תוצרת הארץ: האתלט הכי גדול שנולד כאן

אומרים שפעם היה כאן שמח, כמאמר השיר. גם באתלטיקה. אוהדי מלכת הספורט שמספרם היה גדול לאין שעור בהשוואה לתקופה הנוכחית, יכולים להעיד. מי ישכח את הערב הקסום של רוגל נחום ב-6 ביולי 1991, באליפות ישראל באצטדיון הדר-יוסף. "לפני התחרות ההיא לא עברתי אף פעם 17 מ'. השיא שלי היה אז 16.89. הקהל היה מאוד מעורב והקפיצות שלי הצליחו. בניגוד לשנים האחרונות, האצטדיון היה כמעט מלא. התחלתי עם 17.10, המשכתי ב-17.17. בתקופה ההיא היה רק ערוץ אחד. אני זוכר שבאמצע התחרות 'מבט ספורט' פרצו לשידור והתחילו להעביר את התחרות בשידור חי. מאיר איינשטיין שידר. קפצתי אחר-כך, 17.31 באותו שידור חי, אבל הרוח הייתה 2.3 מ' לשנייה, כלומר קצת מעל המותר".

רוגל נחום בימיו כקופץ משולשת(יוסי רוט )

התאכזבת כשראית את מד הרוח?

"האמת שלא כל כך. הייתי טעון בריגושים ולא היה פנאי להתאכזב".

וכך החל הרומן הנפלא בין הקהל, בור הקפיצה ורוגל נחום. הפיצוץ הגדול הבא, התרחש שבע שנים מאוחר יותר באליפות ישראל ב-1998. רוגל קפץ ל-17.20 והשווה את השיא הישראלי שאותו קבע לראשונה בסביליה ב-1992. השיא, ברמה של החלק התחתון בגמר אולימפי במחצית השנייה של המילניום, עדיין תקף וחתום.

איך אתה מסביר את זה שתוצאות שקבעת אז יכולות להספיק לגמר אולימפי היום?

"יש היום צמרת נפלאה, אבל יש פחות דרג שני. כמו שקורה בארץ, כמובן בפרופורציות המתאימות, יש בעיקר אתלטים מובילים אבל אין מספיק אתלטים טובים בדרג השני. ככה גם יש טופ עולמי, אבל הרבה פחות עומק"

בתוקף תפקידו כמנהל המקצועי באיגוד האתלטיקה, רוגל היה רוצה שמישהו יתקרב אליו בסטטוס "יליד הארץ הטוב ביותר". מה לעשות שבינתיים אין מועמדים מתאימים להחליף אותו בתואר. "אתה שואל אם המצב באתלטיקה היה בזמני טוב יותר עבור אתלטי הצמרת? להיפך. היום יש יותר אפשרויות. אתלט שמגיע לסגל האולימפי מקבל תנאים טובים. אפשרויות בלתי מוגבלות לאימונים, ספונסרים, שכר. הבעיה היא שכדי להגיע לסגל האולימפי, צריך לעבור את שלבי הביניים, וכאן מקור הקושי".

רוגל עם הדגל הישראלי באולימפיאדת סידני(צילום:איי פי)

מהו הקושי?

"אדם צריך מקורות הכנסה וגם לחשוב על עתידו. מי שנמצא בדרג הביניים לא יכול להחזיק את עצמו באתלטיקה. ויש עוד כמה בעיות אובייקטיביות, למשל שהספורט לא נמצא באותה דרגת חשיבות אצל האנשים, ובטח שלא האתלטיקה בארץ. כדי להיות אתלט צריך להתמסר באופן טוטאלי, ולא לכל אחד יש את האפשרות לעשות את זה בלי להיות מתוגמל בצורה שתבטיח לו פרנסה מתאימה. חייבים להקדיש בהתחלה שעתיים וחצי ביום, ובהמשך לעשות יום אימונים מלא".

נניח שאפשר לשלוף פיתרון-קסמים. איזה פתרון היית מציע?

"כדי שתהיה אתלטיקה ברמה טובה, צריכים 50 מאמנים במשרה מלאה. מאמנים שיקדישו את כל מרצם לאתלטיקה: יאתרו את המוכשרים, יכינו להם תכניות אימונים, יאמנו אותם וישמרו על כך שינהלו חיים ספורטיביים כפי שנדרש. מי יכול להעסיק 50 מאמנים? כל איגוד מסוגל במקרה הטוב להעסיק 3 מאמנים לאומיים. וזה לא רק באתלטיקה, אלא גם בג'ודו ובענפים אחרים".

אז נצטרך להתרגל לעובדה שרק עולים חדשים יהיו ברמה בינלאומית?

"אני עדיין מאמין שלאולימפיאדה בריו יגיעו גם רץ 10,000 מ' ורץ מרתון. הם אמנם מהעלייה האתיופית, אבל קיבלו את היסודות וההכשרה בארץ. כמובן שצריכים לכבד את חנה קנייזבה, דונלד סנפורד ומרגריטה דורוז'ון. מקווה שבשנים הקרובות יקומו אתלטים טובים נוספים שיקדישו את עצמם לענף מתוך אהבה, ואחר-כך ימשיכו להתקדם".

מרגריטה דורוז'ון. רוגל נחום: "צריך לכבד את האתלטים העולים"(צילום: GettyImages)

רוגל, 48, היה בעל נתונים אדירים. קפץ לגובה מהמקום ל-1.70 מ', למרחק מהמקום – 3.39 מ', במשולשת מהמקום – 10.57 מ'. נתוני יסוד לתפארת. הוא החזיק בעת ובעונה אחת בשלושה שיאי ישראל – 17.20 מ' במשולשת - 7.96 מ' למרחק ו-2.18 מ' לגובה.

נחום השתתף בשלוש אולימפיאדות ברציפות 1992-2000 והיה רחוק סנטימטרים מהגמר באטלנטה 1996 כשסיים במקום ה-17 עם 16.67 מ'. הוא הגיע לגמר אליפות העולם ב-1995 ופעמיים נוספות פיספס העפלה לגמר על חוט השערה. בנוסף הוא העפיל לשני גמרים באליפויות עולם באולם והיה קרוב למדליה באליפות אירופה באולם בוולנסיה כשניתר ל-16.93 מ', השיא הישראלי הנוכחי.

החבר הקרוב ג'ונתן אדוארדס

במהלך הקריירה הארוכה, זכה נחום להכיר כמה חברים קרובים. אחד מהם הוא לא פחות משיאן העולם הבריטי, ג'ונתן אדוארדס (18.29 מ') שאף היה שותפו לאימונים בשנות התשעים.

איך נוצרה הידידות ביניכם?

"הכרנו על 'ספסל המאוכזבים' באולימפיאדת ברצלונה לאחר שלא הצלחנו להגיע לגמר. ישבנו אחד ליד השני והוא כנוצרי דתי התעניין בבחור שבא מארץ הקודש. פיתחנו קשרים ושנה אחר-כך כבר היינו שנינו אצל אותו מנג'ר אנדי נורמן. היינו ביחד במחנה אימונים בפלורידה, הוא הגיע להתאמן בארץ. גם עכשיו אנחנו עדיין שומרים על קשר. אגב, היום הוא כבר לא דתי. משמש כפרשן בטלוויזיה ונושא תפקידים בהתאחדות הבינלאומית".

ג'ונתן אדוארדס. חבר קרוב(צילום: איי פי)

אחרי 20 שנה, אתה מרגיש ששיא העולם של אדוארדס תחת איום ממשי?

עד השנה עברו רק שלושה את ה-18 מ'. השנה עברו עוד שניים, הקובני פיצ'ארדו (18.08) והאמריקני וויל קליי (18.04). צריך לקחת בחשבון שפיצ'ארדו עבר פעמיים והוא רק בן 21. הם בהחלט מסוגלים".

סופר שגם הייקה דרקסלר המזרח-גרמנית לשעבר, הייתה ידידה שלך?

"לא ממש. הכרנו כשהגעתי עם קבוצת אתלטים מהארץ למחנה אימון בצ'רנוביץ', מזרח-גרמניה, שם התאמנו הספורטאים מהמזרח גם לאחר נפילת החומות. לא הרבה יותר מהיכרות".

אחריך בארץ היו אבי טיירי ויוחאי הלוי שהיו קרובים אבל לא הצליחו להגיע ל-17 מ'. יש מישהו שמסוגל לכך?

"עוד לא, אבל תום יעקובוב ודניאל בוטייל מוכשרים ויכולים להתקדם לתוצאות טובות".

רוגל נחום עם יוחאי הלוי, אחד מממשיכי דרכו(צילום: עופר ביידה)

היריבות של קנייזבה מפציצות, פרנקל מחליפה רגל מנתרת

• חנה קנייזבה-מיננקו ששינתה את סגנון הקפיצה שלה אמנם הבטיחה את מקומה באולימפיאדת ריו, אבל יריבותיה שם סידרו לה מספר סיבות לדאגה. קתרין איברגואן, אלופת העולם הקולומביאנית ניתרה ל-15.18 מ' בתחרות ליגת היהלום ביוג'ין, בעוד כמה אלופת אירופה באולם, ילנה נונייבה הרוסייה חלפה מעבר ל-15 מטרים, 15.04 מ'.
  
• דניאל פרנקל שמייחלת לחזור לתחרויות אחרי הניתוח והשיקום שעברה, מחליפה את הרגל המנתרת וכדי להרגיש בטוחה יותר בעצמה, היא תנתר ברגל שמאל. אימוניה מתנהלים בצורה טובה, אבל דרוש זמן נוסף לתירגול. בסרטון שצולם לאחרונה נראית פרנקל עוברת בתוך התחלה, 1.60 מ' בקלילות.
  

דניאל פרנקל. החליפה את הרגל המנתרת(צילום: אורן אהרוני)

• הקופץ במוט הצעיר, איתמר באסטקר החליף מאמן. את פאבל קוגן, מאמנו הקודם, החליף אחיו התאום, ואלרי קוגן שאימן את אלכס אברבוך בימי השיא שלו. באסטקר שיפר לאחרונה את שיאו והעמיד אותו על 5.20 מ'. באסטקר יקפוץ ככל הנראה בבאקו מכיוון שיריבו המרכזי, לב סקוריש הסתפק ב-4.80 מ' בלבד באליפות ישראל לנוער. מי שניצח במפתיע באליפות הוא אדוארד פלוט ניקוב עם 4.95 מ', שיפור של 23 סנטימטרים לשיאו האישי.