סחבת האמוניה נמשכת: "פה זה לא נורבגיה"
מכל האמוניה הוקם ב-1987. רק כעבור עשור הוגשה בקשה לרישיון, אך זה מעולם לא ניתן. העתקת המכל צפויה ב-2018 ונציג הבעלים לא מודאג: "כאן זה ישראל". למדינה הוקצו 45 יום לספק פתרון: "אין פתרון לתקופת הביניים"
הצצה לדיון בבית המשפט העליון מספרת את הסיפור המקומם על אחסון חומרים מסוכנים במפרץ חיפה במשך עשרות שנים ובלי רישיון. כבר 30 שנה מאחסנים אמוניה במפרץ חיפה בניגוד לחוק ותוך סיכון של אוכלוסיית האזור כולה - אך הסחבת נמשכת: אתמול (ב') נתן בית המשפט העליון למדינה ארכה של 45 יום כדי לספק פתרון ביניים לנושא הרישוי עד להעתקת המכל מהמקום, מהלך שצפוי רק בשנת 2018. "אנחנו בישראל, לא בנורבגיה", היטיב לסכם את המצב עורך הדין של חיפה כימיקלים, בעליו של המכל המסוכן, בהתייחסו להליכי אישור הפעילות.
מכל האמוניה של מפעל חיפה כימיקלים הוקם ב-1987. רק עשר שנים לאחר מכן הגישו בעליו בקשה לרישיון בנייה, תנאי לקבלת רישיון עסק, אך זה מעולם לא ניתן. בית המשפט העליון דן אתמול בבוקר בערעור של חברת חיפה כימיקלים נגד החלטת עיריית חיפה, הדורשת לסגור את המתקן.
עו"ד יוסף בנקל, המייצג את חיפה כימיקלים, הסביר: "עיריית חיפה לא נותנת לנו רישיון, ומנגד קובלת על כך שאין לנו רישיון. המדינה זזה בקצב שלה וחוששת ששופט שלום או עניינים מקומיים יוציא הודעת סגירה. אנה נלך בלי החומר שחיוני למדינה? המדינה רוצה שנותיר 2,500 טון לחירום", הוסיף, וכיוון לכך שהמדינה מצהירה כי יש לה צורך הכרחי בחומר עד להנפקת גז טבעי.
בנקל טען כי הוקמה ועדה בראשות משנה ליועץ המשפטי לממשלה. "הדברים זזים בקצב הממשלתי. יש לנו אישור רעלים מהמשרד להגנת הסביבה, יש תוכנית שיופסק ייבוא האמוניה לישראל ויסתמכו על הגז הטבעי, וכל זה יקרה עד שנת 2017. רק אז יופסק ייצור האמוניה".
"איך יוצאים מהסבך?"
השופטת ענת ברון טענה כי "צריך לתת פתרון כולל גם למסוכנות וגם לחיוניות", ובנקל השיב: "יש פתרון, הוא זז בקצב שהוא זז. אנחנו בישראל, לא בנורבגיה". נציג הוועדה המחוזית בחיפה ציין כי "כרגע השלב הזה מתקדם בהתאם להחלטת הממשלה, אנחנו עומדים במהלך מכרז".
השופט רובינשטיין תהה, "איך יוצאים מהסבך הזה? מצד אחד צריך את האמוניה הזו עד שיהיה גז טבעי. מנגד יש פסקי דין מקומיים". ברון הוסיפה: "אתם אומרים לנו, אנחנו מבקשים להמשיך להפעיל את זה ללא היתר". רובינשטיין קבל בפני חיפה כימיקלים: "מה אתה מציע שנעשה? אנחנו באים לדון בערעור מ-2011 ואנחנו שומעים שהכול נעשה בקצב איטי".
עו"ד יובל רויטמן מפרקליטות המדינה הסביר כי ייתכן שלוח הזמנים יתקצר במטרה לקדם את פתרון הקבע. השופט נועם סולברג תהה: "המצב הנוכחי בהיעדר רישיון - לא חוקי. מה יהיה בתקופת הביניים?" ורויטמן השיב: "אין לנו פתרון".
מנגד הדגיש בא כוחה של עיריית חיפה, עו"ד חן רשף, כי חיפה כימיקלים כלל לא הגישה בקשה לרישיון עסק. "לשיטתם הם לא צריכים, אני מניח שבית משפט ירשיע אותם בהיעדר רישיון עסק, השאלה מה יחליט לעניין צו סגירה. עובדה היא שכבר 30 שנה עומד שם מתקן, שברור שהוא פצצה מתקתקת תרתי משמע, ושאנחנו משחקים בחיי התושבים".
השופטים תהו בפני נציג העירייה, מה זו עשתה בכל עשרות השנים האחרונות כדי למנוע את הסכנה. בא כוחה הסביר: "העירייה התריעה. היו תוכניות של המדינה שלא בוצעו". הוא ביקש מבית המשפט להורות על סגירת המתקן לאלתר.
השופטים ציינו כי המצב שבו המתקן פועל ללא רישיון עסק אינו תקין, אך מנגד החומר הכרחי למדינה, ולפיכך קבעו שהיועמ"ש יצורף לעתירה ויגיש הודעת עדכון בנוגע לפתרון ביניים תוך 45 יום, וכך גם המשרד להגנת הסביבה.
12 אלף טון אמוניה בלב אזור מאוכלס
מכל האמוניה הוא אחד האלמנטים המסוכנים ביותר מבחינה סביבתית במפרץ חיפה. מאוחסנים בו 12 אלף טון אמוניה, חומר רעיל ונדיף המשמש בתעשיית ייצור הדשנים. הוא ניצב על שפת הים בין שכונת קריית חיים לנמל חיפה. מדי חודש עוגנת בנמל אונייה שממלאת אותו באמוניה המיובאת בעיקר מרוסיה, וגם היא – לדברי מומחים – מהווה סיכון.
על פי מחקרים שנערכו לבקשת עיריית חיפה, פגיעה שתביא להתבקעות המכל – אם מטיל או מרעידת אדמה – עלולה לגרום לעשרות אלפי הרוגים במפרץ חיפה.
סחבת ישראלית למשל ולשנינה
בשל חיוניותו של החומר לתעשייה ממשיך המכל לפעול ללא רישיון ואף קיבל היתר רעלים מהמשרד לאיכות הסביבה עד לשנת 2017. חיפה כימיקלים ערערה על החלטת הוועדה לתכנון בבית המשפט המחוזי בחיפה, אולם הוא דחה את הערעור. בנוסף, עיריית חיפה הגישה כתב אישום פלילי נגד המפעל לקראת סוף שנת 2011, ובו דרשה את סגירתו לאלתר.
באוקטובר 2013 אישרה הממשלה להקים מפעל לייצור אמוניה בדרום הארץ, מהלך שהתאפשר לאחר מציאת מאגרי הגז הטבעי. גז הוא אחד המרכיבים בייצור החומר. עם זאת, תאריך היעד נקבע לשנת 2017 וכבר נדחה בשנה לפחות.
אחת התאונות החמורות הקשורות בכשלי מכלי אחסון אמוניה התרחשה לפני כ-20 שנה בליטא. כ- 7,000 טון אמוניה קרה השתחררו באופן פתאומי כתוצאה מכשל במכל, ואדי החומר נעו לאורך מרחקים ארוכים. שבעה בני אדם נהרגו במקום ו-57 נפגעו באורח קשה. בישראל תאונה עלולה לפגוע גם באוכלוסייה אזרחית לנוכח קרבתם של המכלים לאזורים מאוכלסים. בדו"ח של המשרד להגנת הסביבה הוצעו כמה חלופות, בין היתר העברת המכל הקיים לאתר אחר ואפילו הקמת מפעל ייצור ירדני-ישראלי.
במשרד להגנת הסביבה אמרו כי קיבלו את החלטת העליון ויפעלו על פיה. לדבריהם, בעקבות החלטה הממשלה מאוקטובר 2013 לקדם את השלמת מפעל ייצור אמוניה באזור מישור רותם שבנגב, כחלופה למכל האמוניה במפרץ חיפה, הוחלט על קידום מכרז להחכרה של קרקע במישור רותם. "מכיוון שהפרויקט מאופיין במורכבויות הנדסיות, תפעוליות ומימוניות הוחלט כי המכרז לא יפורסם כמכרז קרקע רגיל, אלא כמכרז דו שלבי", אמרו.
בהמשך התגובה נאמר כי בינואר 2014 פורסם "הליך מיון מוקדם למכרז לחכירת קרקע במישור רותם. במסגרת הליך זה, אושרו 7 מתוך 8 המתמודדים בהליך המיון המוקדם כמתמודדים מתאימים. בימים אלה, פועלת ועדת מכרזים לגיבוש תנאי השלב השני של המכרז בלוח זמנים קצר ביותר. במסגרת המכרז, ייקבעו, בין היתר, לוחות זמנים להקמת המפעל בהם יידרש הזוכה לעמוד. השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, מקדם במרץ את פרסום השלב השני של המכרז ורואה בסגירת מכל האמוניה בחיפה מהלך הכרחי ומרכזי".
לפנייה לכתב/ת 
