ארט גרפונקל: מרגיש כאן עם אחיי ואחיותיי
"לא הופעל עליי לחץ שלא להופיע בישראל", אמר ארט גרפונקל במסיבת עיתונאים שכינס בתל אביב לקראת הופעתו באיצטדיון בלומפילד, בה חשף גם כי בנו ארת'ור יופיע איתו על הבמה, ודיבר על הסיכוי שיופיע שוב עם פול סיימון
"אני מחזיק בידי את רשימת השירים שאשיר, ויש בה את השירים שאשיר כאן", פתח גרפונקל את דבריו. "יש כאן שירים של סיימון וגרפונקל, שירים של ארט גרפונקל והפתעה בדמות הבן שלי. אני מחויב בראש ובראשונה ללקוח", הבטיח את הלהיטים, "אני לא כוכב, אני זמר שיכול לשיר מאוד יפה". על תחושותיו עם נחיתתו סיפר: "אני מרגיש שאני כאן עם אחיי ואחיותיי ובני דודיי", אמר. על הופעתו של הבן אמר: "יש לו כישרון מוזיקלי אדיר. הקול שלו קצת יותר טוב משלי, ואני לא רע בכלל. אני לא מביא אותו בגלל שהוא בני, אלא בגלל שארתור ג׳וניור הוא זמר מעולה". על האפשרות שיופיע שוב עם פול סיימון השיב: "צריך שניים לטנגו".
כשנשאל גרפונקל על נושא החרם על ישראל השיב כי לא הופעל עליו לחץ שלא להופיע כאן - לפחות לא כזה שהיה מודע לו. "הסתכלתי בתאריך, ראיתי שאני פנוי ובאתי". לאחר מכן נשאל על המצב החברתי בארצות הברית והשיב: "אנחנו האמריקאים קוראים על ישראל וזה נראה נורא, אבל ישראלים אומרים לנו שזה ממש לא כך, הם לא מרגישים שבתיהם עומדים להיות מופגזים בכל רגע. ככה זה גם לגבי ארצות הברית והמצב הפוליטי והחברתי בה. לא צריך להתרשם מעיתונים".
איך מתכוננים למופע בגיל 73? נשאל גרפונקל - והשיב: "אני לא עושה משהו מיוחד. אני עושה מה שתמיד עשיתי, בעיקר מחמם את הקול המון לפני. הרוטינה שלי היא בדרך כלל להופיע בסופי שבוע. אני שר לצליל ג׳יימס טיילור וצ׳ט בייקר באייפוד שלי, מנסה להשיל כמה קילוגרמים ותמיד נכשל - כשמגיע הזמן לשיר אני שר. זה לא קשור לגיל. אני מבצע את השירים שלי כפי שתמיד ביצעתי אותם".
״שורשיי היהודים הביאו אותי לשיר", אמר הזמר. "למדתי בבית ספר לעברית ב-1948, שנה חשובה בהיסטוריה של המדינה הזו. לא נהניתי מזה, אבל בימי בשבת שרתי. הרבי לימד אותי לשיר ולמדתי שיש לי מתת אל. וכשאני שר את המלודיות העתיקות האלה אני יכול לראות שאנשים מתחברים אליהם. בגיל 7 הבנתי שהמילים העבריות שימושיות עבורי כזמר, ובית הכנסת הוא אולם מופלא להופיע בו". גרפונקל סיפר כי הוא לא הולך היום לבתי כנסת כי "הם מחייבים אותך בתשלום שם".
בראיון שהעניק ל-ynet לקראת הגעתו סיפר הזמר כי "אין קהל שהתייחס אלי ביותר אהבה מהקהל בישראל. אני חושב שכשעלינו על הבמה להופיע אצלכם האהבה היתה קיצונית", הוא נזכר בביקור הראשון שלו בארץ הקודש, והתחמק בעדינות משאלת הזהות היהודית של הילד מקווינס שהיה. כשהוא מתבשר כי הקהל הישראלי יכול להיות מאוד רגיש לאופן בו הוא נתפס על ידי האומן החו"לי, הוא מיד מזמר: "לישראל יש המון המון אישיוז! זו לא ארץ נורמלית. זה מקום מאוד מיוחד מכל כך הרבה מובנים.
"אני יכול להמשיך עוד ועוד על כמה ייחודית היא אומת ישראל", הוא הוסיף. "היא מאוד חשובה לאמריקה, היא פוליטית. אתה יודע את זה, זה לא משהו שאני צריך להגיד לך. היא רגישה, היא מרגישה, יש בה קצת תחושת סכנה. היא חברה מאוד מיוחדת".
לפנייה לכתב/ת 
