כאב ראש לחמאס וישראל: הסלפים של דאעש
עשרות חמושים, שרואים בחמאס ארגון ליברלי מדי ביחסו לאיסלאם, עלולים לקבוע את הלך הרוח הביטחוני בדרום ומבינים כי ניתן ללחוץ את הארגון השולט בעזה. במערכת הביטחון לא פוסלים אפשרות שהסלפים יוציאו אל הפועל פיגועים קרקעיים כדי לחמם את הגזרה
לכאורה נראה כי המתיחות בין הסלפים לבין חמאס ברצועת עזה נמצאת כעת בשיאה, אולם הסתכלות אחורה לשנים האחרונות מוכיחה כי אחת לכמה שנים מתרחשת התנגשות אלימה וקשה ביניהם שמסתיימת בהפסקת אש ורגיעה לא מוכרזת עד לנקודת הרתיחה הבאה. הפעמים הקודמות הסתיימו במרחץ דמים ולכן ייתכן מאוד שהשיא הפעם נמצא עדיין לפנינו. אמנם מדובר בשני זרמים סוניים דתיים אך הסלפים רואים בחמאס ארגון ליברלי מדי ביחסו לאיסלאם, לכופרים ולג'יהאד.
הפעם הראשונה שבה התרחש עימות משמעותי ואלים בין שני הצדדים הייתה כשמנהיג הזרם הסלפי ברצועת עזה, עבד א-לטיף מוסא (שכונה אבו נור אל-מקדסי), נשא דרשה בשנת 2009 במסגד אבן תימיה ברפיח, ושם הכריז על רצועת עזה כעל אמירוּת איסלאמית ונשבע אמונים לארגון אל-קאעידה.
כוחות חמאס חמושים הגיעו למסגד כדי לעצור את הדרשה והחלו לפתוח באש לעבר שומריו של אל-מקדסי ובתוך המסגד. בחילופי האש שהתנהלו במקום באותו יום ובימים שאחריו נהרגו עשרות בני אדם ובהם גם אל-מקדסי עצמו. בחלק מהמקרים הוציאו אנשי חמאס להורג פעילים סלפים ברחוב.
נקודת רתיחה נוספת בין חמאס לסלפים התרחשה בשנת 2011 כאשר אנשי ארגון א-תוחיד ואל-ג'יהאד, המזוהה עם אל-קאעידה, חטפו את ויטוריו אריגוני, פעיל איטלקי שהיה חבר בתנועת הסולידריות הבינלאומית והשתקע בעזה. בשל היותו פעיל פרו-פלסטיני בולט ומוכר בעולם, חטיפתו הביכה מאוד את חמאס.
חוטפיו של אריגוני פרסמו סרטון שבו הוא נראה כפות וחבול ממכות ודרשו לשחרר את מנהיגם אבו וליד אל-מקדסי, שהיה עצור בידי חמאס. חמאס פתח במצוד אחרי החוטפים, אולם גופתו של אריגוני נמצאה שעות ספורות אחרי שנחטף. כמה ימים אחר כך פשטו כוחות קומנדו של חמאס על בית שבו נמצאו החוטפים והרגו שניים מהם.
מאז שרר שקט יחסי בין חמאס לבין הקבוצות הסלפיות, אולם בחודשים האחרונים, בעקבות הגעת דאעש לגבולות רצועת עזה, החל חמאס לעקוב אחר פעילים סלפים בולטים ולעצור אותם כדי שלא תיגרם תסיסה נגדו ברצועה אשר תאתגר את שלטונו ברוח דאעש. במקביל החל ברחבי רצועת עזה גל מסתורי של הנחת מטענים במקומות שונים. פיצוץ המטענים שהתרחש אחת לכמה ימים ובכל פעם במקום אחר הוביל לבהלה של אזרחים ברחבי הרצועה, ובחמאס הצביעו על הסלפים כאחראים לכך והרחיבו את גלי המעצרים נגדם.
הארגונים הסלפיים הבינו כי הם יכולים ללחוץ את חמאס "בעזרתה" של ישראל. לפיכך הם החלו לשגר רקטות מרצועת עזה, מתוך הבנה שבישראל רואים בחמאס את הריבון ולכן הוא יהיה זה שיותקף בחזרה. המציאות הוכיחה כי הם צדקו. בישראל בחרו לכוון את תקיפות חיל האוויר – אמנם באופן מדוד – נגד מתקנים של חמאס. כך קרה גם אמש עת הותקף מוצב של הזרוע הצבאית של חמאס בצפון הרצועה.
בחמאס עושים מאז מאמצים גדולים להגיע ליורים משום שהם אינם מעוניינים בסבב הסלמה נוסף מול ישראל בעת הזאת. גם ישראל שומרת על רף תגובה מדוד בכדי להימנע מכך. הסלפים מצדם מבהירים כי הירי לא נועד לגרור את רצועת עזה למלחמה, אלא להבהיר לחמאס כי ישתלם להם יותר לשחרר את הפעילים העצורים ולהשיב את השקט לרצועה. מצד שני הם מדגישים כי כל עוד לא ישוחררו אנשיהם – הם ימשיכו בירי לעבר ישראל. עד עכשיו הם הוכיחו כי הם מקיימים את איומיהם.
מוקדם להעריך מי יתקפל ראשון ואם חמאס יפתח במבצע אלים מאוד נגד הסלפים או לחלופין יעדיף לשחרר את אנשיהם, שיצאו מהמרתפים בתרועת ניצחון שרק יגביר את האהדה אליהם ברצועה. ועד שתתקבל ההחלטה – תמשיך ישראל להיות זאת שמשלמת את המחיר.
הדאגה בישראל: פיגועים בגדר המערכת
הקבוצה הסלפית, שמזוהה עם דאעש, דומה במהותה לפעילים סוררים אחרים שחוללו הסלמות בדרום בשנים האחרונות והובילו למבצעים נרחבים כמו צוק איתן ועמוד ענן. קבוצת הפעילים האיסלאמיסטים, שסביר להניח כי היא נמצאת תחת מעקב מודיעיני של ישראל, מונה עשרות פעילים חמושים. עם זאת, כפי שניתן היה להיווכח לפני שבועיים, אותם פעילים מסוגלים לשגר גראד עד לאזור גן יבנה.
המאבק בין הסלפים לחמאס עוסק בשליטה וריבונות באזורים מסוימים בעזה, והסבב הנוכחי החל לפני כשבוע במעצר אלים של סלפי שבסופו של דבר אף חוסל בחילופי אש. בביתו נמצאו אמצעי לחימה רבים, שמעידים כי הפעילים הסלפים לא יסתפקו רק בירי תלול מסלול לעבר ישראל. הארסנל שאותר כלל רובים אוטומטיים ורקטות RPG. במערכת הביטחון לא פוסלים אפשרות שאותם פעילים ינסו להוציא אל הפועל פיגועים קרקעיים במתווה של צליפה או טילי נ"ט על כוחות צה"ל באזור גדר המערכת, מתוך מחשבה שהדבר יחמיר את תגובת ישראל נגד חמאס.
יחד עם זאת, ברצועת הגבול עם ישראל חמאס נחשב לחזק יחסית, וכוחות הביטחון השוטף שלו לאורך הגדר מונעים בדרך קבע הפגנות של פלסטינים. לעתים אף ניתן לראות בבירור מהצד הישראלי, אף ללא משקפת, את אותם חמושי חמאס שומרים על הסדר ואוכפים ריבונות במרחב הגבול. בנוסף, בצה"ל מזהים בחודשים האחרונים פעילות של חמאס נגד אותם סוררים, שכוללת מעצרים והעמדות לדין. מנגד, לחץ של הרחוב הפלסטיני על חמאס להצטרף לירי כפי שקרה בעבר עלול להרחיב את מעגל האש ולקרב עוד יותר את המבצע הבא בעזה.
מאות משאיות עמוסות בסחורות
ההסלמה האחרונה בדרום מגיעה בשיאה של תקופה שבה ישראל פועלת לסיוע בשיקום הנזקים הכבדים שהותיר ברצועה מבצע צוק איתן. לפי מתאם פעולות הממשלה בשטחים, כ-550 משאיות עמוסות בסחורות נכנסות מדי יום לרצועה דרך מעבר כרם שלום מאז שמנגנון השיקום הישראלי-בינלאומי החל לפעול
לפני שמונה חודשים. בעקבות הירי אמש לאזור המועצה האזורית חוף אשקלון נסגר הבוקר (יום א') מעבר כרם שלום בהוראת שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, אך הוא צפוי להיפתח מחדש בימים הקרובים בכפוף להערכת מצב במערכת הביטחון.
בשבוע שעבר ניתן היה להבחין לאחר הירי לעבר מרחב נתיבות ואשקלון בתנועת משאיות ערה במעבר: מלבד הובלת דלקים הוכנסו לרצועה גם טונות של שקי מלט, שדומים להם שימשו את חמאס לצורך הכנת הבטון למנהרות חוצות הגדר ערב מבצע צוק איתן. בנוסף הוכנסו גם מכשירי חשמל כגון תנורי בישול ביתיים, אריחי קרמיקה ובגדים. אולם באופן יוצא דופן הוצאו מהרצועה טונות של חצילים ועגבניות הישר לרחובות בני ברק ויישובים חרדיים אחרים, שם נוהגים בשנת שמיטה לרכוש פירות וירקות שגודלו על ידי גויים.
במערכת הביטחון מפעילים כמה אמצעי מעקב ופיקוח כדי להבטיח שחומרי הבנייה לא יזלגו לידי חמאס לצורך מטרות טרור וישמשו את ייעודם הרשמי: שיקום כ-100 אלף בתים שנפגעו ברצועה במהלך המבצע בקיץ שעבר או הקמתם מחדש של 20-16 אלף מבנים נוספים שנהרסו כליל בהפצצות צה"ל. במנגנון הפיקוח שותפים גם פקחים של האו"ם, העוקבים אחר נתיב הובלת חומרי הבנייה.
מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף יואב (פולי) מרדכי, אמר כי "ישנו מנגנון שיקום משולב של הרשות הפלסטינית, של ישראל ושל האו"ם שנועד לבקר ולעקוב אחר היקפי חלוקת חומרי הבנייה והתקדמות השיקום". בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר הבוקר בפתח ישיבת הממשלה כי "ישראל רואה בחמאס אחראי לכל ירי מרצועת עזה לשטחנו. לא שמעתי שום גורם בקהילה הבינלאומית מגנה את הירי והאו"ם לא פצה פה. מעניין אם השתיקה תימשך גם כשנעמוד על זכותנו להגן על עצמנו".
לפנייה לכתב/ת 
