אתם שואלים: הדיאטנית עונה על תזונה בריאה
הדיאטנית רותי אבירי עונה לגולשים על כל מה שכדאי לכם לדעת על תזונה בריאה, ארוחות משפחתיות ומתי כדאי להתעקש על מה הילדים שלנו אוכלים
1. הילד לא מוכן לנסות מאכלים חדשים
בני בן החמש אכל הכל עד לפני מספר חודשים, ירקות, פירות ואהב לטעום ולנסות מאכלים חדשים. בשנה האחרונה, בתהליך איטי ומתסכל, הוא דוחה יותר ויותר מאכלים, סוגי ירקות ופירות שהחליט שהם כבר לא טעימים לו.
הדיאטנית עונה
אם הסיבה לדחייתו של בנך את הפירות והירקות היא השפעה חברתית של הילדים בגן, הרי שאין בידינו דרך להשפיע על הסיבה, כי האכילה בגן אינה בשליטתו. גם שיחה עם הגננת לא תעזור כי ללא הדרכה מקצועית כיצד לנהוג בגן כשמתרחשת דינמיקה כזאת, הגננת לא תוכל למנוע אותה מהילדים.
לכן, נשאר לנו לנסות להשפיע רק על הילד הפרטי שלנו ובזמן שהוא נמצא איתנו, וכאן יש חשיבות גדולה להתנהגות שלנו ולתגובות שלנו שיכולות להחמיר או לשפר את הבעיה.
קראו עוד במדור בית בריא
מחקרים מגלים: למה הילדים משמינים?
בלי להשמין בחג: 7 עצות לאכילה בריאהלא לוותר: 10 ארוחות הבוקר הבריאות ביותר
איך זה עובד?
מאוד פשוט. אם כשהילד שלנו שאכל למשל בעבר מלפפון, עכשיו לא רוצה לאכול מלפפון, שומע מאיתנו תחנונים ("בבקשה..רק ביס קטן.."), נסיונות שכנוע ("כדאי לך...זה ממש בריא..") או אפילו איומים (" אם לא תאכל, לא תגדל/ לא תקבל קינוח..") וכו', הוא מהר מאוד יבין שיש פה משהו שמאוד חשוב עבורנו ההורים, ושהוא יכול להשתמש בזה ככלי במערכת היחסים שלו איתנו והסיכוי שיאות לאכול את המלפפון ילך ויקטן ככל שנלך וננקט באותן שיטות.
אם לעומת זאת, לא נגלה מורת רוח, לא נדבר על כך יותר מדי, נמשיך להניח לפניו מלפפונים כאילו לא קרה דבר ונאכל מלפפונים בעצמנו, נגדיל מאוד את הסיכוי שאצלנו בבית הוא כן יאכל מלפפונים.
במילים אחרות, למרות מה שקורה בגן, התגובה שלנו למצב היא זאת שתקבע האם זה יתרחש גם אצלנו בבית או לא.
2. לא יכולה בלי לחם בארוחה
אני מכורה לפחממות, גם כשאני מצליחה לוותר על לחם, איכשהו יוצא שעיקר הארוחה מתבססת על פחממות. אני לא שמנה אבל פוחדת שההרגל הזה יעלה לי ביוקר בעתיד. יש לך הצעה בשבילי?
הדיאטנית עונה
לפחמימות יצאו יחסי ציבור מאוד רעים ללא סיבה אמיתית. פחמימות הם לא מילה גסה. על פי ההמלצות לתפריט מאוזן, על הפחמימות להוות כמחצית מסך כל האנרגיה (הקלוריות) ולהן תפקידים חשובים וחיוניים לתפקוד הגוף.
אחת הסיבות שאנשים מרגישים שאם הם אוכלים פחמימות הם משמינים, היא שהם אוכלים הרבה פחמימות ובד"כ פחמימות מהסוג הלא נכון.
הפחמימות המומלצות לצריכה הן בעיקר הדגנים המלאים הבאים לידיי ביטוי באוכל במזונות כגון לחם מלא, אורז מלא, פסטה מלאה וכו', אשר הספרות המדעית מלאה במחקרים המוכיחים את יתרונותיהם הבריאותיים בהקשר של מגוון רחב של מחלות ביניהן מחלות לב וכלי דם, סוכרת, מחלות של מערכת העיכול ואפילו השמנה.
ממליצה לך להמשיך ליהנות מאהבתך לפחמימות (לא כל אהבה היא התמכרות!), ולאזן את צריכתן בתפריט יחד עם חלבונים, שומנים ומספיק פירות וירקות.
3. איך לחיות בריא בלי לעשות דיאטה?
שלום רותי, אני ובעלי בני 50, שנינו לא רזים במיוחד ומשתדלים לשמור ולהיות מודעים לתזונה. אנחנו מאוד מבולבלים מהמחקרים והגישות השונות לתזונה בריאה, גם כי כל מחקר טוען משהו אחר ולרוב הישום של הטיפים והעצות מאוד מורכבות.
אנחנו לא רוצים לעשות דיאטה אלה להנהיג הרגלי תזונה בריאים. איך אפשר לעשות שינוי בפשטות?
הדיאטנית עונה
את מתארת בלבול שודאי רבים מהקוראים מזדהים איתו. במידה ואינכם נוטים ל"אג'נדה תזונתית" מיוחדת ומאמינים מסיה זאת או אחרת במה שהיא מציעה, אני ממליצה להיצמד להמלצות הקונבנציונאליות של גופי הבריאות בעולם ושל משרד הבריאות בארץ אשר מבוססות על כלל המחקרים העדכניים בתחום ולא על מחקרים בודדים ומקריים.
עיקרי אותן המלצות הם: דגנים מלאים, 5-9 מנות פירות וירקות בחמישה צבעים, בשרים רזים ויותר דגים וקטניות, 3 מנות מוצרי חלב דלי שומן, שומנים בריאים ומעט מלח וסוכר.
אני מציעה לכם לבדוק היכן אתם חורגים מאותן ההמלצות ולנסות לערוך את השינוי בהדרגה כדי שלא יהיה קשה מדי ליישום. המלצתי להתחיל קודם כל בלהכניס הביתה מזונות בריאים שקודם לא היו שכיחים בביתכם, ורק אחר כך להתחיל לוותר לאט לאט על מזונות אהובים אך פחות בריאים.
במידה ותמצאו את זה קשה מדי, מומלץ להיעזר באיש מקצוע שילווה אתכם בתהליך.
4. הילדים רוצים לאכול רק חטיפים
הילדים שלנו, היום בני 6 ו2 מגלים אובססיה לממתקים וחטיפים. הגדול לא אכל ממתקים (למעט ימי הולדת ואירועים מהסוג הזה) עד גיל 3 בערך וככל שהוא מתבגר אנחנו מגלים שהוא כל הזמן מחפש את ההזדמנויות לאכול עוד ועוד חטיפים וממתקים, הקטן נולד למציאות אחרת ונחשף כבר בגיל שנה וחצי לעולם הזה.
לפעמים נראה לי שהגדול מבקש ללכת לחבר רק כי ברור לו ששם הוא יקבל מה שירצה. לאחרונה סיכמתי איתו שאפשר לאכול ממתק או חטיף אחד ביום וכך אנחנו מצליחים להתמודד עם ״אמא עוד סוכריה אחת ודי״ שליוו אותנו הרבה זמן.
האם אנחנו נוקטים בגישה נכונה? חשוב לי לציין שבסביבה שלנו לרב הילדים אין גבולות נוקשים, אם בכלל והילדים שלי רואים את זה ולא תמיד מבינים למה אסור להם מה שמותר לאחרים.
לשמחתנו הם אוהבים פירות ואנחנו משתדלים שבטיולים וביקורים בגינה יהיו לנו פירות שהם אוהבים שיספקו את הצורך במתוק אבל זה לא תמיד עובד. אנחנו מסבירים להם כמובן שממתקים וחטיפים הם לא בריאים לגוף שלנו ואפשר לאכול מהם במידה. אני לא בטוחה שהם מבינים (בטח לא הקטן). יכולה לעזור לנו?
הדיאטנית עונה
אלת ה"להחזיק או לא להחזיק?" ממתקים בבית עולה כמעט בכל פגישה עם הורים שמנסים לשמור על בית בריא. החשש הגדול מלא להחזיק ממתקים הוא שזה כמובן יצור אצל הילדים חסך וכמיהה מוגזמת אליהם באופן שיניע אפילו את העדפותיהם לאיזה חברים ללכת וכמובן לצריכה מוגזמת ועודפת של ממתקים כשהם יתקלו בהם באופן חופשי.
לכן, כמו ברוב המלצותיי, אני ממליצה לא לבחור בגישה קיצונית, אלא כן להחזיק ממתקים בבית, ואפילו הרבה, אבל במגוון מאוד קטן. למשל לקנות רק 2 סוגים בכל פעם וכמה שתרצו מכל סוג. המגוון הקטן בהכרח יפתה לפחות טעמים ולכן גם בהכרח לאכילה מעטה יותר של הילדים.
חשוב שהממתקים לא יהיו אישיו בבית. ממתקים הם לא "דבר רע", אלא משהו שלא תורם לבריאות הפיזית ולכן אנחנו לא מציעים אותם לילדינו לארוחת הבוקר צהריים והערב. וזהו. ככל שנעשה מהם יותר אישיו כך הילדים ירצו יותר מ"התפוח של עץ הדעת".
אני גם לא ממליצה בהכרח להגביל כפי שנהוג בהרבה בתים- ממתק אחד או שניים ביום. ההגבלה של הממתקים צריכה להיות שלנו בקניה כאמור של רק 2 סוגים של ממתקים בכל פעם וסומכים על הילד בויסות. בהחלטה על ממתק אחד ביום אנחנו מונעים את הגמישות שכל כך חשוב לשמור עליה בהאכלת ילדים.
הגמישות במקרה הזה אומרת שלפעמים נרצה ממתק אחד ביום, ביום אחר דווקא יתחשק לנו שניים או יותר וביום אחר- אולי לא יתחשק לנו בכלל.. בהגבלה של ממתק אחד ביום אנחנו נגרום לילד לאכול ממתק גם ביום שלא בא לו רק כדי לממש את הזכות.
חשוב גם לזכור שצריכת הסוכר של הילדים לא מגיעה רק מממתקים, אלא גם ממזונות אחרים שאנחנו לפעמים מכינים להם, ושם מאוד מומלץ להפחית בהדרגה את הסוכר שאנחנו מוסיפים כדי שהחיך של הילדים תתרגל למתיקות נמוכה יותר.
5. איך להצליח לאכול יחד עם המתבגרים?
המתבגרים שלנו כמעט ולא אוכלים בבית באמצע השבוע, לפעמים ארוחות ערב ולרב קונים אוכל או אוכלים אצל חברים.
כמובן שבגיל הזה יש להם כסף משלהם והשליטה שלנו מאוד מוגבלת, אני מוטרדת מכך שכשהם קונים אוכל זה לרוב פאסט פוד - פיצה, המבורגר וכו׳. אנחנו לא יודעים איך להשפיע על הבחירות שלהם ולדאוג שהמינון יהיה סביר. נשמח לרעיונות.
הדיאטנית עונה
כהורים, עלינו לדעת מה אנחנו יכולים לעשות כמו גם מה אנחנו לא יכולים לעשות. גיל ההתבגרות הוא גיל שבו החברה כנראה "תנצח" אותנו בניהול ההתנהגות של ילדינו אפילו אם הצלחנו בגילאים הצעירים יותר להטמיע בהם הגיון בריא, ערכים ותזונה בריאה.
כשילד בגיל ההתבגרות יעמוד מול בחירה באוכל בריא לבחירה בללכת עם החברה, אין שאלה מה תהיה בחירתו. אם עד גיל 10-11 ואולי 12, תזונת הילדים עדין תחת השפעתינו (בין אם כי הם יוצאים פחות ובין אם כי הם עדין ללא כסף משל עצמם), הרי שלמורת רוחנו בגילאים מבוגרים יותר הילדים כבר לא בתחום השפעתנו ועלינו להכיר בכך.
תחליטו ביחד
בכ"ז לנסות לבקש שלא יגזימו באכילה בחוץ או שאם היה חשוב להם ללכת עם החברה, שינסו לבחור במנה בריאה.
תבטיחו שאם המנה הבריאה יקרה יותר אתם תשלמו עליה.
להשפיע בגבולות הבית שלנו ולהשתדל שאצלנו בבית יהיה אוכל בריא כדי לאזן את צריכת האוכל הפחות בריא בחוץ.
לנסות לפתוח את הבית שלנו לאכילה חברתית באופן שהחברים של הילדים שלנו ירצו לבוא לאכול יחד איתם אצלנו בבית.
ובכ"ז משהו מעודד- מחקרים טוענים שאחרי גיל 20-25 החינוך שהשקענו בו כ"כ ואשר נראה בגיל ההתבגרות כאילו הלך לאיבוד, מרים את הראש והשפעתו ניכרת בילדים מחדש.
אז לא להפסיק לחנך ולא להתייאש!
6. הבן שלי בררן מאוד באוכל
בני בן 7, בררן מאוד באוכל. באופן כללי לא אוכל בבוקר, הוא לוקח לבית הספר חצי פיתה ופרי, לפעמים לא אוכל את הפיתה אבל בארוחת הצהריים אני מבינה שהוא אוכל יפה.
שאלתי היא איך לגרום לכך שיאכל בבוקר ומה מומלץ לשלוח לבית הספר לארוחת הבוקר שיהיה מזין ובריא. הייתי מעדיפה שיאכל יותר בבוקר ושיגיע לארוחה (הפחות בריאה של הצהרון) פחות רעב. אשמח להמלצתך.
הדיאטנית עונה
השאלה היא למה בנך לא אוכל בבוקר. האם בגלל שהוא לא רעב? או שאולי לא בא לו את מה שמציעים לו? או שאולי הוא למשל עדין מאוד עייף ואין לו כח לאכול? סיבה אחרת?
כדי לנסות לעזור לך חשוב לנסות להבין מהיכן נובעת הבעיה ולנסות לפתור אותה מהשורש. בכל מקרה, אם הוא לא רוצה לאכול ארוחת בוקר, חשוב לנסות להציע לו לפחות לשתות משהו בעל ערכים תזונתיים כמו חלב או אפילו שוקו או משקה יוגורט, כדי שלא יפתח רעב גדול עד שעת ארוחת העשר בבית הספר.
לארוחת העשר מומלץ לשלוח כריך מקמח מלא במילוי חלבוני כגון גבינה 5%, גבינה צהובה 9%, חביתה או טונה בתוספת ירקות ופרי.
חשוב לתאם איתו את מה יהיה בכריך כדי להקטין את הסיכוי שיחליף את הכריך הבריא שנשלח לו עם כריך עם שוקולד של ילד אחר, ולא לשכוח להוסיף פתק קטן ממך עם מילים שיעלו חיוך ויחממו לו את הלב בכל פעם שיפתח את קופסת האוכל.
לפנייה לכתב/ת 
