תיקון חוק: האם אתם זכאים לאזרחות לטבית?

שינויים שבוצעו בחוק במדינה הבלטית מאפשרים לישראלים וצאצאיהם לקבל אזרחות ולהיכנס לאיחוד האירופי. איך עושים זאת? מדריך

עו"ד רון כהנאפורסם: 05.06.15 , 14:12

בתחילת אוקטובר 2013 נכנסו לתוקף תיקונים לחוק האזרחות הלטבי ובמסגרתם נפתח פתח גם לישראלים המבקשים אזרחות במדינה. התיקון משמעותי גם עבור אזרחים ישראלים ממוצא לטבי, שעזבו לישראל לפני שלטביה הייתה מדינה עצמאית, אלא תחת ריבונות ברית המועצות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לטביה חברה באיחוד האירופי מאז 2004. לשון החוק מדברת על עזיבה מחמת גירוש, הגליה, רדיפה על ידי השלטון או עזיבה רצונית מחמת התעמרות או התאכזרות השלטון הסובייטי. החוק מדגיש כי התקופה הרלוונטית לבקשות האזרחות היא מ-17 ביוני 1940, אחרי כיבוש לטביה במלחמת העולם השנייה, ועד 4 במאי 1990, יומה האחרון כחלק מברה"מ. התנאי: המבקש היה אזרח לטביה ב-17 ביוני 1940.

עבודת שורשים

כך תקבלו אזרחות פורטוגלית

עו"ד אדם ידיד

תיקון לחוק בפורטוגל מאפשר לצאצאי המגורשים היהודים מהמדינה לקבל אזרחות וכרטיס לאיחוד האירופי. עכשיו רק נותר לשחזר את אילן היוחסין

עבודת שורשים: כך תקבלו אזרחות פורטוגלית

עד תיקון זה לטביה לא הכירה כלל בכפל אזרחות, למעט מקרים חריגים, ומכאן מי שביקש לאשרר אזרחות לטבית עד לאותו מועד (מלבד חלון זמן בשנים 1991-1995) היה צריך להוכיח כי פעל בשקידה ראויה לוויתור על אזרחותו הקודמת (לעניינו, אזרחותו הישראלית).

בראשית אוקטובר 2013 הוחרגו מדינות שונות מן האיסור על כפל אזרחות, אולם בעת הזאת ישראל אינה נכללת ברשימה. מצב זה יכול להשתנות בעתיד היות שהמחוקק הותיר בידי ממשלת לטביה את מרווח התמרון להוסיף מדינות מסוימות לרשימה. אז איך בכל זאת התיקון משפיע עלינו?

הוראות פרק 8 לחוק האזרחות המתוקן מכילות "פסקת התגברות", ובה נקבע כי מי שעונה – הוא או צאצאיו – להוראות הפרק (כלומר עזב או הועזב את לטביה בין יוני 1940 למאי 1990), רשאי יהיה לאשרר את אזרחותו הלטבית תוך שמירה על אזרחותו הקודמת, גם במקרה שאזרחות זו היא של מדינה שאינה ברשימה, דוגמת ישראל. במילים אחרות, פסקה זו "מתגברת" על האמור במקומות אחרים בחוק, כשמדובר באדם שעומד בקריטריונים שלה.

המסמכים הנדרשים

ככלל נדרש המבקש להציג את מסמכיו הישראליים (תעודות לידה ונישואין, שינויי שם וכו'). מסמכים אלה ניתנים לשחזור ללא קושי מיוחד. העניין הוא בהוכחת הקשר של הפונה ללטביה העצמאית של טרום מלחמת העולם. מלבד תעודות לידה ונישואין של מי שנולדו בלטביה דאז, חשוב להוכיח שאנשים אלה היו רשומים כאזרחיה במפקדי אוכלוסין שנערכו במדינה בין השנים 1940-1934.

ריגה, בירת לטביה(צילום: shutterstock)

הדבר נובע בין היתר מכך שבאותן שנים שטף גל אנטישמיות את הרפובליקה ולא תמיד בוצע ליהודים רישום מסודר ששיקף את מציאות. יש להוסיף כי בעוד שחומרים ארכיוניים מסוג זה יימצאו, על פי רוב, בארכיון הלאומי של לטביה, את רישומי הלידה והנישואין יש לחפש במקומות אחרים, לעיתים בריגה ולעיתים בערים אחרות.

יש לזכור כי לא כל המרשמים האזרחיים מלטביה שלפני המלחמה נותרו מושלמים, ועל כן מומלץ לבדוק את היתכנות המרשמים בטרם עת, בכדי לקבל אינדיקציה ביחס למידת היכולת להוכיח את עניינו של הפונה. כמו כן, חשוב להבהיר כי במדינות מתוקנות רישום לידתו של אדם מעיד על רק לידתו בה, ואינו מהווה הוכחה לאזרחות של אותה מדינה.

איתור מסמכים – לאן לפנות?

בארכיון הלאומי בריגה שמורים מרשמים שונים מן התקופה שבה לטביה הייתה רפובליקה עצמאית. ניתן לפנות אליהם בבקשת מחקר לקבלת רישומים שאינם מרשמים אזרחיים (לידות, מיתות ונישואין).

בארכיון זה שמורים, למשל, גם חלק ממפקדי האוכלוסין של ריגה לשנת 1935, בקשות לדרכונים לטביים, מסמכים צבאיים, רישומי תושבות וכיוצא באלו.

המרשמים האזרחיים (אלה ששרדו את המלחמה) שמורים בשתי לשכות מינהל אוכלוסין בריגה עצמה ובמקומות אחרים בלטביה, ככל שהמרשמים מתייחסים לאותם מקומות.

לסיום, מומלץ לפנות אישית ללשכות האוכלוסין המתאימות שכן השירות מרחוק לא הוכיח את עצמו, מניסיונו של כותב שורות אלה. כמו כן, אף על פי שאין מניעה חוקית לאתר מסמכים בלטביה לבד, עדיף להיעזר בבעל מקצוע, מאחר שהדבר יכול דווקא לחסוך בעלויות ולמנוע עוגמת נפש רבה.