כך בתי הספר יצמיחו את יזמי העתיד

אם יש לכם ילדים, אז בשנים האחרונות אתם חווים תהליך לא טריוויאלי בו הם מתחילים להיכנס אל עולם הטכנולוגיה יותר ויותר מוקדם. ניהול השיעורים, הלו"ז ושיעורי הבית מבוצעים (לפחות מרביתם) על גבי מערכות ייעודיות ואפליקציות אינטרנטיות , מותאמות למחשבכם הפרטי, הטאבלט או הנייד.

לכתבות נוספות בערוץ קריירה :

הבית הלבן מעריץ: יריד ה"מייקרים" חוזר

בישראל, אחת הסיבות העיקריות לשינוי היא מטח – מרכז טכנולוגיות חינוכיות שקיים ופועל מזה 4 עשורים. מט"ח, בין השאר, מספקים פתרונות דיגיטליים למערכת החינוך הישראלית במגוון רחב של תחומים, החל מגילאי ביה"ס היסודי ועד למאיצים טכנולוגיים המתמקדים בחינוך כדוגמת "מיינדסט" (MindCET) בראשותו של אבי ורשבסקי, הנחשב יזם ואיש חזון בזכות עצמו (ולא רק בשל קידום המאיץ).

פיתוח המוצרים הפך קל יותר

מיינדסט, חברת בת של מט"ח, החליטה להקים צוות של אנשים אשר מטרתו תכנון ומחשבה לשנים קדימה. כיצד ניתן לרתום את הטכנולוגיות הקיימות כיום בשוק במטרה לקדם את החינוך של מחר. חשיבתו הייתה כי זאת היציאה מן המסך אל העולם הממשי וחזרה אליו, שיכולה להוביל את מערכת החינוך לשנים.

מדפסת תלת ממד. הצלחת מהפכת המייקרים תלויה בעתיד ובזמינות ההמצאה הטכנולוגית הזו(צילום: שחר שושן)

כחלק מן התהליך, החלו במיינדסט לקיים מפגשי האקת'ון אחת לתקופה (מרתוני פיתוח של מספר ימים ברציפות), כשהאחרון - "Shaping the future 3" (מעצבים את העתיד 3) - יחול בין ה- 1-2/6 במתחם מיינדסט שבירוחם (בסיס העבודה של המאיץ) תחת הכותרת: "תשובות מגלומניות לשאלות ילדותיות". גולת הכותרת של האירוע הוא הכנס שיחול ב-3 לחודש במרכז הארץ.

מדובר במרתון פיתוח עם מומחים בתחומם - אמנים, מחנכים, יזמים, מתכנתים, מעצבים, פוליטיקאים וסטודנטים - היוצרים פתרונות טכנולוגיים לאתגרים חינוכיים.

בניגוד למרתוני פיתוח דומים ("האקת'ונים"), כחלק מן הצוותים המפתחים (ולא כשופטים) ישולבו דמויות מובילות, ביניהם מי שנחשב אבי תנועת המייקרים: דייל דוהרטי, מייסד "שוגר לאבס" ומי שהיה המנהל המשותף של המדיה לאב ב-MIT; וולטר בנדר; וכמובן פרופסור שיזף רפאלי, ראש המרכז לחקר המידע באוניברסיטת חיפה ומי ששמו לא פעם נאמר בצמידות ל"האב הרוחני של האינטרנט הישראלי"; אלו ועוד רבים וחשובים בתחומם.

יריד המייקרים, שנערך זה כמה שנים בירושלים(צילום: אבי חיון)

"ניתן לומר כי השילוב בין תנועת המייקרים למערכת החינוך מתבטא בעיקר בכניסה של הדפסה תלת מימדית ומכשירים הניתנים לתכנות", אומר גלעד נס, מנהל השיווק והתוכן במיינדסט. "חסידי השילוב הזה טוענים בעקביות כי הדרך לחינוך חייבת לעבור דרך מימוש עיקרון 'לימוד תוך כדי עשיה' (Learning By Doing) – כאשר ילדים וצעירים חווים את החומר הלימודי באמצעות יצירה הם יטמיעו אותו באופן מהותי יותר במוחם".

לדבריו, "ההתנסות ביצירה ובשינוי גם הופכת את תהליך הלימוד ממטלה שנועדה לאפשר לתלמידים לעבור בחינה, לכלי לקבלת כישורי חיים והנבטת תהליך יצירתי שיתרום באופן משמעותי להתפתחות הילד".

בן 13 ממציא מכשיר לקשירת שרוכים 

אם בעבר נדרשו צעירים שביקשו לייצר מכשירים אלקטרוניים כתחביב או כמיזם עסקי, כיום פלטפורמות כארדווינוורספברי-פאי (מיקרו פרוססורים ברי תכנות) לא רק מציעות את רכיבי החומרה הבסיסי בעלות של עשרות דולרים בלבד, אלא גם מתבססות ומעודדות שימוש בקוד פתוח (מודולרי, לרוב חינמי, שיתופי וקהילתי). זאת אומרת שפיתוח המוצרים; שיתוף רכיבי תוכנה מסוימים מהם לטובת שילוב במוצרים אחרים ותהליך הלימוד עצמו - הפכו לקלים ומהירים יותר (כאמור: עשה זאת בעצמך + מדיה חדשה = תנועת המייקרים).

חברות מסחריות כדוגמת "לגו", שכיום מציעה ערכות בנייה ותכנות, מאפשרות כניסה בסיסית (ולעתים אף יותר מכך) לעולם התכנות המשלב חומרה ותוכנה.

כל אלו מאפשרים לתלמידים, שעד כה נאלצו לספוג את חומר הלימוד התאורטי מספרים ולכל היותר מטאבלטים, לפתח "מוצרים" חדשים ולהמציא שיטות חדשות לפתרון בעיות; ולגלות יצירתיות במקומות שלא ציפו או לא חשבו עליהם ולחבר אותם לתהליכים מסחריים (כמו ניהול כספים, תכנון ייצור ותוכנית עסקית) - אליהם היו נחשפים רק בעתיד.

תהליכים אלו מפתחים יכולות שאינן ממוקדות בתחום לימוד פרטני, ויוצרים תלמידים ומתבגרים בעלי תשוקה לפתרון בעיות וחשיבה יצירתית. כך למשל, האחיין שלי בן ה-13 גיבש תוכנית עסקית למכשיר לקשירת שרוכים - שאני רכשתי.

על ידי שילוב עקרונות וציוד של תנועת המייקרים בבתי הספר, התלמיד של היום יהיה היזם היצירתי של השנים הבאות - בין אם יזם שכיר או בין אם עצמאי. השילוב יסייע בפיתוח חשיבת "כל יכולות" ומסוגלות, יחזק את הביטחון העצמי והעצמאות של התלמיד וינגיש להם ארגז כלים פיזי ומנטלי - כזה שיאפשר להם להתקדם, אך בעיקר לפעול ביתר קלות ובביטחון בשדות זרים להם.