כחלון יגשים לנו את כל החלומות? / דעה

אדם אחד אמור להגשים את חלומן של עשרות אלפי משפחות בישראל - לרכוש דירה. אמנם עברו שנתיים מאז שניסו למכור לנו את החלום הישראלי הזה ואותה הגברת בשינוי אדרת נותנת תקווה שאם נעבוד מספיק קשה, נוכל בסופו של יום להניח את ראשנו על הספה בסלון שלנו, בדירה משלנו. אז קודם זה היה יאיר לפיד, עכשיו זה משה כחלון, אבל איך נוכל לדעת שלא מה שהיה הוא שיהיה?

יום הסביבה הבינלאומי:

• חושבים שאתם שומרים על הסביבה? תתפלאו
  
• האם ישראל משתתפת ביום איכות הסביבה הבינלאומי?
  

בצפון, בדרום ובוודאי שבמרכז הארץ נדמה שהמושג "דיור בר השגה" מנותק מהמציאות ולא הגיע לשטח. מודעות פרסומיות שקופצות לכל מי שכתב פעם אחת את צמד המילים "דירה למכירה" בגוגל, לא מפסיקות לשגע אותנו, אבל בעיקר לתעתע בנו ולגרום לנו לחשוב, שהנה מצאנו את דירת חלומותינו ב-700,000 שקל בדרום או במיליון בכרכור. במרחק של שיחת טלפון אחת-נגלה שמדובר באי דיוקים בלשון המעטה ופתאום המילים "החל מ" מצטרפות גם הן לתמונה ומחזירות אותנו למציאות, כי דירת שני חדרים לא יכולה באמת להכיל משפחה שלמה, או שלפחות זה לא מה שחלמנו עליו.

אז אולי לפני שנפקיד בידי משה כחלון את תפקיד השר להגשמת חלומות, נבין שהעובדה שהוא שר אוצר לא אומרת שהוא מצא את המטמון ושהדרך עוד ארוכה עד שבאמת יהיה כאן דיור בר השגה להמונים. והאמת היא שנראה שגם למשה כחלון לא יזיק לעשות שיעורי בית.

שתי תוכניות שעומדות היום על הפרק במסווה של דיור בר השגה הן תוכנית של הקמת עשרות ישובים חדשים בנגב ושמונה תוכניות לבנייה בהרי ירושלים. מי שעומד מאחוריהן הן גורמים שונים, כמו מנהל מקרקעי ישראל במקרה של ירושלים וממשלת נתניהו במקרה של עשרות הישובים בנגב.

התוכנית בהרי ירושלים

אם נתעמק לרגע בתוכניות הבנייה בירושלים נראה שמדובר ב-40,000 יחידות דיור על פני 18,000 דונם של שטחים פתוחים, כשראש העיר ירושלים, ניר ברקת, בעצמו מתנגד לתוכנית ותומך בבנייה בתוך העיר וחיזוקה. הוא מעיד על כך שבתוך העיר יש עתודות קרקע ושעד 2040 אפשר יהיה לבנות 100,000 יחידות דיור בתוך השכונות. ואם אתם תוהים איך כל זה קשור לדיור בר השגה? אז זהו שאין כל קשר.

תוכניות הבנייה בהרי ירושלים תחת כסות של דיור זול לכל הצליחו להיכנס לתוך ועדת ותמ"ל (ועדה לאישור תוכניות מתאר מיועדות לדיור) - ועדה שמורכבת מנציגי משרדי הממשלה, שברובם יוזמים ולא מגנים למשל: משרד התשתיות, משרד הבינוי והשיכון, משרד

 האוצר, רק המשרד להגנת הסביבה עומד מנגד לאלו, בתוך הוועדה ואמור להגן על הסביבה. אין ולו משרד אחד שיגן על האזרחים וידאג לאינטרס הציבורי. אותה הוועדה מאפשרת לתוכניות כמו זו שבהרי ירושלים שלא לעבור בדיקות קפדניות ומערכים בירוקרטים, כאלו שכן היו נעשים במועצה הארצית לתכנון ובנייה שהחליטה רק לפני 7 שנים לפסול את אותה התוכנית - רק עם יזמים אחרים.

ותשאלו למה לא מדובר בדיור בר השגה? מערב ירושלים הוא אזור יקר לכשעצמו, עם נוף עוצר נשימה, אם יוותר ממנו משהו לאחר בנייה שכזו, הדיירים שיגורו על פסגת הר חרת יוכלו ליהנות מאלו, אבל לא יוכלו ליהנות למשל מתחבורה ציבורית, שכלל לא נכללת בתכנון האזור שמיועד מלכתחילה לבעלי כלי רכב  פרטיים בלבד. מי מאיתנו שיוכל להרשות לעצמו להחזיק גם רכב וגם דירה באזור שכזה בוודאי שלא צריך תחבורה ציבורית. המשאבים שיושקעו בהקמת בתי ספר, מרכזי בריאות ובילוי היו יכולים בהחלט להוות פתרון אולטימטיבי לדיור בר השגה אילו רק היו מושקעים בתוך העיר - בחיזוק תשתית קיימות וביצירת מקורות פרנסה נוספים,

במקום להוציא את האוכלוסייה האמידה מהעיר לשכונות חדשות, אולי כדאי לחשוב על השקעה בשכונות החלשות -  אלו שהיום סטודנטים, בני גילי, שוכרים בהם דירות והיו מוכנים להשתקע בעיר אם רק התנאים היו משתפרים ותוכנית המתאר המחוזית של עיריית ירושלים לבניה בתוך העיר הייתה מיושמת בשטח.

התוכנית בדרום

גם בבאר שבע אותם הסטודנטים ישתקעו בעיר בשמחה אם יחוזקו תשתיות, תברואה, חינוך ורווחה. גם שם ראש העיר, רוביק דנילוביץ' מתנגד להקמת יישובים חדשים שרק יחלישו את הנגב ובוודאי שלא יפריחו את השממה, מתוך הבנה שמשהו תמיד בא על חשבון דבר אחר, ורק השאלה על מה?.

דנילוביץ' לא מוכן להיות שפן הנסיונות של ממשלת ישראל, ולראות מה יקרה אם יקומו הישובים. הוא רואה לנגד עיניו מה המצב הנתון, מה צריך תיקון, שהעבודה עוד רבה, ואת העובדה שלא נמצא אדם שחיפש דירה בבאר שבע ולא מצא, גם ברקת מבין זאת.

אז איך זה שמשה כחלון, שר האוצר, יו"ר קבינט הדיור, מי ששש לקבל למפלגתו גם את תיק הגנת הסביבה לא מבין שאין צורך בבנייה וסיפוח של השטחים הפתוחים, של הנוף עוצר הנשימה, של מערכות אקולוגיות שלמות שייכחדו מעל פני האדמה ולא ישרתו אלא יחידי סגולה כשהוא נבחר כדי לשרת אותנו - הישראלים, שדירה כרגע אינה ברת השגה עבורנו.

אולי באותו האופן שהבטיח כי יפרק את מונופול הגז ויתערב מיד לפיקוח על המחירים, ופתאום רגע אחרי הבחירות גילה לנו שמקורבים מונעים ממנו להתעסק בנושא, הוא לא יוכל להגשים לנו גם את אותו חלום ישראלי - דירה. אבל עוד לא אבדה תקוותנו, וכחלון בתחילת דרכו כשר - לא יוכל להתעלם ממיליונים שאין להם מיליונים בבנק,

אם רק נבין את הכוח שלנו - האזרחים - ולא נחכה למעשי פלאים של אחרים - נדרוש שאנשי הציבור ישרתו את הציבור, כפי שאמור להיות, נצליח לשנות את המציאות, נצליח להביא לא רק לדיור בר קיימא ובר השגה, אלא גם למנהיגות ברת השגה שמתקשרת עם האזרחים. עוד לא מאוחר מדיי.

הכותבת היא דוברת ארגון "מגמה ירוקה"