נפטר היהודי זוכה הנובל על "נשיקת המוות"
הלך לעולמו בגיל 88 הביוכימאי האמריקני ארווין רוז, שזכה ב-2004 בנובל עם הישראלים הרשקו וצ'חנובר. יחד הם גילו את מולקולת "נשיקת המוות" והביאו לפריצת דרך בחקר הסרטן
נפטר היהודי-אמריקני שזכה בפרס נובל לצד שני החוקרים הישראלים פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרון צ'חנובר. פרופ' ארווין רוז, הביוכימאי שחלק את פרס נובל לכימיה ב-2004 על הגילוי כי תאים הורסים חלבונים לא רצויים - הבסיס לפיתוח תרופות חדשות למחלות כמו סרטן צוואר הרחם וסיסטיק פיברוזיס - הלך לעולמו בגיל 88.
רוז מת בשנתו ביום שלישי בבוקר בדירפילד שבמסצ'וסטס. "לרוז היה ידע מעורר יראת כבוד וסקרנות עצומה בנוגע לתהליכים הכימיים והביולוגיים הבסיסיים שהם היסוד לחיינו", אמר האוורד גילמן נשיא אוניברסיטת קליפורניה אירווין, שם רוז שימש כחוקר. רוז נולד בברוקלין למשפחה יהודית חילונית. במלחמת העולם השנייה הוא שירת בצי האמריקני כטכנאי קשר. ב-1954 נישא לזלדה בודנשטיין, אף היא ביוכימאית, ולשניים נולדו ארבעה ילדים.
את מרבית הקריירה שלו כחוקר העביר רוז במרכז פוקס צ'ייס לחקר הסרטן בפילדלפיה. המחקר שהביא לו את הנובל נעשה שם בסוף שנות השבעים ובתחילת שנות ה-80. לאוניברסיטת קליפורניה אירווין הצטרף כחוקר ב-1997, וגם בשנים האחרונות המשיך לעבוד באופן סדיר במעבדות ולפרסם מאמרים. "האינטליגנציה והידע שלו היו בספירה אחרת ביחס לכולנו בתחום, והוא תמיד היה מוכן לעזור לסטודנטים ולחוקרים", אמר רלף ברדשואו, חברו של רוז ופרופסור בעצמו באוניברסיטה.
ההמלצה של רוז: אל תפרשו לפנסיה
ב-2004 ניתן לו הכבוד הגדול מכולם, כשקיבל את הנובל לצד עמיתיו מהטכניון, הרשקו וצ'חנובר. כל תא אנושי מכיל 100 אלף חלבונים שונים, שבין היתר מאיצים תגובות כימיות ופועלים גם כסמנים. רוז, לצד צ'חנובר והרשקו, זכה בנובל על הגילוי כיצד תאים בבעלי חיים ובצמחים תייגו חלבונים כישנים ופגומים באמצעות מולקולת "נשיקת המוות" - מערכת ה"יוביקוויטין". אותה מערכת אחראית לפירוק חלבונים בתוך התא ושולטת בתהליכים ביולוגיים רבים כמו חלוקת תאים, תיקון DNA ואיכות ייצור חלבונים חדשים, וכן חלקים מהותיים במערכת החיסונית.
ועדת פרס נובל נימקה אז את החלטתה ותיארה את חשיבות הגילוי: "כשהמערכת לא עובדת כראוי אנחנו נעשים חולים: סרטן צוואר הרחם וסיסטיק פיברוזיס הם שתי דוגמאות לכך. עבודתם של השלושה עזרה לפתח תרופות שיכולות להתמודד עם המצבים הללו". בראיון אחרי הזכייה עם הישראלים צ'חנובר והרשקו סיפר רוז כי אין לו תחביבים: "אני תמיד נבוך כששואלים אותי על כך". הייתה לו המלצה אחת: "אל תפרשו לפנסיה. אל תפרשו".
הרשקו וצ'חנובר: הוא היה ראוי לפרס
פרופ' הרשקו, שזכה עם רוז וצ'חנובר בנובל, ספד לחוקר האמריקני שנפטר: "למרות נוהגו של פרופ' רוז להמעיט בחלקו בתגלית שזיכתה את השלושה בפרס, הוא היה ראוי לו. הוא בהחלט לקח חלק בפיצוח הסוד". פרופ' צ'חנובר הוסיף: "המדע איבד איש חשוב ואנחנו איבדנו שותף טוב לדרך".
לדברי צ'חנובר, במשך התקופה בה הוא והרשקו עבדו על הדורטוקרט שלהם, פרופ' רוז הזמין אותם למעבדתו כמה פעמים. "הוא היה אדם מקורי מאוד וחשב באופן קבוע מחוץ לקופסה. הוא היה האיש שעזר לנו בפענוח הקוד המולוקולרי שמביא לסילוק החלבונים לפירוק. אנחנו ידענו מה אנחנו רוצים, אבל לא הבנו את הפרטים הטכניים. הוא הבין את המנגנון ובא עם רעיונות מבריקים שהקפיצו אותנו מעל המכשלה הזו".
"ברמה האישית הוא היה אדם קצת מרוחק, אבל אנחנו מדענים ולא בני משפחה", ", הוסיף פרופ' צ'חנובר, והבהיר מיד: "ברמה המקצועית הוא היה אדם מדהים. היינו אורחים שלו במעבדה מספר פעמים. הוא גם היה אדם מאוד צנוע. לפני זמן קצר עלתה בטלוויזיה כתבה של זוכי נובל והוא התעקש שהפרס אינו מגיע לו אבל אני חושב שהגיע לו בזכות והוא היה ראוי לו מאוד".
לפנייה לכתב/ת 
