חולמת בטורקית: סינגל ויומן מסע לריף כהן
ריף כהן מוציאה את "Helas", שיר ראשון מתוך אלבום שני שבדרך. על הדרך, היא מספקת הצצה גם לאלבום התמונות והחוויות שאספה בסיבוב ההופעות בטורקיה, לשם הגיעה בעקבות אהדת רשת מפתיעה. האזינו לסינגל החדש, ולצידו סיפורים על מעריצים איראנים, מסגדים מרשימים וחטיפי לימון
עם שירי האלבום ההוא הספיקה כהן לתור את הכדור בהופעות ובשיתופי פעולה, בין השאר עם התזמורת האנדלוסית. אחד מהיעדים המפתיעים אליהם הגיעה עם להקתה הוא טורקיה, שם זכו שיריה להצלחה לא צפויה ברשתות החברתיות. שירה "Dans Mon Quartier" אף העפיל למקום הראשון במצעד השירים של אפליקציית שאזאם.
התגובות האוהדות עודדו אותה להוציא שם את האלבום בהפצה רחבה ובהמשך גם לקפוץ לשני סיבובי הופעות, כשמהאחרון חזרה רק לפני שבועיים. את החוויות המפתיעות והאהבה הגדולה שספגה מהקהל במדינה השכנה, גם היא לא צפתה. זה הזמן לפתוח את האלבום ולספר, במילים ובתמונות, על מה שהלך שם.
"הכל התחיל כשראיתי שיש לי מלא עוקבים טורקיםותגובות בטורקית בפייסבוק", מספרת כהן. "החלטנו להוציא גם בטורקיה את האלבום הראשון, וזה זכה להצלחה מסחררת. השירים בעברית 'רוצה פרחים' ו'משוך בגופי' הם האהובים ביותר על הקהל.
"הופענו במועדונים שמוכרים בהם אלכוהול בסיבוב האחרון, וכידוע המוסלמים הדתיים לא שותים אלכוהול, אז לצערי להופעה הזו לא הגיעו דתיים. עם זאת, כשהופעתי שם בשנה שעברה באולם ישיבה הגיעה קבוצה של דתיות מוסלמיות עם כיסוי ראש. זה מאוד ריגש ושימח אותי שהצלחתי להגיע גם למגזר הזה".
"מאוחר בלילה, אחרי ההופעה שלנו, הזמנתי את כל הלהקה לעשות איתי הבדלה בחדר ולסיים את כל בקבוק היין הכשר. הם הגיעו ואיתם עוד מלא אנשים - איראנים וטורקים שהיו מאוד נחמדים ולבביים. הם מאוד כיבדו והתעניינו בטקס ההבדלה.
"אין ספק שזו היתה הזדמנות להכיר פנים מול פנים את השכנים שלנו, שכל כך דומים לנו תרבותית אך גם כל כך רחוקים מאיתנו".
"פתאום קפצו על הלהקה שלי ילדים סורים מהרחוב, אוכלים להם לימון! לאכול לימון באמצע הלילה זה אקט בפני עצמו שאפשר לדבר עליו. בכל אופן, אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש כמויות של פליטים סורים ברחובות איסטנבול".
"בהרכב החדש שלי יש עוד שתי נגניות באס וגיטרה, אור אדרי וזואי פולונסקי. זה נורא כיף שסוף סוף יש לי עם מי להחליף איפור ולהקדיש זמן איכות להלבשה מאחורי הקלעים. לא היה לי את זה בשלוש השנים האחרונות בהרכב שכלל אך ורק גברים".
"אין ספק שהמסגדים בטורקיה מאוד מרשימים ויפים. הם נראים כמו חלליות שמשוגרות לחלל. המואזין שם גם מאוד מוזיקאלי, ביצוע השירה יותר אופייני לסגנון הטורקי - בכל תפילה הם מחליפים סולם, כך שזה מאוד עשיר ומגוון. אני מודה שבכל פעם שמתחיל המואזין זה עושה לי צביטה של ריגוש בלב".
"שומר הראש שליווה אותנו בסיבוב ההופעות היה סרבי נוצרי. הוא ראה שאנחנו כל הזמן מצטלמים ליד מסגדים - כי באמת לא רואים מסגדים כאלו כל יום - ורצה שניקח תמונה גם ליד הכנסיות. אמרנו לו - בכיף!
"הוא היה כל כך נחמד ואפילו בכה כשנפרדנו ממנו בשדה תעופה. נראה לי שדברים כאלה יכולים לקרות רק במזרח התיכון".
לפנייה לכתב/ת 
