כאב כרוני? בביטוח לאומי לא שמעו על כך
פיברומיאלגיה, תסמונת הכאב הכרוני, אינה מחלה פשוטה כלל. אז מה עושים כשמבחינת הרופאים בוועדות הרפואיות - חולת פיברומיאלגיה היא במקרים רבים מתחזה המבקשת לגנוב את כספי המדינה?
פיברומיאלגיה, תסמונת הכאב הכרוני, אינה מחלה פשוטה. היא מחלה של כאב. כל הגוף כואב. כאבי תופת. כל היום. כל שעה ושעה. מי כמוני יודע. גם אני אובחנתי כחולה במחלה, כבר לפני יותר מ-12 שנים.
לכתבות נוספות בערוץ כלכלה :
- נסעתם לחו"ל? אין ביטוח רפואי בארץ
- כך גורמים להורים עצמאיים להישאר עניים
- די עם הטרטור: כך תקוצר הדרך לקצבת הנכות
בית המשפט קבע פעמיים שהוועדה שגתה
הכרותי עם המחלה ועם העובדה שרוב הרופאים בישראל אינם יודעים כיצד להתמודד איתה - כיצד לקבל אותה - קוממו אותי כשקראתי את התלונה שנחתה על שולחני לפני מספר ימים. נשימתי נעתקה. לא בגלל שהוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי טרם הפנימו את מהותה של המחלה (לנוחותכם, הקוראים, אקרא לה בשם "פיברו"), אלא בעיקר לאור העובדה שיותר ויותר תלונות מצטברות על היחס המזלזל, המשפיל והקשה שנוהגים רופאי הוועדות בחולים, בעיקר החולות המגיעות לבקש את המגיע להם בזכות ולא בחסד. הייתי נוכח בכמה אירועים כאלה בעבר, אבל המקרה הנוכחי הוא בהחלט בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל". הינהו לפניכם.
כבר מספר שנים שיהודית (שם בדוי), תושבת אחת מערי הפריפריה הדרומיות, סובלת מפיברו סבל רב. היא פשוט אינה מסוגלת לצאת מהבית, לעבוד, להתפרנס בכבוד. לא מדובר במשתמטת או בפרזיטית. מדובר באישה צעירה שחלתה במחלה לא פשוטה, וכמי שמשלמת ביטוח לאומי מיום היוולדה היא מצפה כי בשעת מצוקה יבוא הביטוח הלאומי לעזרתה.
הופעתה של יהודית בפני הוועדה הרפואית, לפני מספר חודשים, הפכה בתוך זמן קצר למסע של השפלה שנוהל בצורה מבישה על ידי הרופאה המרכזית בוועדה (השם שמור איתנו). בתצהיר שהוגש על ידי עורכת הדין המייצגת של יהודית, נכתב בין השאר: "מיד עם כניסתנו לחדר הוועדה, באופן חריג ולא מקובל, התפרצה כלפינו הרופאה והטיחה בי (עורכת הדין) דברים קשים, תוך שרמזה, בפני מרשתי, שאני מבזבזת את כספה ואת זמנם של חברי הוועדה. "את מתפרנסת מפיברומיאלגיה" אמרה לי, וכן - "אם את שלמה עם מה שאת עושה, אין לי מה לומר לך". זה המקום להדגיש כי עורכת הדין, שהינה עורכת דין מתנדבת בעמותת "ידיד", ייצגה את יהודית ללא תשלום.
הסאגה המשיכה. בתצהיר נכתב שהד"ר אף הביעה ביקורת על ביה"ד, שטען בפעם השנייה שהוועדה לא פעלה כשורה, וקבע נחרצות כי הפעם הדברים יירשמו אחרת. "אולם שוב", נכתב בתצהיר, "בכוונת הוועדה לדחות את הערר, וזאת עוד בטרם הספקנו לטעון טענה אחת. עם צאתנו שאלה בסארקזם אם בכוונתנו לפנות שוב לבית הדין". למרות הדברים החמורים, שמרו יתר חברי הוועדה על שתיקה ולא הגיבו כלל.
בתום התצהיר, שנשלח למוסד לביטוח לאומי עם תלונה רשמית נגד הרופאה, ביקשה עורכת הדין "לבטל את ישיבת הוועדה דהיום, ולקבוע למרשתי ועדה אחרת. כמו כן, אנו סבורים כי התנהלות זו מצדיקה הפסקת מינויה של הרופאה - יהיו הישגיה המקצועיים אשר יהיו - כרופאה בוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי."
לשקול צילום לשם תיעוד
תשובת המוסד לביטוח לאומי לא איחרה לבוא: "לדברי הרופאה, הינה אינה זוכרת את הוועדה הספציפית. אך לא זכור לה מקרה שבו השמיעה ביקורת על קביעת בית הדין. לדברי הרופאה, הדברים שצוטטו לא נאמרו על ידה באופן בו הם מצוטטים, ומה שנאמר הוצא מהקשרו. לגופו של התיק, מסכמת הרופאה כי קביעת הוועדה היא עניינית ותואמת את מצבך הרפואי ואת קביעת בית הדין".
הבעיה
השירות והיחס המחפיר, במקרים רבים, אותו חווים המבוטחים בבואם לממש את זכותם במסגרת הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי. רופאים לא מתאימים המטפלים במחלות שאינן בתחום מומחיותם; קביעות מוזרות, שנהפכות על ידי בית המשפט במקרים רבים; ובעיקר תפישת עולם שלפיה ילדה שנולדה בלי כף יד אינה זכאית להגדרת נכות עד הגיעה לגיל
18; או חולת פיברומילאגיה שמבחינת הרופאים היא במקרים רבים מתחזה המבקשת לגנוב את כספי המדינה.
הפתרון
הוצאת הוועדות הרפואיות מתוך הביטוח הלאומי והפעלת מערכת מפקחת ומבקרת נוקשה הרבה יותר. שקיפות בהתנהלות הוועדות לא תזיק גם היא, ואפילו אפשר לחשוב על צילום הנעשה בחדרי הוועדה (מחוץ כמובן לאיזור הבדיקה) וזאת לשם תיעוד, הפקת לקחים ושמירה על זכויותיו של המבוטח. אנו בעמותת "ידיד" פועלים לקדם רפורמה מקיפה בביטוח הלאומי, צעדים אלה הינם חלק מההמלצות שלנו.
הכותב הוא סמנכ"ל עמותת "ידיד" – מרכזי זכויות בקהילה
לפנייה לכתב/ת 
