אלוף פיקוד הדרום הזהיר בסיכום מלחמת ששת הימים: "צריך לעשות הרבה יותר"
הניצחון ההירואי הפך לקו פרשת מים. עם זאת, מסמכים שחושף ארכיון צה"ל לציון 48 שנה למלחמה מעידים כי בתום הקרבות שרטט אלוף פיקוד הדרום גביש שורה של בקיעים, שחלקם התנוססו גם בסיכומי מלחמת יום כיפור: "היינו צריכים לקבל מלאי יותר גדול מראש, כך נחסוך את שלב הברבורים לפני המלחמה"
המסמכים מכנס הסיכום שערך מפקד פיקוד דרום בזמן מלחמת ששת הימים, אלוף ישעיהו (שייקה) גביש, משקפים למרבה האירוניה תהליכים שלא תוקנו גם בקרבות הבאים שעמם התמודד צה"ל. חומרי וידאו ומסמכים נדירים, שחושף היום (ה') ארכיון צה"ל לציון 48 שנים למלחמה, מעידים על ההתמודדות הבלתי-נגמרת עם מחיר האופוריה שהתלקחה במדינה עם שוך הקרבות.
בדברי הסיכום בכנס להפקת לקחים גביש שיבח אמנם את הפיקוד ש"עבד מצוין", אולם מנגד הדגיש כי "היו תקלות פה ושם והיו לא מעט פנצ'רים. היינו צריכים לקבל מלאי יותר גדול מראש. זה צריך להיות מחולק מראש במחסני חירום, אז נחסוך את כל שלב הברבורים לפני המלחמה".
על סמך ההתרחשויות במערכה הקצרה דרש אלוף גביש "ללמוד מתוך המלחמה הזו מה שאפשר יהיה לשפר במלחמה הבאה, או מה אפשר באמת למצוא נקודות צפויות שישפיעו על ארגון מלחמה ועל ביצועה".
שש שנים לפני מלחמת יום הכיפורים, שהבליטה את מה שכונה בוועדת אגרנט "הקונספציה השגויה", ציין גביש בדברי הסיכום על אודות מלחמת ששת הימים כי "אני מסכים שצריכים לעשות בזמן שלום את אותם דברים שלא היו צריכים בזמן המלחמה, כגון צילומים והכנת תיקים. אני בטוח שמספר תיקי השטח והאויב בזמן שלום צריך להיות הרבה יותר גדול מאשר הכנו אותו לקראת המלחמה הזו. אני זוכר את הביקור שלי במודיעין, ואני ראיתי עשרה תיקים מכל דבר ואמרתי 'זה דבר בלתי-רגיל יפה'. אז הבלתי-רגיל יפה מתאים למחשבות שלנו לפני המלחמה, ולכן צריך לעשות הרבה יותר".
גם בחלקים שמתייחסים לנושאי המטוסים ומפקדת הגמ"ר (הגנה מרחבית), מצא את עצמו גביש מזהיר מפני העתיד להתרחש וכיוון בדבריו חצי ביקורת כלפי ההנהגה הצבאית והמדינית: "לא עוסקים במתן פקודה. תקוף עכשיו, תקוף מחר, ולא עוסקים במדיניות, מה בעצם רוצים. צריך ציוד הרבה יותר כבד, הרבה יותר רציני. מצב ההג"א (הגנה אזרחית) חמור מאוד והתגוננות נגד גזים היא עוד יותר חמורה. לא עשינו שמינית ממה שצריכים לעשות. לא אנחנו באופן אישי, אלא ממשלת ישראל: בנו בתים ללא מקלטים, ואני חושב שעוד בונים היום..."
אלוף הפיקוד התייחס בדבריו גם לפגמים שהתגלו בנוגע לצרכים של הלוחמים בשטח. על כך אמר גביש: "אנחנו בשפל המדרגה. אנחנו עדיין מסדרים גדוד לאורך כל הדרך וכל 200 מטר עומדת מחלקה עם חיילים ישנים ואילוסטרטור מסתובב בכל העסק, וזה לא זה. אני קצת מגזים, בטוח שאני מגזים, אבל אני חושב שזו הסיבה העיקרית לתחקיר".
"לא הסכמתי לאמן טרקטוריסטים"
במהלך דבריו התייחס אלוף גביש לסוגיית חיילי המילואים: "כשמדברים בהג"א בנושא האספקה על העמסת דלק, אז נפטרנו כבר ממאות בני 50 שמרימים ג'ריקנים, הפסקנו עם זה כי זה לא הולך. אנחנו אף פעם לא נגיע למצב שיידעו לנסוע בשיירה, כי הנהגים הם מילואים והרכב הוא מילואים, ואין סטנדרטיות ברכב, ואי-אפשר לאמן. אני אישית כראש מה"ד (מחלקת הדרכה) אף פעם לא הסכמתי לאמן טרקטוריסטים".גביש אמר עוד בהקשר זה כי "אמרתי 'אנחנו משוגעים', נקרא טרקטוריסטים, ניתן להם להשתפשף על הציוד המכני של צה"ל. אני לא הסכמתי אף פעם לקרוא פלוגת תובלה לאימונים, כי זה אבסורד. כי זה נהגים מומחים המכירים את הרכב שלהם, מה אנחנו נלמד אותם?"
היעילות של מלחמה שנמשכה שישה ימים בלבד עוד תילמד שנים ארוכות בשיעורי המורשת הצה"לית. אלוף גביש, שהגיע לצה"ל אחרי לחימה בשורות הפלמ"ח, פיקד במהלך המלחמה על שלוש אוגדות שהסתערו על חצי האי סיני. בדברי הסיכום שלו ציין גביש כי "הקונספט של מלחמה קצרה היה, אני חושב, שהוא נשאר הלאה ועליו צריכים לבנות את שיטת המלחמה של צה"ל".
"להשמיד אויב ולקחת שבויים – לא נדבק"
בשלב מסוים נטל גביש בדבריו אחריות אישית בכל הקשור לטיפול בנושא שבויי המלחמה. "הייתי מטיל את האשמה עליי, לא על המטה. זה נכון גם לגביי שאנחנו לא יודעים מה אנחנו עושים עם השבויים, לא יודעים עוד כי עומדים בקונפליקט. כי הקונפליקט שלנו במלחמה הזו היה להשמיד את האויב, זו הייתה הפקודה, וזה די טיפשי לגבי משפט אחד, להשמיד את האויב ולקחת שבויים – זה לא נדבק. זה התחיל מהשלב הראשון ואחר כך היינו נאלצים להתעסק בעניין השבועיים והתברר לנו שהשמדת האויב פירושה מסוים, ואחוז ענק מסתובב בשטח".779 מפקדי וחיילי צה"ל נהרגו במלחמת ששת הימים. גביש מצא בדבריו גם מקום להתייחסות לטיפול הלקוי בקשר עם משפחות החללים: "אני חושב שהייתה פה תקלה בעניין הודעה למשפחות. תקלה מתוכננת שלפי דעתי לשנות אותה. אני אינני חושב שצריך להמתין זמן כה רב כפי שהמתנו הפעם עד למסירה למשפחות, כי זה מביא לשרשרת של שמועות בכל המקומות".
גביש אמר עוד כי "בצורה חמורה יותר מזה עשינו משגה שלא הודענו למשפחות של הפצועים קשה, אשר בינתיים נפטרו עד יום ההודעה. התוצאה הייתה שמשפחות לא יכלו להיפגש עם הפצועים לפחות כשעה אחת לפני שאנשים נפטרו. כל משפחה יודעת כשבנה מת ויש עליו ידיעה מוסמכת, יושב בשקט לפחות. המתח הזה של שבוע ימים המתנה היה נורא. אני רואה בזה פגיעה נוראה. עניין הפצועים קשה זו הייתה שגיאה חמורה, כי יש כאלה שבאו ואמרו 'מדוע לא הודעתם לי לפחות? רצינו לראותו'".
"הדבר הכי חשוב למורל"
בעידן של טכנולוגיה חוצת גבולות קצת קשה להבין עד כמה העברת מכתב לחייל שנמצא בחזית יכולה לרומם את רוחו. גביש ציין בדברי הסיכום שלו כי בנושא זה אירעו תקלות רציניות. "צריך לחפש פתרון דרסטי שונה ממה שאנחנו פתרנו את העניין, ואנחנו אני מתכוון לכל צה"ל. אני לא יודע מי אשם בזה, המטה או הפיקוד הכללי. זה לא עובד. לא הולכים מכתבים בשני הכיוונים, ובמלחמה... זה הדבר הכי חשוב למורל. הבעיה הייתה המיון של הדואר, אנשים שימיינו לפי יחידות וכתובות. שקים של דואר לא היה מי שימיין וישלח את זה".בנימה הביקורתית ציין גביש עוד כי "אני רק מסכים שמערכת הקרקע צריכה ציוד יותר טוב, שאין כולל... כמה שמבלבלים את הראש להוציא אותו... אני חושב גם שצריכה להיות רביזיה בין המחשבה של הקשר בין הפקודים לשדות התעופה. בעניין זה הצנטרליזציה היא יותר מדי גדולה, ואף פחות מדי אינפורמציה מגיעה למטה או אל השדה. אני לא חושב שהיו לנו מטחי אוויר טובים, אני חושב שהיו לנו מטחי אוויר לא טובים".
בחלק האחרון של דבריו שב גביש לשבח את המפקדה: "אלה ההערות שהיו לי, הן בדרך כלל די חופפות להערות שאתם הערתם. אני חוזר ואומר, לדעתי המפקדה עבדה מצוין לאורך כל הקו. והתוצאות, יש להן ביטוי בתוצאות עצמן, תוצאות המלחמה וזה המודד הקובע ביותר. לא צריך לחפש שום מודד אחר ועל כך מגיעה התודה לכל אחד אישית ולמפקדה כולה יחד. אמרתי".
לפנייה לכתב/ת 
