הפיתוי שהופך לסיוט: כלות למכירה באירופה
הפושעים שפונים לצעירות העניות מבטיחים להן חיים טובים תמורת נישואים פיקטיביים שיאפשרו למהגרים להשתקע ביבשת. בפועל המציאות אכזרית והן כלואות, מותקפות ונשדדות. למרות הכול חלקן מסרבות לחזור הביתה
קלרה בלוגובה הייתה בת 18, חסרת פרוטה ובהריון מתקדם, כשנסעה אלפי קילומטרים מסלובקיה לאנגליה בשביל להינשא לגבר שלא פגשה קודם. היא ידעה שהוא לא מעוניין בה או בתינוק שלה. הצעיר הפקיסטני התעניין רק בתעודת התושב האירופית שלה, ומטרת הנישואים הייתה להשיג לבן ה-23 את הזכות לחיות באירופה ולעבוד בה.
עוד חדשות בעולם:
מאפיונר שוחרר ממאסר: "אלרגי לכלא"
דרמת ההתפטרות: ה-FBI בעקבות בלאטר
כמעט מאה אחרי: מדליית כבוד לחייל יהודי
הגברים שארגנו את הנישואים הבטיחו לקלרה כסף ודירה נעימה, אך ימים לאחר שהגיעה העבירו אותה ממנצ'סטר לגלזגו - שם הוחזקה בחדר עם בעלה לעתיד. כשהוא לא היה בדירה אחיו הצעיר השגיח עליה, והמסמכים המזהים נלקחו ממנה. "הוא לא נתן לי לצאת אף פעם. הוא אמר שזה בלתי אפשרי", מספרת קלרה. "פעם בשבוע יצאנו ביחד. הוא לעולם לא נתן לי לצאת לבד".
בכל שנה עשרות צעירות כמוה מגיעות מהאזורים העניים ביותר במזרח אירופה למערב היבשת לנישואים פיקטיביים. הגברים, לרוב אפריקאים או אסיאתיים, משלמים סכום מכובד כדי להשיג מסמכים שאיתם יוכלו להשתקע ביבשת. המתווכים, בדרך כלל מארגוני פשע, גורפים את רוב הרווחים על חשבון הנשים שפעמים רבות נתקעות במדינה זרה ללא כלום.
ב-2013 נמכרו בבריטניה לנישואים פיקטיביים 45 נשים, כמעט כפול מב-2012. ביורופול, המשטרה האירופית, אישרו כי מדובר בתופעה שצוברת תאוצה. הצעירות כלואות בדירות עד שמסמכי הנישואים חתומים, מנוצלות על ידי "בעליהן" וגברים אחרים ופעמים רבות מותקפות מינית. בחלק מהמקרים משתמשים בהן להברחת סמים או לנישואים פיקטיביים נוספים. "אפשר למכור נשים באלפי אירו", אומרת אנג'ליקה מולנר מהיורופול.
המספרים עדיין זעומים בהשוואה לאלפי מקרים של נישואים פיקטיביים מדי שנה בבריטניה. "הבעיה גדולה הרבה יותר ממה שאנחנו מבינים בגלל שאנחנו יכולים לראות רק אחוז קטן ממה שמתרחש", אומר פיל ברוואר, ראש מחלקת חטיפות בסקוטלנד יארד.
כדי להבין את המניעים של הנשים צריך לבקר בכפר של קלרה בסלובקיה. גם היא, כמו רוב הנשים שנלקחו מהמדינה, צוענייה. ברוב הבקתות בכפר שלה אין שירותים, הדרכים בוציות, הבתים מטונפים ומי הבאר עכורים. ניקולס אוגו, עובד סוציאלי, אמר שהוא מכיר כמה מחברותיה של בלוגובה שהתחתנו בבריטניה. הסחר, לדבריו, נשלט בידי כנופיה צוענית שמגייסת את הצעירות המובטלות.
"הם מפתים אותן, לפעמים מציעים להן כרטיס טיסה, לפעמים לוקחים אותן באוטובוס או במכונית. הם מארגנים את החתונה. כשהגברים משיגים את מה שהם צריכים הם נפטרים מהן", אומר אוגו. "התוכנית כמעט תמיד זהה. הם אומרים להן שהן יכולות לעבוד שם, במסעדות וכו'. זו תמיד הבטחה לחיים טובים יותר, או לכסף מהיר וגדול". צעירה הרה נחשבת
ל"בונוס" שמגדיל את הסיכויים של הגברים להישאר ביבשת.
מה שקורה לאותן נשים אחרי הנישואים לא תמיד ידוע. כמה מהן מצליחות להגיע למקומות מחסה, אחרות משוחררות כשהגברים מקבלים את המסמכים שרצו. רק במקרים ספורים העבריינים נשפטים, בין השאר משום שהנשים מפחדות להעיד. חלקן מגיעות ממקומות עניים כל כך עד שהן מעדיפות את המציאות הקשה במערב אירופה על העוני שבמזרחה.
קלרה, היום בת 22, עמדה להתחתן אחרי שילדה בבריטניה, עד שבבית החולים שבו ילדה עלה החשד בנוגע לזהות אביה של התינוקת. בנוסף גילו בבית החולים שקלרה לא מוצאת את הדרך לבית שבו הוחזקה, רק כמה רחובות משם. לבסוף הצעיר הפקיסטני גורש לפני שהשניים הספיקו להתחתן.
קלרה, שלא קיבלה כסף בשום שלב, הוחזקה במקלט וחזרה לסלובקיה כעבור שנתיים בסיוע עובדים סוציאליים. התינוקת שלה, אייסה, הועברה לשירותי הרווחה. קלרה מודה שהיא תרצה להסתכן ולהגיע שוב לבריטניה. "אני לא רציתי לחזור", היא אומרת. "באנגליה היה לי פי מאה יותר טוב".