פסטיבל האופרה 2015: שתי יצירות מלאות
פסטיבל האופרה הבינלאומי חוזר בפעם החמישית למרגלות המצדה ומציע, לראשונה בתולדותיו, שתי הפקות אופראיות מלאות: האופרה "טוסקה" מאת ג'קומו פוצ'יני ו"כרמינה בורנה" מאת קרל אורף. "הסימבוליות והיופי של ההר נוכחים בעבודה ובאינטרפרטציה", סיפר הבמאי הפולני מיכאל זנאייצקי
פסטיבל האופרה הבינלאומי חוזר למדבר כשהפעם, לראשונה בתולדותיו, מציע לקהל שתי הפקות אופראיות מלאות שיוצגו על במת הענק שלמרגלות המצדה, בשני סופי שבוע עוקבים. את האירוע תפתח ב-4 ביוני (ה') האופרה "טוסקה" מאת ג'קומו פוצ'יני. על התזמורת הסימפונית ראשון לציון ינצח מאסטרו דניאל אורן, מי שמונה לאחרונה לתפקיד המנהל המוזיקלי של בית האופרה הישראלית החוגגת 30 להיווסדה.
על ההפקה השנייה שתוצג בפסטיבל, "כרמינה בורנה" מאת קרל אורף, ינצח ג'יימס ג'אד. "החלום היה מלכתחילה לקיים פסטיבל שיציע לקהל הבאים מספר הפקות כפי שנהוג בעולם", אומרת מנכ"לית האופרה חנה מוניץ. "זה תהליך שלוקח זמן ואני מודה שנדרש לו אומץ. האופרה של ורונה חגגה בשנת 2013 מאה שנים אז ברור שאי אפשר להשוות ביננו לביניהם - ואני לא מדברת רק על היקף התקציבים שהם מקבלים מול התקציב שבמסגרתו אנחנו פועלים. ובכל זאת, הפסטיבל הזה מוטל רובו ככולו על כתפי האופרה בלבד ואנחנו מודעים לכך שיש בזה סיכון לא מבוטל", אומרת מנכ"לית בית האופרה, חנה מוניץ.
בשלוש מבין ארבעת הפסטיבלים שנערכו עד כה הציעה האופרה גם קונצרטים ומופעים נלווים בהם ארחה את זמר הטנור האיטלקי, אנדריאה בוצ'לי, עידן רייכל ובשנה שעברה את התזמורת הפילהרמונית הישראלית תחת שרביט המנצחים של קנט נגנו. "אחרי הקונצרט של הפילהרמונית היה לי ברור שהקהל שמגיע לאמצע המדבר כדי ליהנות מאירוע תרבות, מחשב שואו ויזואלי גדול. זה הבהיר לי שהגיעה השעה לצמוח.
זה אתגר שמלווה בקשיים לא מבוטלים בכל מובן אפשרי - לוגיסטית וכנגזרת גם כלכלית. החילופין בין אופרה אחת לשניה זו מטלה אדירה מבחינה טכנית ויש לה עלויות גדולות. בואי נאמר שאם היינו נשארים עם הפקה אחת בלבד, היינו מצמצמים עלויות בהיקף של 3 מיליון שקל. מצד שני, זה מה שמאפשר לקהל להגיע למקום הנפלא הזה למספר ימים ולאזור ים המלח ליהנות מתיירות פנים וחוץ".
את האופרה, "טוסקה", ביים ניקולא ז'ואל, מי שניהל עד לפני חודשים ספורים את בית האופרה בסטיל בפריז. זו'אל ביים לאורך השנים לא מעט אופרות תחת כיפת השמיים אך זו הפעם הראשונה שהוא מביים את "טוסקה" מחוץ לאולם בית האופרה. "מטבע הדברים הבימוי הפעם שונה לחלוטין מכל מה שעשיתי בעבר כיוון שעוצב במיוחד למצדה", הוא אומר.
אחרי שביים את "לה טרוויאטה" בשנה שעברה חוזר הבמאי הפולני, מיכאל זנאייצקי למצדה הפעם עם "כרמינה בורנה" של אורף. "החזרה למקום מוכר לכאורה אמורה להקל על הבימוי, אבל למעשה זה בדיוק ההיפך", אומר זנאייצקי ומתכוון לצורך להתעלות על הישגי העבר. "זה לא המדבר שהופך את הפרויקט לקשה יותר, אלא הרצון ליצור משהו אחר, שונה, יותר אטרקטיבי. מובן שהניסיון מלמד וכעת הייתי צריך פשוט להשתמש בידע שצברתי".
על אף הניסיון הרב בבימוי אופרות תחת כיפת השמיים, לדבריו הפרויקט במצדה יוצא דופן. "חשיבותו של הר המצדה ייחודי וכשבאים לביים למרגלותיו חייבים לזכור את זה. הסימבוליות והיופי של ההר נוכחים בעבודה ובאינטרפרטציה. ב'לה טרוויאטה' רקע המצדה שימש כשעון מטפורי לחייה האוזלים של ויולטה וב'כרמינה בורנה' ההר מסמל את מקומו של המזל בחיים ואת מגבלות השליטה של אדם בחייו".
לדברי זנאייצקי, מה שעמד לנגד עיניו בעבודה הנוכחית היה הרצון להבין את כל אחד מהשירים המרכיבים את היצירה מבחינה דרמטורגית ולקשור ביניהם. "הקהל נדרש לעקוב אחר סיפור מסגרת שנרקם והאתר הארכיאולוגי של מצדה עוזר לעשות את זה. אנחנו מגלים את הסיפור של המקום מגן העדן ועד המוות כפי שמסבירים גם שיריה של אלת המזל. זהו מסע אמיתי מעידן התמימות, דרך שבעת החטאים ועד למימי הים הגדול בין בתולות הים ומדוזות. טקס חניכה אמיתי או מסע שבסופו של דבר כולנו עוברים".
אם בתחילת פרויקט המצדה באופרה הישראלית הלכו בצעדים קטנים, הפעם, אחרי שהפסטיבל הפך להצלחה מוכחת שהביאה לים המלח לא רק קהל ישראל אלא גם תיירים מחו"ל, מנכ"לית האופרה מסתכלת אחורה בגאווה וקדימה בחשש. "קיוויתי להפוך את הפסטיבל הזה לפרויקט לאומי. ההצלחה שלו הוכיחה שתרבות יכולה להיות עוגן תיירותי משמעותי. כדי לקדם את האירוע הנפלא הזה שיכול לצמוח ולהפוך למקור משיכה ישראלי משמעותי, צריך לשלב כוחות שזה אומר שיתוף פעולה בין כמה משרדי ממשלה רלבנטיים - בין אם משרד ראש הממשלה, משרד התרבות ומשרד התיירות. להטיל את כל זה על כתפי מוסד אחד ויהיה מוצלח ומצליח ככל שיהיה, זו מטלה קשה מאד".
