עלייה באחוז הגברים המעשנים: "המאבק נזנח"
פסיכולוגית קלינית סבורה כי יוקר המחיה וההתרחשויות הנלוות למבצע "צוק איתן" יכולים להוות גורמים משמעותיים בעלייה הקלה בשיעורי העישון של גברים בישראל: "הלחץ גורם לפנות לדברים חיצוניים כמו עישון"
"יש אדם שייקח כדור הרגעה, אחר ייקח רסקיו טבעי, ויהיה זה שיעשן. הכול נולד כצורך להתמודד עם משהו". הנתונים של ארגון הבריאות העולמי, שלפיהם משנת 2013 חלה עלייה קלה בשיעורי העישון של גברים בישראל, לא הפתיעו אנשים שעוסקים בבריאות הנפש. הפסיכולוגית הקלינית ד"ר מיכל ליטני הסבירה כי מצבי לחץ, כמו למשל יוקר המחיה או ההתרחשויות הנלוות למבצע "צוק איתן" ב-2014, עלולים להוות גורמים לעלייה בכמות המעשנים.
על פי נתונים שפרסם משרד הבריאות לרגל היום הבינלאומי למניעת עישון שחל היום (א'), צוין כי במשך השנים נצפתה מגמת ירידה בשיעורי העישון בקרב גברים יהודים שנבלמה ב-2013. עם זאת, משנת 2013 חלה כאמור עלייה קלה בשיעורי העישון. לדברי ד"ר ליטני, "זה נכון שככל שכמות הסטרס עולה כך היכולת להתמודד עם לחץ ולפנות משאבים אחרים יורדת בהתאם".
הירידה במספר הגברים המעשנים נפסקה( )
הפסיכולוגית הקלינית ציינה כי בלימת הגמילה מעישון נובעת גם ממודעות. לדבריה, "כשאדם בלחץ הוא לא תמיד חושב על המשמעות של לעצור ולא לעשן בצורה אוטומטית ובגלל זה נכנע ל'קרייבינג' של לעשן. כמו כל גורם לחץ, גם הלחימה ברצועת עזה, שהייתה ברמה הלאומית, השפיעה על אנשים בצורה אחרת, אם זה הורים לחיילים או אנשים שנלחצו מקולות הסירנה שהחלו עם ירי הרקטות לשטח ישראל".
גם יוקר המחיה, כך ציינה ד"ר ליטני, יכול להשפיע על העלייה בכמות המעשנים. "המחירים עולים בהתמדה והלחץ הולך וגובר, קשה יותר לסגור את החודש, עובדים במשרות תובעניות ולצעירים אין יכולת לרכוש דירות. לעישון יש מרכיבים רגשיים ופיזיולוגיים, וכל אדם מתמודד בצורה שונה. הלחץ משפיע, אך מצד שני מי שיהיה מודע למה שהוא עושה ויעצור רגע כדי לנשום בהחלט יכול להתמודד - בסופו של דבר מדובר בהתמודדות סובייקטיבית".
התרופפות בקמפיין
פרופ' אורנה בראן-אפל, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, סבורה כי הגידול הקל במספר הגברים היהודים שמעשנים הוא הפיך ולא בהכרח מצביע על שינוי במגמה. לדבריה, מדובר במחקר שמתייחס לשנה אחת מתוך עשרות שבהן הייתה ירידה במספר המעשנים, וייתכן שמדובר באירוע נקודתי.אחת הסיבות לשינוי הנקודתי, העריכה פרופ' בראן-אפל, היא התרופפות בקמפיין המתמשך למלחמה בעישון. "במשך הרבה מאוד שנים השקיעו בפרסום ובהעברת מידע לקהל, בנושא העישון ונזקיו, ואילו בשנים האחרונות היה סוג של שאננות בעקבות ההצלחה בקמפיין והירידה החדה במספר המעשנים. בעקבות זאת עברו לעסוק בנושאים אחרים, כמו השמנת היתר, והמאבק בעישון נזנח מעט".
היא הוסיפה כי השינוי במספר המעשנים הוא תהליך רב שנים, והשינוי כעת הוא מינורי. "באותה מידה ייתכן שבשנה הבאה שוב נראה ירידה במספרים. צריך לזכור שבתחילת הדרך המספרים היו גבוהים, ובשל כך הירידה הייתה מורגשת. צריך לזכור שבשנות ה-60 וה-70, יותר ממחצית הגברים בישראל עישנו. כשיש ירידה משמעותית במספרים כאלה היא בולטת ומשמעותית. כיום מספר המעשנים קטן בהרבה וקשה להבחין בהמשך הירידה. היום אתה יכול לראות שרוב המבוגרים אינם מעשנים".
פרופ' בראן-אפל הציעה שהמדינה תתמקד בקמפיינים המופנים ישירות לציבורים אלה, בתקווה להפחית את רמת המעשנים גם בקרבם. בנוסף היא ציינה כי הצלחת הקמפיין מותנית גם באכיפה ובנורמות חברתיות. "חקרנו את הנושא של עישון בפאבים, וגילינו כי בניגוד למה שקורה במסעדות, בפאבים עדיין מעשנים למרות האיסור. ברגע שהמעשנים שמים לב שלא אוכפים את החוק, אז הם מזלזלים בו. לעומת זאת במסעדות הצליחו להפוך את איסור העישון גם לנורמה חברתית". בתקופה הקרובה יתפרסם מחקר שפרופ' בראן-אפל ערכה בנושא מחלת הסרטן כתוצאה מעישון נרגילה.
לפנייה לכתב/ת 
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
מומלצים
