סוף למכנסונים
תוחזר התלבושת האחידה לאלתר. כך יהיה ברור מה מותר ומה אסור. תנו לנוער משמעת וקווים ברורים, כדי שתהיה להם גם סיבה טובה למרוד
הקיץ שהחל עם מעלות גבוהות העלה לבימת השיח הציבורי סוגיה מגדרית-חינוכית - האיסור על בנות להגיע לבתי הספר לבושות מכנסונים קצרים שלא בהתאם לקוד הלבוש. המחאה החלה להתפשט, תרתי משמע, ברחבי הארץ ובמרחבים הווירטואלים. הטענות בראש ובראשונה מגדריות: למה לנו הבנות אסור ולבנים מותר? צילומים, סלפיז, שלטים ופרץ של יצירתיות חסרי תקדים. תענוג לראות את הנערות עומדות על דעתן לשוויון מגדרי בשם החופש להחליט בעצמן על אורך המכנסיים שלהן.
עוד בערוץ הדעות של ynet
כבר לא אתיופי חמוד / דני אדינו אבבה
הנתונים המחרידים של 5 יחידות / בלה אברהמס
אי שם בימי לימודי התיכון כתבתי עבודה בנושא "בעד או נגד תלבושת אחידה בבית הספר התיכון". הפצתי שאלונים, ראיינתי תלמידים ומורים והממצאים היו מובהקים: בעד התלבושת האחידה. ההחלטה הניהולית התקבלה פה אחד, ומעתה ועד להודעה חדשה הגעה עם תלבושות אחידה היא בבחינת חובה.
ממרחק של כל כך הרבה שנים, נראה לי שאותם ממצאים בעד התלבושת האחידה רלוונטיים וראויים לתחיה מחודשת. כשמדברים על חינוך משמעותי, אחת מאבני היסוד חייבת להתבסס על משמעת. על כך מעידים פרחי הוראה רבים, מורים מתחילים ואנשי חינוך ותיקים: "הקושי הכי גדול שלי זה היעדר המשמעת, הרעש, חוסר ההקשבה, חוסר הנימוס והבלגן בכיתות. אני לא מצליחה ללמד את כל הדברים שלימדתם אותנו כאן במכללה להוראה".
צריך להתייחס לסוגיית היעדר המשמעת באופן מעמיק. חשוב לעשות רפורמה מרחיקת לכת המתווה כללי התנהגות, התנהלות וקוד ברור המכיל משמעת המאפשרת למידה משמעותית. אם נחזור לסוגיית המכנסיים קצרים כמקרה מבחן, נוכל לראות כי הנוער מחפש משמעות וערכים. דור המסכים מקבל מסרים סותרים בבית, בכיתה ובסביבה הווירטואלית. דור המסכים מחפש כיוון, כללים. נשים צעירות, מתבגרות הפכו דעתניות, דורשות שוויון והתייחסות שווה בדיוק כמו לבנים.
הזמנים משתנים ולעובדה זו יש יתרונות וחסרונות. אחת הבעיות היא היעדר עוגנים וערכים משמעותיים. אייקוני תרבות מהווים ליבה ומצפן שמכוון את דרכם ואילו התא המשפחתי מתפורר. ניכרת ירידה בסמכות ההורית והמורית ובמקביל עולה מקומן של המדיה הדיגיטלית, הרשתות החברתיות, תרבות הסלבס והסלפי. הנוער זקוק למשמעת, לקווים מנחים, לערכים ברורים, לקוד ברור של התנהגות ולבוש, למותר ואסור. נדרשת בהירות, נדרשת הגדרה שוויונית מותאמת לעידן שבו אנו חיים, המספקת להם נקודת אחיזה והתייחסות.
תוחזר התלבושת האחידה לאלתר. כך יהיה ברור מה מותר ומה אסור, כולם יהיו שווים כשיעמדו כל בוקר בפני המלתחה. תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך לא יחושו מופלים לרעה בגלל מחסור באמצעים לקנות את הג'ינס האופנתי ביותר. מסגרת עם משמעת יכולה לעודד מחאות, מחשבות, לפתח תודעה אזרחית חושבת, מתמרדת ולהיות מנוף לעשייה חברתית.
אין כמו כללים ברורים לפתח דיון ער על זכויות, חובות, הסכמות ועקרונות. אין כמו מרד נעורים טוב לעיצוב האישיות. סוגיית אורך המכנסיים היא רק מקרה מבחן אחד מני רבים, מבחן בגרות אמיתי של מחאה נשית, צעירה וסוחפת. במבחן הבגרות הזה אי אפשר להעתיק, אי אפשר להדליף ואין תשובות נכונות או שגויות. העתיד ישפוט.
ד"ר יונית ניסים, ראש בית הספר ללימודי המשך ופיתוח פרופסיונלי במכללה להכשרת מורים "אוהלו" בקצרין
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
