הונו את הוצל"פ והשתלטו על נכסי קשישים

עובדי משרד שייצג זוכים וחייבים בהוצאה לפועל פעלו לרשום על שמם נכסים של עריריים ללא יורשים. השופט התחשב בהם בגזר הדין

עו"ד אורי קינןפורסם: 01.06.15 , 09:24

קבוצה של עורכי דין ופקיד הוצאה לפועל הורשעו בקשירת קשר שמטרתו ניצול המערכת והשתלטות על נכסים של קשישים עריריים ללא יורשים. ארבעה מבין חמשת הנאשמים - מיכאל זנטי, בהיג' עוייד, אברהם הירש ואליהו צלאח – נידונו לאחרונה לעונשים קלים יחסית, לאחר ששופט השלום בחיפה זאיר פלאח התחשב בסחבת ההליכים ובהודאת הנאשמים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ב-2011 נחשפה הפרשה שבמסגרתה עובדים במשרד שעסק בייצוג זוכים וחייבים בתיקי הוצאה לפועל ניסו להשתלט על נכסים של קשישים ערירים שהלכו לעולמם. הם עשו זאת באמצעות זיוף מסמכים ממחשבי משרד ההוצאות לפועל בחיפה, שאותם הציגו לפקידי הוצל"פ ושיבשו מהלכי משפט. בתוך כך הם שיתפו פקיד בלשכת ההוצאה לפועל שסייע להם במעלליהם.

אישום

כך פעלה מלכודת הנדל"ן לצרפתים בנתניה

עו"ד תמיר סולומון

מתווך הדירות ניסים פיטוסי נהג להציג דירות ריקות ללקוחות פוטנציאלים מצרפת. אלא שהדירות כלל לא עמדו למכירה. הוא נשלח ל-3.5 שנות מאסר

כך פעלה מלכודת הנדל"ן לצרפתים בנתניה

לאחרונה ניתן בבית משפט השלום בחיפה גזר דינו של הנאשם העיקרי, זנטי, ושל שלושת האחרים (שהורשעו בפחות עבירות), לאחר שהודו במעשיהם. זנטי, בעלי המשרד, היה מנהיג החבורה ואדריכל הפעילות העבריינית שגייס והדריך את האחרים. הוא הורשע ב-26 עבירות, בהן קשירת קשר לביצוע פשע, זיוף בידי עובד ציבור בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט וקבלת דבר במרמה.

המדינה טענה שמדובר בעבירות רבות וחמורות הדורשות תכנון מוקדם ומאמץ רב. לשיטתה, יש להחמיר בעונשם של הנאשמים, מאחר שלא מדובר במעידה חד פעמית אלא במעשים שנמשכו לאורך תקופה, והפכו ממש לדרך חיים. המדינה הדגישה שהמעשים אופיינו ברמת תחכום גבוהה – הנאשמים זייפו מסמכים, תמרנו בין לשכות ההוצל"פ השונות והשתמשו באנשים שהמערכת והשלטונות נותנים בהם אמון.

זנטי התייחס למצבו הבריאותי הקשה, לנסיבות האישיות וקשיים כלכליים, ולהודאתו שחסכה זמן של בית המשפט. בנוסף, הוא ביקש להתחשב בעינוי הדין שעבר לנוכח הימשכות ההליכים: כתב האישום הוגש בסוף 2011, הוא היה עצור למשך חודש ובמשך קרוב לשנה שהה במעצר בית.

שלושת הנאשמים הנותרים טענו שחלקם בפרשה קטן יותר. עוייד, עו"ד במקצועו, טען שנוצל על ידי אחרים וציין כי רישיונו נשלל עוד ב-2009 ומצבו הכלכלי קשה ביותר. הירש טען שנתן אמון באחרים וראה בהם בני משפחה, ואילו הם ניצלו אותו. הוא הדגיש שלא הואשם בקשירת קשר להשתלטות על נכסי המנוחים אלא רק באי מניעת פשע וזיוף מסמך. צלאח התייחס גם הוא להתמשכות ההליך על פני שנים והתייחס למצב הכלכלי הקשה של משפחתו ולבעיות רפואיות של אשתו.

השופט ד"ר זאיר פלאח הגדיר את מעשי הנאשמים וחבריהם "קנוניה מרמתית בעלת ממדים גדולים", והזכיר כי הם ניצלו את אמון המערכת בעורכי דין, ובחרו להם קורבנות "נוחים" על מנת לממש את תכניותיהם הזדוניות: "הנאשמים פגעו בקורבנות חסרי ישע וחסרי קרובים, תוך ניצול מצבם קורע הלב בהיותם עריריים – בחייהם, ככל הנראה, וגם במותם".

מצד שני, השופט לקח בחשבון את מצבם האישי הקשה של כל אחד הנאשמים, והשתכנע שהבינו את חומרת המעשים. כמו כן הוא התחשב בעובדה שהנאשמים הודו במעשיהם ומאז המתינו זמן רב לגזר דינם כשחלקם היו במעצרי בית ממושכים.

בסיכומו של דבר נידון זנטי ל-21 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי לאחד המתלוננים בסך 35 אלף שקל, וכן קנס בסך 2,000 שקל. על עוייד וצלאח הוטלו חמישה ושישה חודשי מאסר בהתאמה, שירוצו בעבודות שירות, ושישה חודשי מאסר על תנאי. על הירש נגזר חודש אחד של עבודות שירות ומאסר על תנאי.