ראסטה לראסטה: כשמוש פגש את מארלי
לקראת הופעתו בישראל ב-24 ביוני, חבר דמיאן מארלי לזמר מוש בן ארי לטובת שיחה צפופה על קריירת הסולו, שיתופי הפעולה המפתיעים ("היה כיף עם NAS") והתפשטות הז'אנר ברחבי העולם: "בכל מקום רואים אנשים עם ראסטות שרוצים להיות בנים של מארלי"
הזמר דמיאן מארלי, זוכה פרס הגראמי ובנו הצעיר של אגדת הרגאיי בוב מארלי, יופיע כאן אצלנו ב-24 ביוני באמפי "Live Park" בראשון לציון. תהיה זו הופעתו הראשונה של האמן בארץ, לאחר שאחיו זיגי, רוהאן וקימיני, גם הם אמני רגאיי וממשיכי דרכו המוזיקלית של אביהם, הופיעו כאן מספר פעמים. לקראת המאורע המשמח תפס אותו הזמר מוש בן ארי לשיחה צפופה על היצירה רבת השנים, על ההכנות להופעה בישראל וגם על הפרויקטים העתידיים שעומדים על הפרק.
אתה נחשב לאמן מתחדש, איך אתה רואה את עתיד של הרגאיי ואת תפקידך בעיצובו?
"אני לא יודע איך אני רואה את העתיד, אבל אנחנו ממלאים את התפקיד שלנו בליצור כל הזמן. מוזיקה היא תהליך יצירתי, חלק גדול מזה הוא לא לדעת את העתיד ולהיות כל הזמן אקספרימנטלי וכך ליצור את העתיד על הדרך, בלי להתכוון. העתיד בעיני הוא יצירה וניסוי מתמיד.
"רואים עכשיו ברחבי העולם הרבה שילובים של סגנונות וערבובי ז'אנרים, שיוצרים דברים חדשים לגמרי. זה תהליך מעניין בעיני, שאני סקרן לראות לאן הוא מוביל. בצד העסקי, אנחנו מנסים לדחוף את התחום קדימה עם פרויקטים חדשים כמו קרוז מוזיקלי שיוצא בקרוב, סיבוב הופעות חדש שלנו עם אמני רגאיי שונים שגדלו על המורשת של מארלי, וכמובן איתי ועם אחי סטיבן. אירועים כאלה דוחפים את הז'אנר קדימה ופורצים את גבולותיו, וזה התפקיד שחשוב לנו למלא כדי לתמוך ברגאיי".
לאחרונה עשית שיתופי פעולה מעניינים ויש שיגידו אפילו יוצאי דופן בז'אנר הזה, כמו האלבום המשותף שלך עם NAS ו-SKRILLEX.
"היו לי שאריות צלילים שהתבססו על אפריקה מהאלבום הקודם שלי, "Welcome To Jamrock". היה לנו הרעיון לעשות משהו עם הסאונד הזה ו-NAS היה פתוח לרעיון. היה לנו כל כך כיף לעבוד יחד באולפן שזה פשוט הפך באופן טבעי לאלבום שלם. כל הקונספט של האלבום מבוסס על ההיסטוריה של אפריקה ועל תפקידה כערש החיים של האנושות, המקום בו נולדו בני האדם והתחילו החיים - על זה האלבום בעצם.
"שיתוף הפעולה עם SKRILLEX התחיל כשהוא השמיע רימיקס של האלבום שלי בהופעות החיות שלו. זה נתן לנו את הרעיון לעשות משהו חדש יחד. אני באתי עם הסאונד שלי והוא עם שלו וככה הסאונד הזה נולד".
Skrillex & Damian Marley - Make It Bun Dem
אז מתבקש שאשאל אותך מהן התכניות לעתיד.
"אני כרגע עובד באולפן על אלבום הסולו שלי. אני מאמין שיהיו עוד שיתופי פעולה, אבל כרגע אני מרוכז בעבודה על החומרים החדשים שלי".
אפשר לומר שרגאיי כבר מזמן לא סצנה מחתרתית? יש פסטיבלים, קרוזים, הופעות ענק. מה אתה חושב על השינוי הזה?
"אני מבסוט, בגלל שאני חושב שרגאיי תמיד היה משהו שגדל והתפתח כל הזמן, והפך להיות אהוב ומוערך ברחבי העולם. לכל מקום שאתה מגיע היום אתה רואה אנשים עם ראסטות שרוצים להיות בנים של מארלי, ומתחברים לתרבות של ג'מייקה ולערכיה. אנחנו מנסים לגרום לזה להפוך להיות משהו ששווה להשקיע בו כדי שזה ימשיך לגדול.
אם יכולת לבחור בין סצינת הרגאיי של 2015 או זו של לפני 30 שנה, באיזו היית בוחר?
"אין לי עבר, אני לא חושב על זה ככה. רק עתיד. ככל שהרגאיי גדל, אמנים שיוצרים היום זוכים לחשיפה גדולה יותר וזה שומר על המוזיקה עדכנית. זה חיובי בעיני. כיום, כשאני אוציא אלבום, אני אוכל להגיע ליותר אנשים ושהיצירה תחובק על ידי יותר קהלים וזה מה שחשוב.
אתה חושב שהרקע המוזיקלי של המשפחה דחף אותך לדחוק את הגבולות וליצור דרך משלך כאמן?
"לא הייתי אומר דחף אבל עודד אותי מאוד. ברור שלגדול במשפחה שלי משמע להחשף מגיל מאוד צעיר למוזיקה, לא רק מעצם ההאזנה אלא מהצפייה באחים והבחיות שלי יוצרים כל הזמן ולדעת כמבן שאבא שלי הוא אמן גדול. זה עודד אותי לרצות להיות כמותם. אבל בשורה התחתונה אני עושה מוזיקה כי אני אוהב את זה, אולי אני אוהב את זה בגלל ההיסטוריה המשפחתית שלי, אבל אני שמח שאני עושה משהו שאני אוהב".
לישראל יש משמעות מיוחדת באמונה הראסטפרית. אתה שמח לקראת ההגעה שלך לפה, במיוחד אחרי שרוב האחים שלך היו פה?
"אני אוהב להופיע, ושמח להגיע לכל מקום שבו יש קהל. בכל מקום אנשים הם אנשים והעיקר בשבילנו הוא להגיע לקהל שמעריך ואוהב את המוזיקה שלנו. לגבי ישראל - היא מקום עם הרבה היסטוריה ומקומות קדושים ומעניין אותי לראות את זה. העיקר בעיני היא ההבנה שאנשים בכל מקום הם אנשים וכולנו אותו הדבר".
אתה אמן הרגאיי הראשון שזכה בשני פרסי גראמי בערב אחד, חשבת על אבא שלך באותם רגעים שלא זכה לזה בחייו?
"לא חשבתי על זה, חשבתי יותר על כך שאני גאה שהצלחנו לגדול מעבר לתבנית של אמן רגאיי ומוזיקה ג'מייקנית כמו שהיא נתפסה עד אז. זה שהצלחנו להיות מוערכים בצורה כזו בחוץ היה ההישג בעיני, ההצלחה לקבל הכרה על ידי אמנים אחרים ועל ידי התעשייה כולה, להתרחב לטריטוריות חדשות ולהיפתח לקהלים אחרים".
אח שלך סטיבן הוא המפיק של כל האלבומים שלך, זה מרגיש לכם טבעי?
"זה מאוד טבעי, תמיד היינו ככה. מתחילת הקריירה שלי הוא מפיק את האלבומים שלי. אנחנו רואים אחד את השני כל יום. זה מגיע עוד מהימים בהם הוא היה עוזר לי לקשור את השרוכים. לעשות מוזיקה היא דרך נוספת בשבילנו להיות יחד ולעשות עוד משהו יחד".
למסור לקהל כאן משהו מיוחד?
"זאת הפעם ראשונה שאנחנו מופיעים בישראל, אז ניפגש בקרוב!"
לפנייה לכתב/ת 
