזרים לשורשים: בי"ס חקלאי יוקם בערבה

"רוצים להפוך את האנשים ליצרנים וחרוצים, עם חיבור למורשת"(צילום: אמיר שינבוים)

עבודה עברית בחקלאות כבר קשה למצוא היום. בתי ספר חקלאיים כמו "כדורי", שבוגריו הפכו למנהיגי המדינה, "מקווה ישראל" ואחרים, הוסיפו מגמות חדשות לתוכניות הלימודים והחקלאות היא לא תמיד חלק יומיומי משגרת חיי התלמידים. מאיר ומונטג רוצים להקים לתחייה את בתי הספר החקלאיים של פעם. הפרויקט החדש שלהם נעשה בשיתוף תנועת "השומר החדש" ובית ספר 'שיטין דרכא' של המועצה האזורית ערבה, שנמצא ביישוב ספיר. בית הספר החדש יפעל במסגרת פנימייה שתוקם במושב חצבה וילמדו בו בתחילה 20 תלמידים, אחרי שקרוב ל-100 הביעו התעניינות.

המגורים של תלמידי הפנימייה. 1,000 שקל לשנה, אחרי סבסוד(צילום: פרדי נפתלי )

מאיר. לא רק לקיבוצניקים ומושבניקים

החניכים יחלו כל בוקר ב-7:00 את העבודה החקלאית בקטיף, שתילה, בניית מבנים חקלאיים ובעבודות שוטפות בשדה, בחממות ובמטעים, ובשעה 12:00 החניכים יחזרו לחצבה לארוחת צהריים ולמנוחה. החל מהשעה 14:00 הם יילמדו לבגרות מלאה עם מורי תיכון 'שיטין דרכא'. בשעות הערב יעברו החניכים פעילויות העשרה קבוצתיות וערכיות, יתנדבו בקהילה וייפגשו עם בני נוער אחרים מהערבה. במהלך השנה ייצאו החניכים לטיולים ולסיורי שטח, ויקבלו כלים להעצמה אישית ולבניית מנהיגות. לקראת השירות הצבאי יעברו החניכים קורס הכנה לצה"ל כולל אימוני כושר, ניווט והישרדות, והמטרה היא שיגיעו לשירות משמעותי בצבא. את הקורס ידריכו בוגרי יחידות מיוחדות.

עמית מאיר (27) גדל במושב חצבה. "החלטתי להקים את 'אדם ואדמה' מתוך רעיון לחבר בני נוער לערכי אדמה, מנהיגות וערבות הדדית, כדי שישפיעו בחברה הישראלית דרך העיסוק היומיומי בעבודה ושורשים. רוב בתי הספר שהיו פעם חקלאיים, כמו כדורי ונהלל, כבר לא באמת כאלה. אנחנו רוצים לייצר מסגרת חדשה-ישנה". כיום יש מסגרות דומות לציבור הדתי, אך לא לבני נוער חילונים. "אם ילד ירצה להגיע והוא מתאים לתוכנית, יש לנו גם מלגות", הוסיף מאיר. "המטרה היא לא להביא רק מושבניקים או קיבוצניקים, אלא מכל שכבות האוכלוסייה". ההשקעה הכספית בפרויקט היא כ-1.2 מיליון שקל והלימודים יעלו 1,000 שקל לחניך. "הלימודים מסובסדים", מסביר מאיר.

מאיר מקווה שבוגרי בית הספר החדש יתרמו בעתיד לפיתוח החקלאות בערבה, וגם בתחומים אחרים. "החקלאות פה היא תחת סימן שאלה מאוד גדול והחבר'ה הצעירים יוכלו להביא רוח חדשה לאזור. כמובן שהם לא הולכים להחליף את העובדים הזרים, אבל אנחנו רוצים שכאשר יגדלו הם יזכרו שאת העבודה הקשה הם עשו בשדה ומשם צמחו וגדלו - בין אם יתעסקו אחר כך בהיי טק או בעריכת דין. המטרה היא שהבוגרים שלנו ינהלו חיים ערכיים ויהיו מנהיגים, ואין מקום טוב יותר להתחיל בו מאשר בערבה".

יואל זילברמן (30), מנכ"ל ארגון "השומר החדש": "אחת הבעיות מהן נסבול בעתיד, ואנו רואים את ניצניה כיום, היא שהדור הווירטואלי מבלה עשרות שעות מול המחשב ותוכניות ריאליטי. בטווח הארוך זה יוצר דור תלוש, מנותק מההוויה של 'למה אני פה'. זה הופך את האנשים למעט בטלנים. אנחנו רוצים להפוך את האנשים ליצרנים וחרוצים, כאלה שיש להם חיבור למורשת. הציבור החילוני מיקד את רוב תשומת הלב שלו במצוינות, להצליח בפיזיקה ומתמטיקה, אבל לצד זאת הזניח הרבה דברים שקשורים בערכים, זהות ומסורת. אנשים כיום לא מבינים למה חשוב לחיות פה ורוצים לחיות במקום אחר. הדבר הזה שנקרא אדמה - חשוב להתחבר אליו".