נלחמים בחרם על ישראל: איום על זכות הקיום
דאעש? איראן? צפון-קוריאה? תעשיית השקרים של תנועת ה־BDS מצליחה לשכנע יותר ויותר אנשים שישראל היא מקור הרוע בעולם. אסור לטעות: זו לא מערכה נגד ההתנחלויות. זו מלחמה על עצם הלגיטימיות של מדינה יהודית. כל הכוחות השפויים, מימין ומשמאל, חייבים לפעול נגד החרם שהופך לאיום אסטרטגי. פרויקט מיוחד: "ידיעות אחרונות" מתגייס לקרב הבלימה
כבר שנים מתנהל בדרום אפריקה הקרב על הבייגל. עוד קרב במסגרת מערכה אדירה נגד ישראל.
פעילי ה-BDS (הקמפיין למען חרם כלכלי, אקדמי ותרבותי על ישראל) נאבקים נגד רשת הסופרמרקטים של וודוורת', שמתעקשת לייבא בייגל מישראל. מדובר בייבוא של מיליון דולרים בלבד מתוך מחזור מכירות של כעשרה מיליארד דולרים. כסף קטן. אבל פעילי ה-BDS מתעקשים. במשך תקופה ארוכה הם הפגינו והפריעו למכירות. גם רשת הסופרמרקטים מתעקשת. היא פנתה לבית המשפט ואפילו זכתה. פעילי ה-BDS לא מוותרים. לשכת המסחר, ליגת הצעירים של ה-ANC (מפלגת הקונגרס, הגדולה והחזקה בדרום אפריקה) וגופים נוספים שותפים למאבק. לפני שבועיים, ביום הנכבה, הם הוציאו עשרת אלפים תלמידים להפגנת ענק נגד וודוורת'.
קראו את המאמר באנגלית: BDS is a threat to Israel's very existence
בצד השני של כדור הארץ, במדינת וושינגטון שבארצות הברית, החליטה רשת סופרמרקטים אחרת, אולימפיה, להצטרף ל-BDS ולהחרים מוצרים מישראל. כאשר פעילים תומכי ישראל פנו להליך משפטי, הם נדחו על הסף. לפני שלושה ימים החליט בית המשפט העליון בוושינגטון להפוך את ההחלטה. בעבר, צריך להוסיף, היו עוד ניצחונות משפטיים. בתי משפט בצרפת הבהירו שהחרמת מוצרים מישראל היא פשע שנאה. מדינת אילינוי בארה"ב העבירה רק לפני שבועיים חוק תקדימי האוסר על השקעות בחברות שמצייתות לחרם נגד ישראל.
לחצו להגדלה:
סדרת הניצחונות המשפטיים עלולה ליצור רושם מוטעה, משום שה-BDS מנצח בקרב על התודעה. צודקים אלה שטוענים שה-BDS לא השפיע על המשק הישראלי. בינתיים. העניין הוא שה-BDS מנהל קרב על התודעה: בקמפוסים, באיגודי עובדים ובערוצי תקשורת. הוא נוחל ניצחונות מדאיגים. יותר ויותר ארגוני סטודנטים בארה"ב מצטרפים לחרם. עיתונים מובילים כמו ה"ניו-יורק טיימס" מעניקים במה לתומכי החרם. ההשפעה חודרת גם למועדוני "הלל" בקמפוסים, שמתוך רצון לפתיחות מעניקים במה לתומכי הקמפיין. כאשר אומרים לסטודנט צעיר ש"ישראל גירשה מאות אלפי פלסטינים ב-1948", והוא אינו יודע שבאותן שנים עשרות מיליונים עברו את חוויית הגירוש, משום שזו הייתה אז הנורמה, ושיותר יהודים גורשו ממדינות ערב - הוא נוטה להאמין שישראל הוקמה בחטא. חלק מהסטודנטים הופכים לפעילי הקמפיין. בשנים האחרונות זה קורה יותר ויותר.
התמיכה בישראל בארה"ב נמצאת בשיאה. אבל זו אשליה. בקמפוסים, במכוני מחקר ובערוצי התקשורת חל סחף עקבי, נמשך ומסוכן נגד ישראל. הוא כבר חודר לפוליטיקה. סידני בלומנטל היה יועץ בכיר של הילארי קלינטון. בנו, מקס בלומנטל, הפך לפעיל בולט וארסי בקמפוסים נגד עצם קיומה של ישראל. זה לא מה שקורה בכל משפחה יהודית. רחוק מכך. אבל זה הכיוון.
ישראל מצויה בעיצומה של אחת המתקפות השיטתיות ביותר נגד עצם קיומה. אין צורך להיות חלק מה-BDS כדי להיות בחזית האנטי-ישראלית. כאשר נציג "שוברים שתיקה" מופיע באירועים בחסות ה-BDS, לא מדובר בביקורת. מדובר בדמוניזציה. כאשר פיטר ביינרט, מראשי השמאל היהודי בארה"ב, שמגדיר את עצמו ציוני ואורתודוקסי, טען שבל"ג בעומר 2014 ביצעו יהודים פוגרום בפלסטינים, הוא לא עסק בביקורת. הוא הפיץ עלילת דם. כאשר ריצ'רד גולדסטון פרסם את הדו"ח הנושא את שמו הוא גרם לפיגוע תעמולתי בישראל, אף שברבות הימים הוא חזר בו. והרשימה ארוכה.
למובילי הקמפיין, עלי אבו-נימה ועומר ברגותי, יש מטרה עליונה ומוצהרת. "רעיון שתי המדינות היה פסול מלכתחילה", הבהיר ברגותי, בתשובה לשאלה באחד הקמפוסים, והוסיף כי הפסקת השליטה הישראלית בשטחים היא רק שלב בדרך להגשמת החזון של פירוק ישראל. אבו-נימה הוסיף ש"פתרון שתי המדינות נועד להציל את הציונות". ד"ר אילן פפה, תומך ישראלי נלהב, הסביר שהקמפיין מבוסס על תפיסה שמאמינה בשני חטאים: הראשון נעוץ בהקמתה של ישראל והשני נעוץ בעצם קיומה של ישראל.
העובדה שמדובר בשקרים ללא הפסקה מזכירה את התעמולה האנטישמית. כמעט כל מה שאמרו הנאצים על היהודים אומרים היום תומכי ה-BDS על ישראל, באמצעות טענות על ג'נוסייד שלא היה ולא נברא, או הרג המוני ומכוון של חפים מפשע, או על כך שהיהודים ו/או ישראל הם הגורם המרכזי לאלימות בעולם, סכנה לאנושות או לשלום העולם. התרגלנו כבר לעובדה שחמאס והמשטר האיראני תומכים בגלוי בשלילת זכות קיומה של ישראל. הבעיה היא שאלה שהיו אמורים להיות נאורים, מג'ודית באטלר - יהודייה, פרופסור לספרות השוואתית באוניברסיטת ברקלי - ועד סטיבן הוקינג, מצטרפים לקואליציית הטירוף ולמאבק חובק עולם נגד עצם קיומה של מדינה אחת מכל מדינות העולם. ישראל. לא נגד צפון קוריאה. לא נגד איראן. לא נגד סודן. רק נגד ישראל. דוברים בולטים בקמפיין ה-BDS משלבים מוטיבים אנטישמיים בתעמולה שלהם. כך, למשל, רוג'ר ווטרס, סולן להקת פינק פלויד, מדבר על השליטה היהודית בהוליווד תוך השוואת ישראל לנאצים. אחד המממנים של משטי הספינות לעזה ו"תנועת הסולידריות" (ISM), שהם בשר מבשרו של ה-BDS, הוא מהטיר מוחמד, נשיא מלזיה לשעבר ואנטישמי גאה.
אירועי סוף השבוע האחרון בכנס פיפ"א יחזרו בחודשים הקרובים בפורומים נוספים. לא ניתן להכריע את ישראל בשדה הקרב. אבל אפשר להביס את ישראל בשדה התעמולה. כאשר משרד החוץ מפורק לשישה משרדים, בגלל צורך בכיבודים, המלחמה נגד הדמוניזציה סופגת מכה. אבל המלחמה נגד ה-BDS איננה עניין פוליטי. מדוב באינטרס לאומי. כל הכוחות השפויים, משמאל ומימין, חייבים להיות מגויסים. כבר עכשיו, בעולם הרחב, אלה שמובילים את המאבק, ועוד נעסוק בהם בהמשך, רחוקים מתמיכה בימין הפוליטי. הם מגויסים משום שהם יודעים שה-BDS אינו עוסק בביקורת לגיטימית, אלא בדמוניזציה. גם "ידיעות אחרונות" מתגייס למלחמה, שתימשך בשורה של חשיפות, מאמרים וכתבות בשבועות ובחודשים הקרובים.
לפנייה לכתב/ת 
