המדינה מציגה: זה מה שהחיילים צריכים

לוחמים מקבלים יותר. המחשה(צילום: ג'ורג' גינסברג)

מרכיבי שכר החיילים נחשפים. לפני כחודשיים וחצי, במהלך דיון בבג"ץ בעתירה הדורשת להעלות את שכר חיילי החובה בצה"ל, מתחו השופטים ביקורת נוקבת על טענת המדינה כי שכר החיילים הוא בגדר דמי כיס, ולכן אין צורך להגדיר למה הוא אמור לשמש. השופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן ודפנה ברק ארז קראו למדינה לגבש קריטריונים ברורים לחלוקת השכר, וקבעו כי על נציגי הפרקליטות להשיב בתוך 60 יום על הדרישה, בטרם יינתן פסק דין. אתמול (יום א') עדכנה המדינה את בג"ץ כי היא "גיבשה קריטריונים ברורים לסכום דמי הקיום המשולם לחיילי החובה".

במסגרת הקריטריונים טוענת המדינה כי אין מדובר במשכורת, לנוכח התפיסה הקיימת מאז קום המדינה כי השירות בצה"ל הוא שירות ללא תמורה המוטל על האזרחים, וכי מדובר בתקציב הבא לספק את צורכי החיילים.

(צילום: shutterstock)

"דמי הקיום" חולקו לשלושה רבדים של צרכים: רובד צורכי קיום בסיסיים וחיוניים, המסופקים על ידי צה"ל באופן מלא ופיזי. מזון: שלוש ארוחות לחיילים הנמצאים בבסיס, טיפול רפואי, צורכי תחבורה מהבית לבסיס ונסיעות במסגרת התפקיד, ומדים כולל דרגות, כומתה, סמלים, חגורה ונעליים שניתן לצחצחן באמצעות משחת נעליים המצויה ביחידות".

לתפיסת צה"ל והמדינה, הצרכים "הבסיסיים האישיים הנוספים" נועדו לממן לחייל "הלבשה תחתונה, מוצרי היגיינה ותקשורת". את העלויות חישבו בצה"ל על פי עלות אותם מוצרים ברשת השקלית הנמצאת בבסיסי צה"ל השונים. כך מצאו בצה"ל כי הצרכים הללו צריכים להיות מסופקים באופן שווה לכל חיילי צה"ל, ללא קשר לתפקידם.

על פי הקריטריונים כל חייל זקוק ל-80 שקל לצורכי הלבשה תחתונה (תחתונים, גופיות, גרביים, מגבת) בכל חודש, 60 שקלים לצורכי מימון חבילת שיחות, ו-140 שקל לצורכי מימון היגיינה (גילוח, רחצה, היגיינה נשית). בסך הכול, רובד זה תומחר ב-280 שקל, אולם מחברי המסמך קובעים כי ניתן לתקצב את הקניות אחרת על פי רצונו של כל חייל.

בנוגע לרכיב הרווחה והפנאי, מצוין כי יש לאפשר לחייל לממן צרכים נוספים, "בכלל זה הוצאות פנאי, בילויים, דמי קנטינה וכדומה, לפי העדפותיו של החייל". כך מצוין כי רכיב זה "לא נועד לשקף עלות שירותים ומוצרים, אלא נקבע כסכום כללי על פי כמה קריטריונים, שהראשון שבהם הוא תעדוף חיילים לוחמים. בין היתר, בהסתמך על כך ששירותם משמעותי יותר, וכך שבניגוד אליהם, חיילים עורפיים יכולים לקבל היתר עבודה פרטית".

בדיקת השכר כל 5 שנים

לצד כך מציינת המדינה כי דמי הקיום, קרי שכר החיילים, ימשיכו להתעדכן אחת לשנה לפי עליית מדד המחירים לצרכן, וכי הוחלט שאחת לחמש שנים תיערך בחינה כוללת לקביעת דמי הקיום "לאור המגמות וההתפתחויות החלות בחברה".

לנוכח תשובתה מבקשת המדינה לדחות את העתירה, שהוגשה בשנת 2012 על ידי עו"ד אמנון לורך בשם שלושת ילדיו - אריאל, שני ואמיר לורך, שחלקם היו חיילים בעת הגשתה. בעתירה נטען כי התשלום נועד, לפי הגדרת צה"ל, "לאפשר למשרתי החובה לקיים את צורכיהם הבסיסיים אך בפועל הוא רחוק מלספק זאת, ומפלה בין משרתים לאלה שאינם משרתים".

העתירה כללה בעת הגשתה דרישה לעדכן את סכום דמי הקיום בהתאם לעליית המדד, צעד ששר הביטחון הוציא לפועל מאז חודש ינואר 2014, להעלאת הסכום בכ-23%. לצד זאת, משרד הביטחון הודיע על העלאת דמי

הקיום בכ-25% נוספים, והשוואתם לדמי הכלכלה המשולמים למתנדבי השירות לאומי. כך לוחמים מרוויחים כיום 1,076 שקל, תומכי לחימה 783 שקל, וחיילים עורפיים 540 שקל.

למרות העלאות השכר הללו, טוענים העותרים כי הצריכה החודשית הממוצעת בחודש של חיילים, ללא הכסף שהוריהם מוציאים עליהם בכרטיסי האשראי, היא כ-1,200 שקל בחודש. מכיוון שישנם חיילים שמרוויחים פחות ממחצית מכך, יש צורך בהעמדת שכר כל החיילים על סכום דומה.