כשהמטכ"ל לחץ על אשכול "למה אנחנו מחכים?". יומני מלחמת ששת הימים נחשפים
בוקר 2 ביוני 1967. שלושה ימים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים מתקיים דיון מטכ"ל מיוחד שבו עומד ראש הממשלה לוי אשכול בפני "בליץ" מצד הרמטכ"ל רבין ואלופיו לתקוף. שרון אף רמז שאשכול עוסק ב"שתדלנות". 48 שנים אחרי חושף ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חומרי וידאו ומסמכים נדירים
כל המתח של תקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים התנקז לדיון מטכ"ל מיוחד, שכלל את חברי ועדת השרים לענייני ביטחון, והתקיים בבוקר 2 ביוני 1967. חומרי וידאו ומסמכים נדירים שחשף היום (ה') ארכיון צה"ל במשרד הביטחון מלמדים עוד על המערכה שנחשבת למוצלחת שידעה המדינה.
מהצד האחד ישבו הרמטכ"ל יצחק רבין ואלופיו - להוטים, נחרצים ומשוכנעים בכוחם - שדרשו במפגיע לצאת למתקפה מהר ככל האפשר ולהנחית מכת מנע על מצרים. מן הצד השני ישב ראש הממשלה לוי אשכול - שקול, יסודי וחשדן לגבי תפיסת ה"זבנג וגמרנו" שהציגו לו לובשי המדים בביטחון כה רב.
"אין שום תועלת בדחיית המתקפה"
בתווך ישבו שרי ממשלת החירום שמונתה זה מכבר, בהם שר הביטחון משה דיין והחבר החדש מנחם בגין. ראש אגף מודיעין אהרון יריב הסביר לנוכחים מה עלולה להיות המשמעות של דחיית המתקפה בשבועיים-שלושה: "לא צפויים כל רווח או תועלת מהקפאת המצב באשר לסיכוי כי המערך הצבאי ישתנה במשהו לטובתנו בפרק זמן זה".
לדבריו, כל יום שחולף יאפשר למצרים לעבות את ביצוריהם בסיני, להכשיר את הכוחות שלהם לקראת מלחמה ולקלוט ציוד צבאי שמגיע מברית המועצות. "כל יום שחולף מקטין בהרבה את סיכויי ישראל להשיג עליונות מהאוויר", הבהיר.
בהמשך הוא אף הזהיר שעיכוב התקיפה הישראלית עלול לעודד את המצרים ליוזמות נוספות, אחת מהן "הנחתת מכה להשמדת דימונה ואולי גם שדות תעופה". משם ממשיך האלוף יריב לדאגה הדיפלומטית העיקרית של חברי הממשלה שבפניהם דיבר: כיצד תגיב ארצות הברית לתקיפה ישראלית?
יריב ניסה להרגיע את הנוכחים, וציטט שורה של דיווחים בתקשורת העולמית שמהם הסיק: "אין עידוד שנפתח בקרב, אבל אין איום נורא עלינו אם נעשה זאת... הנשיא ירגז ויגנו אותנו, אבל אם נפעל בתבונה ובמהירות - הרי על פי הערכתנו ועל סמך כל מיני רמזים שניתנו לנו, יש אפשרות שארצות הברית לא תהווה את המכשול העיקרי לפעולתנו... חושב אני שלא ארצות הברית כמעצמה, לא המהלך כרגע והמשא ומתן שהתנהל בינינו ובינם בזמן האחרון צריכים לשמש מכשול לפעולה מוחצת ומהירה של צה"ל".
בשלב זה מזהה הרמטכ"ל רבין את ההיסוס של שרי הממשלה, את חששם מתגובת העולם ואת חוסר הביטחון לגבי כוחו של צה"ל, ומנסה להרגיע אותם: "פורום זה וקודם כול אני, ובטוח אני שמרבית הקצונה, אין בה אנשים הרוצים את המלחמה לשמה. אני חושב שעלולים אנו להיקלע למצב צבאי שבו נאבד הרבה מהיתרונות ועלולים אנו להגיע למצב, שאיני רוצה לבטא אותו במילים חריפות, אך תהיה סכנה רצינית בו לקיומה של ישראל. והמלחמה תהיה קשה, חריפה ומרובת אבידות".
"ולא שאכפת היה לי שמישהו יעשה זאת בשבילנו, אלא איני מאמין שמישהו יעשה זאת בשבילנו... זה לא יהיה מבצע קל כמו מבצע סיני. אני חושב שהיום אנו נכנסים למצב שלפי דעתי אין מנוס ממנו. הזמן פועל לרעתנו ובעוד שבוע או שניים או שלושה או ארבעה שבועות יהיה המצב גרוע יותר".
"פיונים בשחמט של ארה"ב וברית המועצות"
בהמשך חזר ראש אמ"ן יריב לעניין האמריקני והסביר לשרים שאת העימות עם מצרים אי-אפשר לראות רק כסכסוך מקומי מזרח תיכוני, אלא במסגרת מאבקי הכוחות הגלובליים. הוא מגדיר זאת כמשחק שח בין ארה"ב לבין ברית המועצות. לדבריו, כל אחת מהמעצמות רוצה לדאוג לאינטרסים שלה במזרח התיכון מבלי לקחת חלק פעיל בעימות: "במשחק שח זה יש פיונים. ואנו - פיונים. מצרים, כמה שהיא גדולה וחזקה ומוצלחת - גם היא כאן בחזקת פיונים. ישנם כלים רציניים במשחק זה - יש מלכות, טורים".
שר הבריאות ישראל ברזילי (מפ"ם) תהה בעקבות זאת אם יש סיכוי שבמקרה של תקיפה ישראלית תתערב ברית המועצות, ורבין ענה לו: "אינני חושב כך... קשה לי להניח שברית המועצות תתערב צבאית ואני משוכנע שייעשו מאמצים משותפים אמריקניים ורוסיים להפסיק את הקרבות תוך זמן קצר".
שאר אלופי המטכ"ל החליטו להוסיף ללחוץ על השרים להגיע להחלטה שלפיה יש לקחת את היוזמה לידיים. האלוף אברהם יפה דרש "להוציא את היוזמה מידי המצרים... עברו כבר 14 יום. כל היוזמה שלנו התבטאה בנסיעת שר החוץ לארצות הברית ולכל מיני מקומות אחרים... מחוסר היוזמה שלנו הולך כוחו של נאצר ומתגבר".
שרון: "מוכנים מאי פעם"; מתי פלד: "למה אנחנו מחכים?"
האלוף אריאל שרון נשא דברים נחרצים: "כוחות צה"ל מוכנים כפי שלא היו מוכנים מעולם ביכולתם להשמיד ולהדוף התקפה מצרית... בגלל היסוסים ומשיכת זמן איבדנו את גורם ההרתעה העיקרי שהיה לנו, וזה הפחד של מדינות ערב מאיתנו". שרון אמר שסגירת המְצָרים חשובה, אבל אינה הנושא החשוב ביותר: "אובדן ההרתעה שלנו – זה הדבר החשוב ביותר. מאז מלחמת השחרור לא עמדנו במצב חמור כזה. לכן, זה מבצע שיש בו יותר אבידות ועלינו ללכת לזה, כי אין מנוס מזה". שרון הבהיר כי המטרה העליונה היא להגיע למצב שבו המִצרים "לא ירצו להילחם בנו".
הוא הדגיש שישראל חייבת לפעול לבדה, והעובדה שלא פעלה לבד במבצע סיני גרמה לשחיקה בהרתעה וציירה את ישראל כחסרת אונים. במתקפה מרומזת על אשכול הוא רמז לכך שראש הממשלה דאז עוסק ב"שתדלנות": "ישנה נקודה שהיא שתקבע אם נתקיים לאורך זמן כאן או לא, וזו עמידתנו על משמר הזכויות שלנו. ההתרוצצות שלנו – ולא אשתמש במילה 'שתדלנות' – בין המעצמות וברשת ההצלה אינה כלולה אצלנו בעניין העמידה על משמר הזכויות שלנו".
האלוף מתי פלד נשמע נחרץ אפילו יותר ובשלב מסוים הוא פנה לראש הממשלה ולשרים ותהה: "המטה הכללי לא קיבל הסבר אחד למה אנחנו מחכים. אני יכול להבין שאנחנו מחכים למשהו. אם כן הוציאו את הסוד ונדע למה מחכים אנו!"
היחיד שעמד מול מתקפת האלופים היה כאמור ראש הממשלה אשכול, שבסיכום הישיבה בחר להתייחס דווקא לדברים שאמר קודם אריאל שרון: "הוא דיבר על שתדלנות ועיקמתי את האף לשמע ביטוי זה. אני אומר: כל מה שיש לנו בכוחו החומרי של צבאנו – בא מתוך ההתרוצצות הזאת. אל נשכח זאת ואל נראה עצמנו גולייתיים כאלה. באגרופים בלתי-מצוירים ומזוינים – אין לנו כוח.
"נניח ששברנו היום את כוחו של האויב, הרי מחר צריך להתחיל מחדש לבנות את כוחנו... גם אם נתחיל לבנות בעצמנו מטוסים - מנועים הרי לא נוכל לבנות מהר כל כך בכוחנו אנו. ואז, אם בכל עשר שנים נצטרך להילחם, יהיה עלינו לחשוב אם יש לנו בן ברית שיעזור לנו, או שהיום מדברים עם בן הברית ומחר אומרים לו: מצפצפים אנו עליך. לכן שאלתי את הרמטכ"ל אם יש הבדל בין (דחייה של) שבועיים או שלושה-ארבעה שבועות". האלוף פלד לא הרפה ואמר: "ביקשנו הסבר – למה אנחנו מחכים?". אשכול השיב: "אם לא הסברתי עד עכשיו את הדבר – לא אסביר עוד".
"בשעה 10:08 נתקבלה הידיעה - הר הבית בידינו"
נראה שיומן המבצעים של מלחמת ששת הימים הוא מהקצרים של מלחמות ישראל. רק שישה ימים נמשכה המלחמה שבמהלכה הגדילה מדינת ישראל את שטחה ונחקקה בזיכרון הישראלי כמוצלחת שבמערכות ישראל. כך נראו הדברים מה"בור":
ביום פתיחת המלחמה ב-5 ביוני בשעה 09:30 הוחלט על כיבוש הרצועה, ונכתב כי החלטה זו התקבלה בעקבות ההפגזות בגזרת הרצועה. עוד באשר לזירה המצרית – בשעה 11:05 היה סיכום של חיל האוויר על פגיעה בחיל האוויר המצרי: שעד כה נפגעו 180 מטוסים לפחות. כזכור, פעולה זו השיגה עליונות אווירית לישראל.
באשר לגזרה הסורית נראה כי מאז ומתמיד הברית של סוריה עם רוסיה הטרידה את ישראל. "בשעה 11:05 בדיון עם שר הביטחון סוכם כי בסוריה כדאי שלא לגעת בגלל עמדת ברית המועצות", וכן נכתב: "סוכם כי כל עוד לא יפעלו הם טוב שיצא 'ללא שריטה'".
הגזרה המעניינת ביותר היא "הגזרה הירדנית" – ובתוכה ירושלים. ב-6 ביוני מתקיים בשעות הבוקר דיון וממנו עולה כי שר הביטחון קבע כי "בזמן כיבוש הגדה יש לפתוח את שער יפו ושער שכם ולהשאירם פתוחים – אולם אין להיכנס לעיר העתיקה".
למחרת, 7 ביוני, הדגיש בשעה 01:00 שר הביטחון כי העדיפות הראשונה בגזרת ירדן היא כיבוש ירושלים. בשעה 06:00 ניתנה בנוכחות שר הביטחון הוראה לאלוף פיקוד מרכז "קודם כול לסגור את ירושלים, דבר זה חשוב מכל דבר אחר".
בשעה 07:35 חזר שר הביטחון והדגיש "ירושלים – לעשות כל מאמץ, להיכנס בכל מחיר. פרט לקבר הקדוש ולמסגד להשתמש גם באוויר". בשעה 09:14 מאשר אגף המבצעים סיוע אווירי לעיר העתיקה חוץ ממסגד אל-אקצא וכנסיית הקבר.
השיא הגיע זמן קצר אחר כך: "בשעה 10:08 נתקבלה הידיעה כי הר הבית בידינו וכוחות נמצאים ליד הכותל. בו במקום הורה שר הביטחון לא להתקרב אל המסגדים". בשעה 10:30 ניתנה הוראה לקצין אג"מ בפקמ"ז לפתוח את שערי העיר העתיקה - שער שכם, שער יפו ושער הר ציון.
מפקד חיל האוויר אף מקבל הוראה שלא להפציץ את רבת עמון בלי אישור הרמטכ"ל, שעל פי יומן המבצעים עלה לירושלים בשעה 13:00 עם שר הביטחון. בין הדפים אפשר להבחין כי סוגיית הפלסטינים הטרידה כבר אז את ראשי הצבא והמדינה.
הודעה על גזרה אחרת שנכבשה הגיעה ב-9 ביוני, אז מברק מאלוף פיקוד מרכז בישר: "מאושר להודיעך שכל כוחותינו חונים על גדות תעלת סואץ וים סוף, חצי האי סיני בידינו. ברכותיי לך ולצה"ל כולו".
לפנייה לכתב/ת 
