כמו שעון שווייצרי / בלוג הרולאן גארוס
סטן ואוורניקה מוחק כל זכר לעונה הלא מרשימה שלו, סרינה וויליאמס חטפה שפעת בדיוק ברגע הלא נכון ואנדי מארי רק צריך לשמור על הטירוף. "נקודות משחק" לקראת הישורת האחרונה של הרולאן גארוס
סטן ואוורניקה וג'ו ווילפריד צונגה התקוטטו אתמול (ו') במשך יותר משלוש שעות בחצי הגמר, וכמעט לכל אורך המשחק נראה היה שהוא לא ייגמר. העוצמות של האחד נענו בתגובות מהירות ומדוייקות של השני (צונגה), שרק לקראת הסוף החל לגלות סימני כניעה. עד שזה קרה הוא אסף בדרך לא פחות מ-17 אפשרויות שבירה, אבל ניצל באופן משעשע רק אחת (!).
וזה לא שואוורניקה היה טוב בהרבה בפרמטר הזה. אולי פחות גרוע. 15 פעמים הוא הגיע לבאר, ורק שלוש פעמים השכיל לשתות ממנו. יחד שניהם הצליחו להגיע ל-32 אופציות שבירה, אבל הצליחו להפוך רק ארבע מהן למשחקונים לזכותם. על זה נאמר: לא יודעים לקחת.
אז איפה בכל זאת הוכרע הקרב? ביכולת של ואוורניקה לשמור על החבטות שלו מהירות גם על משטח שאמור להאט אותן. צונגה ניסה בכל כוחו להדוף את המתקפות, אבל כשניגש לספור את הכסף במדרגות גילה שנכשל במשימה כישלון חרוץ.
התותח השוויצרי היכה 21 ווינרים יותר מיריבו, וטעה חמש פעמים פחות. האבסורד: במאזן הנקודות הכללי, הוא גם ניצח רק ב-5. אם עושים זום אין לקריירה של צונגה בשנים האחרונות, הוא לגמרי יכול להרגיש מאוכזב. זו הפעם השנייה תוך שלוש שנים שהוא מפספס הזדמנות להגשים לצרפתים את החלום הרטוב שלהם, ולשבור בצורת בת יותר מעשור של נציג צרפתי בגמר הרולאן גארוס. אם מחברים את זה לעובדה שבימים האחרונים נראה כאילו הוא משחק טניס שכבר הרבה זמן לא שיחק, הלגיטימציה עבורו להתבאס גדלה יותר.
ובזמן שצרפת מתבאסת, אותו ואוורניקה ממשיך לעשות חיים. דווקא בעיצומה של עונה צולעת, שבה כבר הספיק להפסיד לרובין האס ממעמקי המקום ה-104 ולפדריקו דלבוניס המדורג 74, הוא מצליח להתעלות, לנצח את רוג'ר פדרר (שהביס אותו לפני פחות מחודש בחצי הגמר ברומא) וצונגה תוך פחות משבוע ולהעפיל לגמר גרנד סלאם שני בחייו. האחרון שלו היה באוסטרליה לפני שנה וחצי, ואתם זוכרים מה קרה אז.
ג'וקוביץ' נגד הטירוף הבריטי
כמו להרבה שחקנים בסבב, גם לואוורניקה יש חשבון לא סגור עם נובאק ג'וקוביץ'. בינואר האחרון הסרבי הואכל על-ידו מרורים עד שהעפיל לגמר, תוך שואוורניקה מציג טניס עילאי בחלקים גדולים של המשחק ומחמיץ תואר שני רצוף באוסטרליה על מערכה אחת גרועה. בהנחה ש"נולה" יתסכל שוב את מארי עם חידוש המשחק ביניהם (סביבות 14:00 שעון ישראל) ויעפיל שוב לגמר, הוא יגלה שחקן עם אש בעיניים, רצון לנקום בלב ואיי.קיו טניס שלפחות ברמת חכמת המשחק יכול לאתגר גם את הטניסאי הטוב בעולם. בטח עכשיו, כשהוא בכושר הטוב בחייו. כנראה שכל שחקן צריך איזו כתבה לא מחמיאה באתר הרשמי של הטורניר שתדליק אותו.
אבל ג'וקוביץ' לא ניצח את מארי עדיין. מי מהם שצריך להגיד תודה על התחזית הקודרת הוא ללא ספק "נולה", שבטח קיבל בחיוך נסתר התערבות חיצונית שתוריד קצת למארי את הרוח מהמפרשים.
הבריטי היה סופר טעון. ניסה לתפוס טרמפ על כל נקודה כדי להכניס את עצמו לטירוף מחודש, אבל האמת שהוא לא ממש היה צריך. הטירוף היה בו בילד אין כמעט מהרגע הראשון שעלה למגרש המרכזי. מעטים השחקנים שמוציאים ממנו את מה שג'וקוביץ' מוציא. הזיכרונות מינואר האחרון (עם ההפסד שלו בגמר באוסטרליה) עדיין טריים, ואחרי שתי מערכות בטעם של "כמעט" בשלישית הוא ידע לעצור את הסחף בדיוק בזמן כדי לשמור על האש דולקת.
המשחק הזה, צריך לזכור, הוא מעבר להתמודדות אטרקטיבית בין המדורג ראשון לשלישי. הוא מפגיש שני שחקנים שבתקופה שקדמה לחגיגה הנוכחית בפריז לא הפסידו כמעט בכלל. אחד לא נוצח כבר 27 משחקים, השני לא הפסיד על חימר העונה. היום, כמובן, למישהו יישבר הרצף. ואם זה יקרה לג'וקוביץ', זאת ללא ספק תהיה הצהרת הכוונות הכי משמעותית בחייו של מארי. רק שלא ייתן להפסקה הכפויה לקרר אותו. רק שישמור על הטירוף.
סרינה וויליאמס נגד העולם. והשפעת
לפעמים קל להתבלבל ולחשוב שסרינה וויליאמס היא טניסאית בלתי עצירה. בלתי מובסת, בלתי מנוצחת, בלי ניתנת לערעור. ואז מגלים שגם היא יכולה לחטוף שפעת, וזה אפילו לא יכול לעבור בשקט.
בחצי הגמר מול טימאה באשינסקי הודתה שכמעט קרסה. לא יודעת איך ניצחתי, הודתה בסוף ההתמודדות. את הספקנים המשועממים זה לא עניין, והם מיהרו להטיח בה חצי ביקורת מתובלים בציניות על "הצגות".
אבל האמת היא שסרינה, ברמתה, לא זקוקה להצגות. כנראה שאם היא סובלת ולא מרגישה טוב, גם יראו את זה עליה. לא היה לה שום אינטרס להתחלות בחצי גמר גרנד סלאם שבשנה שעברה הודחה בו כבר בסיבוב השני. גם היא יכולה, שומו שמיים, לכרוע תחת העייפות, השמש הקופחת, הלחץ או שלושתם גם יחד.
בגמר, בכל אופן, מחכה לה שחקנית שיוצרת איתה מאצ'-אפ שלפחות על הנייר לא נראה הוגן. לוסי ספארובה נהנית משבוע חלומי שבו הכל מתחבר לה, אבל לא צריכה להרגיש לא נוח עם המקום שבו היא נמצאת כרגע ובטח לא להתנצל על ההישג שלה. בדרך אליו היא הדיחה את האלופה היוצאת עם משחק שהתקרב למושלם ובחצי הגמר טיאטאה מדרכה שחקנית טופ 10 ששיחקה לא פחות נפלא ממנה. אז למה שלא תסתכל לוויליאמסית הסחוטה והחולה בלבן של העיניים? למה המאצ'-אפ הזה לא הוגן?
כי הגמר הזה עדיין יפגיש שחקנית שיכולה לזכות היום בתואר הגרנד סלאם ה-20 שלה, לעומת אחת שהישג השיא שלה היה חצי הגמר בווימבלדון. בזמן שסרינה תשחק נגד הוירוס והחום (ואלה שמחכים לנפילה שלה בפינה), ספארובה תתמודד מול המספרים (סרינה ניצחה ב-19 גמרים מתוך ה-23 שהעפילה אליהם בכל ארבעת הטורנירים הגדולים, ומחזיקה מול הצ'כית במאזן אימה של 0:8) של שחקנית הטניס הכי שלמה ומיוחדת שעברה כאן לאחרונה. גם אם היא קצת חולה.