הארכה אחת היא עולם ומלואו - סיכום משחק 1
קליבנד עשתה הכל נכון, עד 10 השניות האחרונות של המשחק ובהארכה. הפגמים נחשפו, החיצים ללברון ג'יימס שוב הופנו, הברך של קיירי ארווינג קרסה והרוטציה הקצרה של בלאט התבררה כטעות. הכל בגלל 5 דקות. 5 דקות בהן נזכרנו שגם לברון הוא רק בן אדם. שרון דוידוביץ' על ה-100:108 של גולדן סטייט על הקאבס ועל הכוכב האמיתי בניצחון הווריורס
לברון ג'יימס אשם. זאת אומרת, הוא לא אשם בהפסד של קליבלנד לגולדן סטייט, אבל הוא אשם בזה שאתם חושבים שהוא אשם.
בתום דרמה: 0:1 לגולדן סטייט על קליבלנד
בלאט: "מתנצל בפני האוהדים בישראל"
12 שנים של יכולת על אנושית, מלווה באינספור ציפיות ובהאדרה עצמית אובססיבית, גרמו לנו לחשוב כי הוא יכול לעשות הכל. ואם הוא לא עושה הכל – אז משהו לא בסדר. כך גם במהלך האחרון של הזמן החוקי. למרות שקלע 42 נק' עד אז עם אחת מתצוגות הגמר המרשימות במילניום, לכולם יש רק שאלות: למה הוא זרק מרחוק? למה לא נכנס לסל? למה לא חדר? הוא ווינר? הוא לוזר?
רק תשובה אחת נכונה: הוא בן אדם.
עם 37 זריקות במשחק, רובן לאחר פעולות יחיד סוחטות אנרגיה, ג'יימס פשוט נראה עייף ברבע האחרון. החל מ-2 דקות וחצי לסיום ועד ל-1:30 דק' לסוף הארכה, הוא לקח 3 זריקות בלבד ושיחק כאילו מתרחק מהכדור. ועדיין, למרות שהוא החודר הטוב בעולם ורשם הבוקר 9 מ-13 בצבע – למה הוא הסתפק בזריקה קשה מרחוק?
א.הגנה גדולה של אנדרה איגוואדלה. ב. טימופיי מוזגוב, שהחסימות עמו עבדו מצוין בדקות האחרונות, הורד לספסל בהתקפה האחרונה ובכך נמנעה אופציה נוספת לפיק-אנד-רול. ג. זה בדיוק מה שסטיב קר רצה.
מאמן גולדן סטייט מוכן לתת ללברון להיות לברון של העונה, לא של השנים הקודמות. זה שזורק, במקום להכין זריקות. הוא ויתר על העזרה ההגנתית ונתן ל-3-4 שומרים שונים להסתדר איתו. הם לא הסתדרו, אבל התישו. ובזמן שהוא התעייף, החברים לקבוצה התקררו. סטיב קר יחיה עם 44 נק' כל משחק (בטח עם 37 זריקות). זה יכול להוביל להפסד אחד, אולי שניים – לא סדרה שלמה.
כי לברון ג'יימס הוא בסך הכל בן אדם. בן אדם אחד מול קבוצה מצוינת.
בחזרה לעתיד, גרסת בלאט
היכולת לחזור אחורה בזמן היא משאלת לב משחר ההיסטוריה. השאיפה בדרך כלל היא לחזור ולתקן דברים לטובתך. אך אם דייויד בלאט היה יכול, הוא היה חוזר אחורה, 26 שניות לסיום הזמן החוקי ולוחש על אוזנו של קיירי ארווינג (שנתן משחק ענק לפני שנפצע): "עזוב, אל תחסום את קרי. תן לו לנצח".
אם המשחק היה נגמר שם, תוצאת הסדרה הייתה זהה אך עם פרספקטיבה שונה לחלוטין. במקום לצאת עם מלוא המחמאות והמוטיבציה, ההארכה חשפה את הפגמים של קליבלנד. שוב שאלות על יכולתו של לברון במאני טיים, שוב תהיות על השגיאות של בלאט, שוב סופרסטאר נפצע. קליבלנד נותרה מרוסקת ושבורה בחדר ההלבשה.
מלבד הספסול של מוזגוב במהלך האחרון והעובדה שלא ריסן על הספסל את ג'יי. אר. סמית' (3 מ-13), תפיסת המשחק של בלאט, ולמעשה תפיסת הפלייאוף, היא זו שהתנקמה בו בהארכה.
כשדייויד גריפין הג'נרל מנג'ר בנה את הקבוצה הזו והביא שמות כמו מוזגוב, סמית', שאמפרט, מילר, מריון, ג'ונס ופרקינס (שלא לדבר על לברון ולאב), הוא לא באמת ראה בדמותו את הקבוצה משחקת בגמר עם רוטציה של 8 שחקנים בלבד. אמנם השמות שציינו לא בכושר, אבל 5 דקות פה, 8 דקות שם, עשויות להיות מכריעות בהתמודדות כה אינטנסיבית.
הקבוצה הטובה יותר מנצחת
מה שניצח את המשחק לגולדן סטייט לא היה סטפן קרי או קליי תומפסון. גם לא ההחטאה של לברון. זה הספסל. ככה זה כשאנדרה איגוואדלה הוא השחקן השישי שלך. 15 נק', רובן קריטיות, 6 מ-8 מהשדה והגנה פנטסטית על לברון. על שורה כזו המציאו את הביטוי אקס-פקטור. ולא על תחרויות שירה בפריים-טיים.
בסופו של דבר, קליבלנד עשתה הכל נכון. ההגנה שלה הייתה מעולה, ריבאונד ההתקפה גדע לווריורס את התוכניות לרוץ, קיירי שיחק היטב לפני שנפצע ולברון היה מדהים. הכל היה נכון – עד 10 השניות האחרונות. לא סתם בלאט נראה כה מרוקן במסיבת העיתונאים. גם הוא מבין כי הזדמנות אדירה לנצח לפני ההארכה התפספסה, ושאין באמת את מי להאשים. חוץ מאת גולדן סטייט.
ובדיוק בגלל זה כדורסל הוא משחק כה מיוחד – כמעט תמיד הקבוצה הטובה ביותר תנצח ותזכה בתואר. אלא אם זה בשיטת פיינל פור.
מסכימים? הצטרפו לדיון בטוויטר של שרון דוידוביץ', או בעמוד הפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
